החייב ברוך ידיד, נגדו התנהלו הליכי פשיטת רגל, ניסה להוציא בטענות שווא 5 מיליון שקל מעו"ד יוסי שטבהולץ. כך קובעת (14.8.14) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
יהודית שבח.
ידיד היה בתחילת שנות ה-2000 בעליו של השלד הבורסאי BAI ובשנת 2001 חתם על הסכם לפיו פעילותה של חברת ברטק מדיטרניין תוכנס לתוכו. על-פי ההסכם, היה ידיד רשאי להקצות 4.5 מיליון ממניות החברה כראות עיניו למשקיעים שיגייס, אך המיזם כשל וכספם של המשקיעים ירד לטמיון. בשנת 2007 נפתח תיק פשיטת רגל נגד ידיד לבקשת הבנק למסחר, כעבור שנתיים הוא שילם לנושיו 150,000 שקל וקיבל הפטר.
בשנת 2011 הגיש ידיד תביעה בסך 5 מיליון שקל נגד שטבהולץ, בטענה שהפקיד בידיו בנאמנות את התמורה ממכירת המניות למשקיעים. לתביעה הצטרף יעקב בטשון, שלטענת ידיד קיבל את זכויותיו במניות. שטבהולץ טען בתגובה, כי לא היה בא-כוחו או נאמנו של ידיד, אלא רק אחד מן המשקיעים, וכי את כל התמורה ואף למעלה ממנה העביר לידיד.
שבח קובעת תחילה, כי לבטשון אין כל מעמד בתיק ונראה שידיד "המציא" אותו בניסיון להבריח מנושיו את הכספים שיקבל (אם בכלל) במסגרת התביעה. לאחר מכן אומרת שבח, כי יש לדחות את התביעה הן על הסף והן לגופה. ידיד אינו יכול לטעון במקביל שגם הוא וגם בטשון הם בעלי הזכויות בכספים שהתקבלו תמורת המניות, והוא פעל בחוסר תום לב כאשר הסתיר את תביעתו הנטענת בהליכי פשיטת הרגל נגדו, קובעת שבח.
לגופם של דבר אומרת שבח, כי שטבהולץ לא היה נאמנו של ידיד: לא היה ביניהם הסכם שכר טירחה, ידיד לא שילם לשטבהולץ אף אגורה, והוא אף הצהיר שרואה חשבון מסוים הוא המשמש כנאמנו. הנימוק המכריע, מוסיפה שבח, הוא ש-3.3 מיליון שקל מתוך תמורת המניות הופקדו בחשבונו של ידיד בבנק לאומי, ושטבהולץ אף הוסיף 500,000 שקל מכיסו - אותם לא החזיר לו ידיד.
שבח חייבה את ידיד בתשלום הוצאות בסך 50,000 שקל. את ידיד ייצגו עוה"ד רון דרור ואופיר מנצ'ל, ואת שטבהולץ - עו"ד יוסי שלף.
