מוחמד עלי מולחם, שעבד כגנן בשגרירות הודו בבית השגריר בהרצליה ובמשרדי השגרירות, הגיש (16.7.14) לבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב תביעה בסך 120,000 שקל נגד השגרירות.
לדברי מולחם, הוא החל את עבודתו בתחילת 2000 ועבד ברציפות עד מאי 2014, מועד בו פוטר לאלתר ללא שימוע וללא תשלום זכויותיו. לטענתו, פיטוריו היו שרירותיים ודלת בית השגריר נותרה סגורה בפניו כאשר ביקש להיכנס לשם לעבודתו.
לדברי התובע, הוא יזם פגישה עם השגריר וכאשר שאל אותו לסיבת פיטוריו השיב לו השגריר, כי בגינה ישנם צמחים מתים והדבר לא מצא חן בעיני אשתו. הוא הסביר לשגריר שמדובר בצמחים עונתיים וכי אשת השגריר היא זו שבחרה בעצמה את השתילים, אולם הדבר לא עזר. לטענתו, השגריר לא ענה לעניין ולא נתן לו סיבות משכנעות לפיטוריו.
התובע טוען, כי שכרו החודשי בהיקף משרה של 50% עמד על 1,000 דולר. במהלך כל תקופת עבודתו לא שולמו זכויותיו הסוציאליות ולא הופרשו עבור הסכומים שהיו צריכים להיות מופרשים על-פי דין. לא נערך לו שימוע לפני הפיטורין, הוא לא קיבל הודעה מוקדמת וגם את פיצויי הפיטורין לא זכה לקבל.
בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד מרים בקשט, נאמר, כי בעבר נתבעה שגרירות הודו על-ידי עובדים שפוטרו ולא קיבלו את זכויותיהם. לדברי התובע, השגרירות נוהגת לזלזל בזכויות עובדים ומפרה ברגל גסה את זכויותיהם. טרם הוגש כתב הגנה.