החצר הביזנטית של הנשיא תאופיק כתילי

הנשיא, והנשיאה

נשיא בית משפט השלום בנצרת, תאופיק כתילי, ישב ביוני 2003 כשופט במשפט תעבורה נגד אברהם הלמן - בעלה של סגניתו, השופטת אסתר הלמן, המכהנת אף היא בבית המשפט השלום בנצרת. בניגוד לנהוג ולמקובל, בעת שהנאשם ו/או התובע ו/או הנתבע מוכרים אישית או חברתית לחבר השופטים באותו בית משפט, תיק זה לא הועבר לשיפוט בפני בית משפט אחר. לשכת התביעות עמקים, שהגישה את כתב האישום, אף לא ביקשה זאת.

יודגש כבר כאן: בפני השופט כתילי אומנם הובאה עסקת טיעון, שהתבשלה אף היא לאחר שהמשחק המכור החל. ואולם, קביעת העונש - קנס כספי ופסילה על-תנאי של הרשיון, הושארה לשיקול דעתו. והשופט אכן שקל, שיקולים זרים לכאורה, וקבע לנאשם הלמן עונש מגוחך.

כתב האישום נגד הלמן הוגש בתחילה לשופט קודם באותו בית משפט (השופט חנא סבאג), שפסל עצמו - בשל ההיכרות עם השופטת הלמן. התיק הובא בפניו של כתילי, "הבוס, העמית והחבר" של השופטת הלמן, והתנהל בבית משפט השלום בנצרת. בכתב האישום, שאת פרטיו נביא כאן בהמשך, הואשם מיכה הרמן בגרימת תאונת דרכים שבה נפגעו חמישה אנשים. "גזר הדין" המגוחך שהטיל עליו כתילי: 200 ש"ח קנס כספי ופסילה על-תנאי של חודשיים, לתקופה של שנתיים.

הנשיא כתילי והשופטת-סגניתו הלמן, מנהלים את בית משפט השלום בנצרת. בין השניים קיימים קשרים טובים וקרובים הנמשכים שנים, לרבות ביקורים הדדיים והשתתפות באירועים משפחתיים. בפי בכירים בבית המשפט בנצרת מכונה השופטת-הסגנית הלמן: "הנשיאה", על-שום מעמדה החזק בבית משפט זה, והסמכויות שהיא מקבלת מהנשיא כתילי. גורם המקורב לנשיא אמר, כי ההתנהלות הזו מצד השופט תאופיק - למרות קירבתו האישית לבני הזוג הלמן - מעוררת חשש ל"התנהלות ביזנטית".

מה קובעים כללי האתיקה

הנשיא כתילי מכיר אישית וחברתית את הנאשם הלמן, דבר שהיה אמור לחייבו לפסול עצמו מלדון בתיק. על-פי כללי האתיקה, נאסר על שופט לשבת במשפט בנסיבות שכאלה:

- סעיף ד(1)(א) לכללי האתיקה קובע מפורשות: "שופט לא יישב בדין במשפט בו קירבה משפחתית או חברתית לבעל דין, לפרקליט המופיע בתיק או לעד מרכזי... עלולים ליצור מראית עין של חשש למשוא פנים";

- חוק יסוד: השפיטה קובע סנקציות עונשיות, עד כדי פיטורין ו/או ניהול הליך פלילי נגד שופט ש"נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו"; או "התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל".

עצם ישיבתו של השופט במשפט הנ"ל, ואף "גזר הדין" המגוחך שהטיל, מעלים עתה חשדות כבדים כלפי השופט, הטעונים עתה בדיקה ו/או חקירה פלילית.

כתב האישום, העונש

נגד הלמן הוגש כתב אישום על-ידי לשכת תביעות עמקים. זמן קצר לאחר שהוגש כתב אישום לבית המשפט, ונקבע לדיון בפני השופט כתילי (עמית וחבר המשפחה, כאמור), ניהל בא-כוחו של הלמן, עו"ד גדעון סלעית, מו"מ לעסקת טיעון. הצדדים הגיעו לעסקת טיעון, במסגרתה שונה כתב האישום "ורוכך". האישום שמייחס לו תאונת שרשרת, שונה, כך שהוא הואשם בסופו של דבר בהתנגשות במכוניתו עם מכונית אחת (בלבד) שנסעה שלפניו. האישום המקורי, לפיו כתוצאה מהתנגשותו במכונית שלפניו, נזרקו והתנגשו זו בזו עוד שלוש מכוניות שנסעו לפניו, שונה כאמור.

בכתב האישום הסופי, שהוגש כעסקת טיעון בפני השופט תאופיק, נאמר זאת (ציטוט):

"הנאשם נהג ברכב מס' 1 בקלות ראש, ברשלנות, ללא זהירות וללא תשומת לב מספקת לתנאי הדרך והתנועה, ותוך אי-שמירת מרחק מספיק מרכב מס' 2 לצורך מניעת תאונה.

כתוצאה מהתנהגותו של הנאשם כמתואר לעיל, התנגש רכב מס' 1 בחלקו האחורי של רכב מס' 2.

