חברת ממגורות דגון תשלם מס רווחי הון על 26.4 מיליון שקל שקיבלה מהמדינה ולא מס שבח. כך קובע (יום ה', 14.8.14) בית המשפט העליון. הפער המעשי בין שני סוגי המס נובע מכך שחישוב מס השבח מוביל לתוצאה נוחה בהרבה לממגורות, בשל העובדה שמדובר במבנים ישנים יחסית.
על-פי ההסכמים בין המדינה לבין הממגורות שבחיפה (בהן מאוחסנת התבואה המיובאת ארצה), עם סיום תקופת החכירה - יעברו המתקנים לבעלות המדינה. התמורה בה מדובר כאן היא זו ששילמה המדינה בעד אגפים 3 ו-4 של הממגורות. המדינה טענה, כי אין המדובר במכירת זכות במקרקעין, ולכן התמורה שקיבלו הממגורות חייבת במס רווחי הון ולא במס שבח. ועדת הערר בחיפה קיבלה את עמדת הממגורות, אך בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה.
השופט
אורי שהם אומר, שיש לקבוע מהי מהותה האמיתית של העסקה: "עבור מה שילמה המדינה לדגון בסיום תקופת החכירה? במידה שהתשלום ניתן בעבור זכויות (כהגדרתן בחוק מיסוי מקרקעין) בקרקע או במבנים, הוא יחויב במס שבח; וככל שהמדינה שילמה עבור השווי העסקי של האגפים, דגון תחויב עבורו במס רווחי הון".
לשון ההסכמים בין המדינה לדגון אינה בהירה, מציין שהם, ולכך מתווספת אי-בהירות הנובעת ממערכת היחסים בין השתיים. הוא מגיע תחילה למסקנה, כי דגון לא מכרה למדינה זכות במקרקעין, שכן ברגע בו הסתיימה תקופת החכירה - אין לה זכות שהיא יכולה למכור. לכן יש לקבוע, האם העברת הממגורות עצמן היא עסקה במקרקעין, או שיש לראותם כנפרדים מן הקרקע עליה הם ניצבים.
מסקנתו של שהם היא, שהבניינים נמכרו בנפרד מן הקרקע. לדבריו, ייתכן שיש אפשרות לערוך הפרדה מלאכותית בין הקרקע לבין הבניינים, וזאת כדי שהמס ישקף את אופיה הכלכלי האמיתי של העסקה, אם כי אין צורך להכריע בכך במקרה הנדון. כאן מתבססת ההכרעה על ההסכם בין המדינה לממגורות, לפיו הן יעבירו לה את שני האגפים כאשר הם "מפעל פעיל" ומשמשים לייעודם.
שהם אומר: "תנאי זה מלמד על כך שהתשלום ניתן בעבור ערכם של האגפים כעסק פעיל, ולא כמבנים 'מחוברים' לקרקע גרידא. נראה, לכאורה, כי אלמלא היו האגפים פעילים, לא הייתה קמה למדינה חובה חוזית לשלם כל תמורה עבורם, וזאת, על-אף שעדיין מדובר ב'מחוברים', אשר הוקמו על-ידי דגון בתקופת החכירה. ההיגיון הכלכלי העומד מאחורי תנאי זה, הוא האינטרס של המדינה שלא לשלם את ערכם של האגפים, במידה שאלה כבר אינם משמשים לייעודם, מסיבה כלשהי (למשל, הפסקת ייבוא תבואה דרך נמל חיפה), וזאת, כמובן, מפאת חוסר התועלת בהם, במצב עניינים מעין זה".
דגון חויבה בתשלום הוצאות בסך 50,000 שקל. הנשיא
אשר גרוניס והשופטת בדימוס
עדנה ארבל הסכימו עם שהם. את המדינה ייצג עו"ד יורם הירשברג, ואת הממגורות - עוה"ד נועה לב-גולדשטיין ואדם קדש.