אין מקום להתלבטות

משוכנע אני כי מצביעים רבים בצד הימני של המפה הפוליטית מתלבטים ברצינות רבה לגבי אופן הצבעתם בבחירות הקרובות. ההתלבטות היא בעיקר בין ארבע מפלגות ימניות: ליכוד, ישראל ביתנו, הבית היהודי והאיחוד הלאומי. אין טעם להיכנס להגדרות ולהתדיינות איזה סוג של ימין מיוצג בכל מפלגה, שהרי הגדרות וקביעות אלה יהיו אך המשך לאותה התנצחות מיותרת ואומללה שהביאה לפיצול שבין הבית היהודי והאיחוד הלאומי. יש להתייחס כרגע למצב כפי שהוא, בניסיון לתקן ככל שניתן. בכל מקרה, מדובר בצורך להקים קואליציה שבמרכזה הליכוד יחד עם מפלגות נוספות. מדובר בצירוף של מספר מפלגות שיש לקוות כי יצליחו יחדיו להשיג רוב ולהרכיב קואליציה.

אחוז החסימה, שכפי שהוגדר בחוק הבחירות, קובע רף מינימלי של 2% מהקולות הכשרים, רף השקול ל-2.4 חברי כנסת. במונחים של קולות המצביעים ובהנחה שיהיו כ-4 מיליון קולות כשרים, הרי 2% מהקולות עולים לכדי 80,000 קולות.

הנקודה העיקרית שעליה יש להתעכב היא השאלה האם הבית היהודי והאיחוד הלאומי יצליחו לעבור, כל אחת בנפרד, את אחוז החסימה. שאם לא כך, הרי מדובר בהפסד עצום של קרוב ל-160,000 קולות!

המצב המתסכל והמסוכן שבו שתי מפלגות ימניות עלולות לא לעבור את אחוז החסימה פוטר, לדעתי, במידה רבה את המצביע הימני מהתלבטות אידיאולוגית ממשית, שהרי הצורך להציל את שתי המפלגות האלה ולמנוע הפסד של 160,000 קולות לגוש הימין, מוביל ישירות אל המסקנה הבלתי-נמנעת. בוחרים המתכוונים להצביע ליכוד מניחים ומסכימים, בדרך-כלל, כי האיחוד הלאומי והבית היהודי יהיו חלק מהקואליציה של הליכוד, ועל כן ירצו בוודאי כי שתי מפלגות אלה יעברו את אחוז החסימה ויחד עם הליכוד יצרו רוב קואליציוני.

אם נצא מנקודת מוצא שלאיחוד הלאומי עומדים להצביע כרגע 1.5% מהבוחרים (60,000 קולות), הרי - כדי להגיע לאחוז החסימה שזה 2%, חסר לו חצי אחוז שזה 20,000 קולות.

אם נעביר (תיאורטית כמובן) 20,000 מצביעי ליכוד לטובת האיחוד הלאומי, הוא יעבור את אחוז החסימה.

אם ניתן היה לשכנע את בוחרי האיחוד הלאומי והבית היהודי שיצביעו כולם לליכוד - ולהשפיע בתוכו על המדיניות - זו הייתה אופציה סבירה לחלוטין, אבל לא ניתן לעשות זאת כי הבוחרים לא ישתכנעו להצביע לליכוד בשעה שיש להם אפשרות לבחור במפלגות שמתאימות להם יותר.

עשרות אלפי אנשים מתכוונים להצביע לאיחוד הלאומי ולבית היהודי - הם אינם חושבים להצביע ליכוד! צריך לקבל את זה כעובדה ולראות איך ניתן להתמודד עם הסכנה שמפלגות אלה לא תעבורנה את אחוז החסימה.

ישנם לדעתי לפחות 20,000 בוחרים שפעם הצביעו לאיחוד הלאומי-מפד"ל (שבכנסת הנוכחית יש לו 9 מנדטים!) ועכשיו מתכוונים להצביע ליכוד. לפייגלין, בועז העצני, מיכאל רצון, אהוד יתום ועוד - 20,000 קולות אלה לא יעזרו כי הם צריכים הרבה יותר בשביל להיבחר!

אז מה עדיף להשקיע 20,000 קולות ולקבל 2 מנדטים של האיחוד הלאומי או להשקיע אותם בליכוד, שספק אם זה יעזור לבחורינו המצויינים?

נניח, לדוגמא, כי ישנם 20,000 מצביעים המתלבטים בין הליכוד לבין האיחוד הלאומי. אם הם יצביעו לליכוד ייתכן שהדבר לא ישנה כלל את מספר המנדטים הסופי שהליכוד יקבל. אולם אם אותם 20,000 קולות, שבבחירות הקודמות הצביעו ברובם לאיחוד הלאומי-מפד"ל (שהיו אז רשימה אחת!), יוסטו לטובת האיחוד הלאומי - הרי מפלגה זו תוכל בעזרתם להצליח ולעבור את אחוז החסימה, ולקבל 2 מנדטים. כלומר - 20,000 קולות אלה יתנו לגוש הימין 2 מנדטים שערכם הוא 80,000 קולות!

שיקול זהה קיים גם בנוגע להתלבטות בין ישראל ביתנו לבין האיחוד הלאומי. תוספת של 20,000 קולות לישראל ביתנו אינה משנה הרבה, שהרי מפלגה זו אמורה לפי כל הסקרים להגביר את כוחה. אולם, אילו אותם 20,000 מצביעים-מתלבטים, שבבחירות הקודמות הצביעו לאיחוד הלאומי-מפד"ל, יתאפקו ויימנעו מלתמוך בליברמן ובקמפיין המוצלח שלו, ויצביעו לאיחוד הלאומי, הרי קולות אלה יכולים לעשות את ההבדל הגדול שבין כשלון לעבור את אחוז החסימה - שמשמעותו 0 מנדטים, לבין קבלת 2 מנדטים נוספים לגוש הימין.

ועל כן, ההתלבטות בין הליכוד וישראל ביתנו לעומת 2 המפלגות הקטנות אינה קיימת בפועל. אין כאן שאלה אידיאולוגית אלא קודם-כל החלטה מעשית. הראיה הכוללת המעדיפה את טובת גוש הימין כולו היא שצריכה לקבוע.