בנק ישראל הפחית הריבית לשפל כל הזמנים

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגידה קרנית פלוג, הודיעה (יום ב', 25.8.14), בהחלטה מפתיעה, על הורדת שיעור הריבית לחודש ספטמבר ב-0.25% לשיעור של רבע אחוז בלבד.

ההחלטה הינה בניגוד לצפי, כאשר מרבית האנליסטים העריכו כי לא יחול שינוי בריבית לחודש זה.

בבנק ישראל הסבירו כי ההחלטה להפחית את הריבית לחודש ספטמבר עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. "תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין", אמרו בבנק.

החודש נרשמה ירידה נוספת בסביבת האינפלציה. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים ירדה לשיעור של 0.3% בלבד, ונמשכה הירידה בציפיות לכל הטווחים. תחזיות החזאים לשנה והציפיות לשנה משוק ההון נושקות לגבול התחתון של היעד, והציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים ירדו אל מתחת ליעד.

על-פי האומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השני, עוד לפני ההחרפה במצב הביטחוני חלה האטה נוספת בצמיחת המשק, בדגש על יצוא הסחורות. בתוצר העסקי נרשמה עלייה מסוימת בקצב הצמיחה ביחס לרביעים הקודמים. הנתונים משוק העבודה מצביעים על בלימת השיפור בתעסוקה. הנתונים שהצטברו עד כה אינם מאפשרים עדיין לאמוד את אובדן התוצר שינבע מהלחימה שעודנה נמשכת, אולם הוא מתרחש על-רקע האטה בצמיחת המשק, וסביבת צמיחה נמוכה של הכלכלה העולמית. בפרט, צפויה פגיעה מתמשכת בתיירות, ופגיעה, ככל הנראה זמנית, בצריכה הפרטית.

השקל נחלש החודש ב-1.7% במונחי השער הנומינאלי האפקטיבי. המשך הפיחות יתמוך בהתאוששות ביצוא ובמגזר הסחיר. מתחילת השנה נרשם ייסוף של 0.4%.

גם תמונת המצב הגלובלית ממשיכה להצביע על התאוששות מוגבלת, תוך התחדשות של הצמיחה בארה"ב והתמתנות באירופה וביפן. הבנקים המרכזיים העיקריים צפויים להמשיך במדיניות מוניטרית מרחיבה לאורך זמן.

ההחלטה עלולה להחריף את המצב בשוק הדיור: ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי הדירות ב-7.7%, וקצב נטילת המשכנתאות ממשיך להיות גבוה. חוסר הוודאות בנוגע להחלתו של מע"מ אפס על דירות חדשות ממשיך להשליך על הפעילות בשוק זה.

"הוציאו את התותחים הגדולים"

• יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו, מסר בתגובה: "בנק ישראל במאבקו לעידוד הפעילות הכלכלית ולפיחות השקל החליט להוציא את התותחים הגדולים וביצע הפחתת ריבית נוספת וכך ירדה ריבית השקל לשפל היסטורי. הפחתת הריבית צפויה לגרור לפיחות השקל אל עבר רמת 3.60 שקל לדולר ולעודד את הפעילות הכלכלית. הפחתת הריבית חרגה מהציפיות שכן בשווקים ציפו כי בנק ישראל יעדיף לבחון את ההשפעה של הפחתת הריבית האחרונה שבוצעה בטרם ישוב ויפחית את השקל. על-רקע ההאטה בפעילות הכלכלית במשק, עוד לפני המערכה בדרום והשפעה הממתנת של הלחימה על הצריכה, כל אלה תרמו להחלטת הוועדה המוניטרית לבצע מהלך חריג כמו הפחתת הריבית האחרונה".

• שמואל בן אריה, מנהל המחקר בקבוצת פיוניר, ציין כי "בנק ישראל מפתיע ושובר את הכלים, הוא ניצל את כל תחמושת הריבית בשתי ההחלטות האחרונות. בנק ישראל פשוט נלחץ מרמת מדד המחירים כאשר נכון להיום לא נראה כי בשנת 2014 הוא יעמוד ביעד האינפלציה. בנק ישראל מוזיל את הכסף לרמה אפסית במטרה שהאזרח לא יחסוך, הוא פשוט יצא לצרוך. במצב הנוכחי, נראה שמה שהיה ימשיך להיות, מרבית הכסף הזול ילך לשוק הנדל"ן. ללא הגבלות, הכסף ימשיך ללכת לשוק המשכנתאות ולנפח את בועת הנדל"ן וכנראה לא יגדיל את הביקושים במשק. בהסתכלות על הדולר, הריבית היום שווה לרמתה בארה"ב, כך שאטרקטיביות השקל הינה אפסית. נכון להיום נראה כי שער הדולר הוא בכיוון אחד - מעלה. בדומה לשווקים אחרים דוגמת אירופה וארה"ב, כאשר נשק הריבית אזל והביקושים והצמיחה לא התאוששו, הבנק המרכזי החל בהרחבה כמותית, כגון הדפסת כסף. נראה כי בנק ישראל נמצא בפתחו של מהלך זה".