כתוצאה מהתאונה, נפגעו בגופם 5 בני אדם כאשר הנהגת של רכב מס' 2 נחבלה בראשה ונזקקה לאישפוז לצורך השגחה".

מיכה הלמן מואשם בעבירות הבאות: נהיגה בקלות ראש - סעיף 21 (ב') חובתו של עובר דרך; התנהגות הגורמת נזק - תקנה 21 (ב)(2); אי-שמירת רווח - תקנה 49.

ביום 10.6.03 התייצבו הצדדים, יחד עם הנאשם, בפני השופט תאופיק כתילי. בפרוטוקול נאמר:

התובע: מבקש לתקן את כתב האישום כמפורט בגוף כתב האישום.
הנאשם: מסכים.

השופט כתילי: לתקן כמבוקש.

בפרוטוקול נאמר עוד: כתב האישום המתוקן הוקרא לנאשם, נשאל לתגובתו וענה: מודה בעובדות כתב האישום המתוקן.

התובע: אבקש להרשיע את הנאשם על-פי הודאתו.

הכרעת הדין

על-סמך הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, אני מרשיע את הנאשם בעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום המתוקן, ומוצא אותו אשם בדין.

טיעונים לעונש:

התובע - מבקש להטיל פסילה על-תנאי וקנס לשיקול דעת בית המשפט.

הסניגורית [עו"ד הדר פלד-טל, ממשרדו של עו"ד גדעון סלעית]: מבקשת לאמץ את ההסדר.

גזר הדין שניתן על-ידי השופט תאופיק כתילי (ציטוט):

הנאשם הורשע על-פי הודאתו בעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום המתוקן והמפורטות בהכרעת הדין [בהכרעת הדין לא ניתן כל פירוט, י.י.]. בהתחשב בהודאת הנאשם, ובטיעוני שני הצדדים לעונש, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א) אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך 200 ש"ח או 2 ימי מאסר שיישא בנוסף לכל מאסר אחר שהוטל עליו. הקנס ישולם תוך 30 יום מהיום [בני הזוג נהנים, בין היתר, ממשכורת שיפוטית של השופטת-הסגנית, י.י.].

ב) אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 2 חודשים וזאת על-תנאי למשך שנתיים.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום, בבית המשפט המחוזי בנצרת.

התגובות


- עו"ד סלעית, בא-כוחו של מיכה הלמן, אמר בתגובה, כי הוא הצליח לשכנע את בא-כוח התביעה שיש מקום לתיקון כתב האישום. "אני לא אמרתי לשופט את זהות הנאשם", אמר סלעית.
ובאשר לעונש, אמר: להלמן יש גיליון נקי במשך 25 שנים, למעט קנס בגלל נסיעה בלי רשיון עליו (הרשיון היה בתוקף, אותה עת), כך שעונש זה הוא סביר בהחלט. סלעית סירב להתייחס לשאלה מדוע השופט לא פסל עצמו, ומדוע, בכלל, הובא משפט זה לבית המשפט השלום בנצרת. "אני לא יכול לשמש לו לפה", אמר על השופט.

- הנהלת בתי המשפט, הנוהגת להעניק הגנה אוטומטית לכל שופט - גם כאשר זה סרח, מסרה, בשמו של השופט כתילי, את התגובה הבאה:

בבית משפט השלום (תעבורה) בנצרת נפתח תיק 10173/03 נגד מיכה הלמן ונקבע בפני השופט חנא סבאג. השופט סבאג פסל את עצמו והעביר את התיק אל הנשיא כתילי לקביעת המשך דרכו.

ב"כ הצדדים, במסגרת ההליך המקובל, זומנו לדיון ובפתח הדיון הודיעו כי הגיעו להסדר טיעון וביקשו מבית המשפט לאמצו. בית המשפט אימץ את הסדר הטיעון ופעל לפיו [לא מדוייק. ההסדר התייחס רק לפרטי האישום בהם מודה הנאשם. גובה הקנס ומשך הפסילה על-תנאי ניתנו להכרעת השופט, י.י.].

בנוסף נציין, כי אין בסמכות נשיא בית משפט השלום להעביר הדיון למחוז אחר, ובנסיבות המדובר לא נמצא כל מקום לפנות לנשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, אשר בסמכותו להעביר התיק למחוז אחר [כתילי היה אמור לפנות לנשיא, ולבקש העברת התיק למחוז אחר, י.י.].

היכרות אישית אינה עילה אוטומטית לפסילה [היכרות אישית אכן לא בהכרח, אבל קירבה חברתית כן וכן. עובדה היא, שהשופט חנא סבאג, הכפוף גם הוא לשופט-נשיא כתילי, פסל עצמו, י.י.]. מדובר במערכת בה מכהנים שופטים מקצועיים והטענה שהעלית יכולה להיות מופנית לכל מותב אחר בארץ שידון בתיק זה [מותב אחר במחוז לא היה קשור, בתיק זה, באותה קירבה חברתית שבין הנשיא לשופטת-סגניתו, י.י.].

[הערה שלי (י.י.) - אוי לנו אם אלה שופטיך ישראל. גם שופט עבריין לכאורה, וגם מערכת משפטית מגוננת זה כבר יותר מדי].