בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
דמות השכינה בחיבור תיקוני הזוהר
|
דמותה של השכינה כדמות אלוהית נשית זכתה לעדנה בספרות הקבלה, ובפרט בספר הזוהר ● למיתוס אפקט עמוק בתרבות בה הוא פועל
בהרצאתי אבקש לעסוק בעיצוב המיתופאטי (כצמן, תשס"ו) של השכינה בספרות תיקוני הזוהר. כידוע, דמותה של השכינה כדמות אלוהית נשית זכתה לעדנה בספרות הקבלה, ובפרט בספר הזוהר. הימצאותו של מיתוס נשי מפותח על האלוהות היא עובדה מעניינת בהקשר של תרבות גברית, שנכתבה על-ידי גברים ועבור גברים. המחקר שיוצג עוסק בפיתוחו של מיתוס בסיסי זה מספרות חז"ל לספרות הקבלה, אך אתמקד בעיצוב הייחודי של דמות השכינה בספר תיקוני הזוהר, הנחשב לשכבה האחרונה של ספרות הזוהר. בדברי על המיתוס אני מאמצת את הגדרתו של פול ריקר על המיתוס כתיאור של אירועים מקדמת דנא, שיש לו השלכות על עיצוב המציאות בהווה של המחזיקים בו ולאופן שבו הם תופסים את המציאות שבה הם חיים (Ricoeur, 1969). במילים אחרות, אני מניחה כי המיתוס איננו סיפור היסטורי פשוט על התהוות המציאות, אלא יש לראות בו יצירה רבת ערך בעלת אפקט עמוק בתרבות שבה הוא מופיע. לשון תיקוני הזוהר היא לשון דימויים ותמונות. אין בה ניסיון להמשגה פילוסופית של השכינה או להצבת תחליף אלגורי פשוט. תחת זאת, נעשה ניסיון להציג אשכול של תמונות דחוסות, הנשזרות יחדיו ביצירתיות דרשנית. דחיסותן של התמונות קשורה בתכיפות של הצבתן בטקסט, אך גם בהיותן טעונות מלכתחילה, כתמונות תשתית מן הספרות היהודית. אירועים מקראיים, דמויות, שיבוצים של מאמרי חז"ל והקשרים אינטר-טקסטואליים רבים ומגוונים משמשים את בעל תיקוני הזוהר בבנייתו את דמות השכינה בחיבורו. לעתים, הצבתם של תמונות כאלו זו לצד זו אף יוצרת משמעות חדשה ומקורית. בהרצאתי, ברצוני להציג מספר דימויים מרכזיים, שסביבם טווה החיבור מיתוס זה, ולבאר את תרומתם לבניית דמותה של השכינה בספר תיקוני הזוהר. מכיוון שספר תיקוני הזוהר הוא אחד החיבורים הסמוכים ביותר לזוהר, המנסים לחקותו, מלאי הערצה לו וחדורי השראה ממנו (ליבס, תשס"ז), אנסה לברר את תרומתו הייחודית לעיצוב מיתוס השכינה אל מול ספרות הזוהר עצמה. לבד מתיאור המיתוס ודרכי עיצובו, ברצוני להציע השערות אחדות בנוגע להשלכות שיש למיתוס זה על חיי הדת המיסטיים שאותם מציע החיבור. במילים אחרות, ברצוני לבחון כיצד הצבתו של מיתוס מפותח על דמותה הנשית של האלוהות, מעצב תודעה רוחנית מיוחדת ואף אתוס דתי בעל דגשים שונים. בסיום ההרצאה אבקש להציע כמה השפעות של תיקוני הזוהר, על העיסוק בשכינה בתקופות מאוחרות יותר של התרבות היהודית, כגון על מוקדים מרכזיים בקבלת צפת ובחסידות.
|
- כצמן, רומן (תשס"ו). 'מחול המיתוסים, מיופואזיס ואתיקה נורמטיבית', 'מחולות המוות' ו'לילות' מאת ש"י עגנון. בתוך: מעשה סיפור: מחקרים בסיפורת היהודית מוגשים ליואב אלשטיין. רמת גן, עמ' 445-432.