• אילן ארצי, מנהל השקעות ראשי בהלמן אלדובי: "הורדת הריבית הינה הצהרה של בנק ישראל על נכונותו לתמוך בצמיחה במשק, לנוכח המבצע הצבאי והשלכותיו על הכלכלה. בנק ישראל חושש מהאטה משמעותית בצמיחה במשק הישראלי, העשויה להוביל לצמיחה שלילית ברבעון השלישי של 2014. בנק ישראל מקווה שהורדת הריבית גם תעודד את המשך המהלך של פיחות השקל. הבעיה העיקרית שכעת ייאלץ להתמודד עמה הבנק המרכזי, הינה שנשק הריבית מיצה עצמו, ועל-מנת לעודד צמיחה בעתיד יהיה צורך בשימוש בכלים מונטריים אחרים, כגון רכישת אג"ח".

"פגיעה ישירה בזוגות הצעירים"

• שמאי המקרקעין ארז כהן: "המשק גולש לעבר מיתון עמוק ואין ברירה אלא להוריד את הריבית ל-0.25 אחוז ולנסות ולהאיץ את הפעילות הכלכלית במשק. ההאטה במשק הורגשה עוד בטרם מבצע צוק איתן ובאה לידי ביטוי בשורה של מדדים נמוכים מאוד שהצביעו על העדר צמיחה מוחלט במשק הישראלי. הריבית גם חייבת להיות מותאמת לשערי הריביות הנמוכים בעולם, כשבמספר מדינות אירופיות יש אף, ריבית שלילית. מצד שני, אסור לשכוח קיימת הסכנה של המשך לקיחת משכנתאות ולצערי עדיין בחודשי הקיץ יולי-אוגוסט שיעור זה גבוה ביותר ונע בין 4.5 ל-5 מיליארד שקלים, למרות מבצע צוק איתן. אין ספק שמדובר בסכנה ממשית לאלפי לוקחי משכנתאות, בעיה שיהיה צורך בשלב מסוים לקבע באמצעות ריבית דיפרנציאלית, גבוהה יותר, למי שייקח משכנתה בגובה מעל 750 אלף שקלים. אולם סכנה זו איננה שקולה לסכנה היותר גדולה של האטת המשק כולו ולכן הנני ממליץ לנגידה פלוג לעשות צעד אמיץ, אבל מאוד מתבקש, ולהוריד בפעם השנייה ברציפות את הריבית ל-0.25 אחוזים. פעולה שכזו תסייע במידת האפשר להגברת הפעילות במשק ואולי תמנע, אפילו חלקית, את ההתדרדרות המורגשת מהאטה למיתון של ממש".

• עמית קמינסקי, מנכ"ל AMG משכנתאות לפרסום הריבית: "למרות אזהרות בנק ישראל על תרחישי הקיצון בהם תעלה הריבית ועימה ההחזר החודשי של הלוואת המשכנתה, הרי שבפועל אנו עדים לסדרה של הורדות ריבית שהחלה בשלהי 2008 ולפגיעה כלכלית ישירה בעשרות ומאות אלפי זוגות צעירים שנטלו משכנתה בשנים האחרונות ושנאלצים לשלם ריביות גבוהות בהרבה מריבית הפריים. הגיע הזמן שבנק ישראל ומשרד האוצר יגבשו, יחד, תוכנית אפקטיבית ומסונכרנת שתסייע באמת להקלת הנטל על הזוגות הצעירים".

• קרן חיות, סמנכ"ל מידע כנסים ומנהלת כנס תשתיות ישראל: "מנתוני מחלקת המחקר שלנו מתברר כי לא תהיה משמעות לריבית כזו או אחרת במצבם של מיליוני ישראלים הגולשים בהדרגה מ"מעמד בינוני" ל"מעמד נמוך". דווקא בעת מלחמה, ובזמן שגם הפריפריה וגם המרכז סובלים, על הממשלה לתת את הדעת על הנושא החברתי ולהפוך את שוק הדיור לקטר המוביל בפתרון בעייתם של מאות אלפים ישראלים שמתגוררים בתת דיור בשיכונים ישנים וברבבות בניינים במרכזי הערים שהינם מתפוררים, מעופשים ושהתשתיות בהם קורסות. ברגע שראש הממשלה, כמבוגר האחראי, יכריז על נושא ההתחדשות העירונית, הן תמ"א 38 והן פינוי בינוי, כנושא הדגל של העשור הקרוב, יגייס את מירב משרדי הממשלה למטרה זו, ייצר רבבות מקומות עבודה חדשים ותנופה הן כלכלית והן אידיאולוגית-חברתית, זו תהיה התשובה הנאותה ביותר למצב המקרטע של המשק דהיום. רק תקווה, רק תוכנית כלכלית עם משנה חברתית סדורה, ייצרו את התנופה הזו ולא, עם כל הכבוד רבע אחוז ריבית לכאן או לכאן".