מגדר בשירים ובאיורים

ספר השירים של ביאליק "שירים ופזמונות לילדים", אשר ראה אור בשנת 1933 בלוויית איוריו של נחום גוטמן, היה בעת צאתו לאור ספר הילדים המהודר והמרשים ביותר בארץ ישראל. הוא זכה למעמד מיוחד בבית, בגן הילדים ובבית הספר, והיה מקור לחינוכם של שלושה או ארבעה דורות של ילדים דוברי עברית (אופק, 1984; מירון ואחרים, 2000).

הספר נפוץ גם היום בגני הילדים: בלוויית איוריו של גוטמן, ומראשית המאה העשרים ואחת, ומאז פקעו זכויות היוצרים על יצירתו של ביאליק, בלוויית איורים של מאיירים ומאיירות בני זמננו, אשר מאירים באור חדש את שיריו (שביד, 2006). בשל מקומו הייחודי בגן הילדים של ביאליק, לשיריו השפעה על עיצוב הזיכרון הקולקטיבי של הילדים (אלקד-להמן וגילת, 2006), וכמובן גם על עיצוב תפיסות מגדריות.

בהרצאה אציג סקירה של שירי הילדים של ביאליק, מנקודת מבט מגדרית. ההתייחסות לסוגיות מגדר תהיה הן מצד תוכנם של השירים (דמויות הדוברים, עיצובם, הסיטואציות ועמדת הדובר המשתמע) והן מצד האיור הנלווה להם. כמו-כן אתייחס להיבט המגדרי בשירי הילדים אשר עמדו במבחן הזמן, ושבו ונדפסו בהוצאות חדשות במאה העשרים ואחת בלוויית איורים חדשים.

בספרות ילדים האיור ממלא פונקציות אחדות – קוגניטיבית, ערכית, אומנותית ופסיכולוגית – לילד ולמבוגר גם יחד (גונן, 2004). בהרצאה אתייחס לאופן שבו התייחסו באיוריהם לשאלות מגדר בשירי ביאליק שישה מאיירים, במהלך 85 שנה: תום זיידמן-פרויד (1922); נחום גוטמן (1934); בתיה קולטון (2003); שולמית צרפתי (2006); אלונה פרנקל (2006) ואורה איתן (2007).