- ליבס, יהודה (1994). 'המיתוס היהודי וגלגולו' משואות: ספר הזיכרון לאפרים גוטליב. תל אביב, עמ' 297-243.
- Fishbane, Michael (1998). The Exegetical Imagination. London.
- Ricoeur, Paul (1969). The Symbolism of Evil. Boston, p. 5.
|
|
|
אוניברסיטת בר-אילן והאגודה הישראלית לחקר שפה וחברה; תקציר - הוכן עבור הכנס הבין-תחומי השני בנושא שיח ומגדר בישראל (03.02.09)
|
|
תאריך:
|
05/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
05/02/2009
|
|
ביטי רואי
|
דמות השכינה בחיבור תיקוני הזוהר
|
|
באחד ממאמרי המפתח של השיח הפמיניסטי הנוכחי, ניסחה אודרי לורד (Lorde, 1984) את אחת מסוגיות היסוד המלוות את הדיון הפמיניסטי - כאן ומעבר לים. "כלי האדון", טענה, "לעולם לא יפרקו את ביתו של האדון". אין מדובר בטענה של מה בכך אלא בעניין עקרוני, שהרי כלי האדון, משמע שפתו של האדון - "שפת האב" בלשון השיח הפוסט-סטרוקטורליסטי, הוא המערך הלשוני היחיד העומד לרשותנו - נשים וגברים כאחד. אלא שכלי האדון כפי שאלו מתוארים בשיח התרבותי הרווח בעקבות משנתו של ז'אק לאקאן, אינם מיועדים לשימושן של נשים, כמי שמצויות מחוץ למערכת הלשונית - "נתינות זרות בגן העדן של השפה" (Marcus, 1989).
|
|
|
מה התפקיד האתי והפוליטי של היחיד בעיצוב המרחב החברתי? השאלה זאת תעמוד במרכז ההרצאה. אם זהותנו ביצועית, ואם כל פרט נבנה על-ידי עצם הפעילות הלשונית החוזרת, והוא פועל יוצא שלה - מה מידת החירות שלו לפעול באפקטיביות באופן פוליטי? האם איננו ייצורים חקייניים, בובות מיוצרות בידי מכונה משומנת היטב, שהיא השפה? שאלות אלה יידונו באמצעות הרומן של יעל משאלי "אישה אל אחותה" (2008).
|
|
|
קולה של האישה בחברה הישראלית הוא בעייתי במישורים אחדים ובמסגרות רבות, חרף ההצהרה האזרחית הקיימת בהצהרת העצמאות, כי בישראל תיכון מדינה דמוקרטית שיתקיים בה שוויון זכויות וחובות לכל האזרחים ללא הבדל דת, גזע ומין.
|
|
|
מחקר זה מתמקד בנשות שושלת בית דוד היולדות משיח מתוך מעשים של גילוי עריות, זנות ופתיינות נשית. הקשר שבין חריגות מיניות לבין אוטופיה משיחית הוא אניגמטי ועל-פי מקורות חז"ל וקבלת ימה"ב הוא מסמן את קצוות הראשית והאחרית במיתוס היהודי.
|
|
|
יצירת הביכורים של שרה שילה "שום גמדים לא יבואו" (2005) זכתה לתשומת לב רבה ולפרסים ספרותיים אחדים. הרומן הפוליפוני, הכתוב בעברית "אחרת", לא תקנית, הוא סיפור משפחתי בעיירה צפונית נטולת שם, החיה בצל סכנת הקטיושות וחדירות המחבלים. המסע האישי של כל אחד מחברי המשפחה מאיר את משא המציאות במקום, אבל גם קושר את הסיפור האישי לסיפור רחב יותר ומסרטט מרחב גיאוגרפי-תרבותי, המוגדר תדיר כפריפריה או כשוליים.
|
|
|
|