|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
המדיום הוא הסכר: עיתונות הספורט הכתובה כשמורה גברית
|
כחלק ממגמת הפמיניזציה הכוללת של התקשורת, ניתן למצוא גם הצטרפות משמעותית של נשים למערכות תקשורת הספורט, תחום שנחשב עד לא מזמן, ובעיני רבים עדיין, גברי באופן מובהק
|
|
[צילום: איגוד הבדמינטון הישראלי]
|
|
|
|
|
תקשורת הספורט הפכה בשנים האחרונות לאחד הענפים המרכזיים והמשפיעים במוסד התקשורת (Robertson, 2004). מוספי הספורט בעיתונות הכתובה גדלו באופן משמעותי והפכו לאחד המדורים הנקראים ביותר בעיתון, וסיבה מרכזית לרכישתו (Mencher, 2007); הטלוויזיה הרב ערוצית אפשרה את פתיחתם של ערוצי ספורט רבים, המשדרים שידורי ספורט לאורך כל היממה; רכישת זכויות השידור של אירועי הספורט הגדולים, הפכו למאבק עז בין ערוצי הטלוויזיה, המתבטאים בסכומי כסף חסרי תקדים; הרדיו מקדיש מדי יום רצועות שידור שלמות לספורט, מעבר לשידורים המיוחדים בעת אירועים; עשרות אלפי אתרי ספורט פופולריים באינטרנט הושקו ברחבי העולם; הספרות הענפה בנושא הספורט, הסרטים, המגזינים וכתבי העת, הפכו גם הם לעניין שבשגרה.
כחלק ממגמת הפמיניזציה הכוללת של התקשורת, ניתן למצוא גם הצטרפות משמעותית של נשים למערכות תקשורת הספורט, תחום שנחשב עד לא מזמן, ובעיני רבים עדיין, גברי באופן מובהק. מחקר זה מבקש לבחון את תמונת המצב בישראל, כחלק ממקומן הכולל של נשים בעולם הספורט המקומי. לשם כך נאספו נתונים ממערכות הספורט הגדולות בתקשורת הישראלית (עיתונים, טלוויזיה ואינטרנט), רואיינו עורכי מדורי הספורט של העיתונים היומיים הנפוצים (ידיעות אחרונות, מעריב והארץ) ו-10 עיתונאיות ספורט, ביניהן כל עיתונאיות הספורט המועסקות בעיתונות הארצית הכתובה.
הממצאים מעלים תמונה מעניינת, שלפיה נוכחותן של עיתונאיות ספורט בעיתונות הכתובה זעומה עד אפסית, בניגוד למציאות באמצעי התקשורת האחרים, שבהם ניתן למצוא נשים רבות, ובכלל זה בתפקידי עריכה בכירים, לצדם של התפקידים המסורתיים ("שדרניות קווים" וכדומה). ההסברים לתופעה נעים ממרכיבים מסורתיים המאפיינים את העיתון, ביחס לאמצעי תקשורת חדשים, דרך תהליכי גיוס ייחודיים ועד לשאיפותיהן של הנשים עצמן, המזהות אפשרויות קידום מגוונות יותר באמצעי התקשורת החדשים. סיבת הגעתן של העיתונאיות לתקשורת הספורט והחוויות הייחודיות שהן עוברות בה מספקים חומר רב למחשבה, ובמידה רבה גם מסבירים את שיעורן הנמוך, בהשוואה לנוכחותן בעולם התקשורת בכלל. התפיסות של העיתונאים ושל העיתונאיות בתחום הספורט ביחס לספורט הנשים ועניין הציבור בו, מרתקות במיוחד ומחדדות את שאלת השפעת המגדר על התוצר התקשורתי.
|
|
- Mencher, M. (2007). News Reporting and Writing. Boston: McGraw-Hill.
- Robertson, C. (2004). A sporting gesture?: BSkyB, Manchester United, Global Media, and Sport. Television New Media 5 (4), pp. 291-314.
|
|
|
אוניברסיטת בר-אילן והאגודה הישראלית לחקר שפה וחברה;
תקציר - הוכן עבור הכנס הבין-תחומי השני בנושא שיח ומגדר בישראל (03.02.09)
|
|
| תאריך:
|
05/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
05/02/2009
|
|
אילן תמיר
|
|
המדיום הוא הסכר: עיתונות הספורט הכתובה כשמורה גברית
|
|
|
בעידן הנוכחי של "פרספקטיבות מזרחיות", שבו הזהות המזרחית מנסה לאתגר ולגוון את השיח החברתי על אודותיה (חבר, שנהב ומוצפי-הלר, 2002), נותרה סוגיית האישה המזרחית מחוץ לשדה הדיון המחקרי. לכן, מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את שאלת ייצוג האישה המזרחית בישראל בתחילת שנות האלפיים, באמצעות המדיום הקולנועי.
|
|
|
|
|
חינוך בנות נתפס על-ידי התנועה הציונית כערוץ מרכזי לעיצוב דמותו של ילד עברי חדש, משני טעמים: (א) תפיסה פונקציונלית של חינוך בנות - לאם יש תפקיד מכריע בגידול הילדים, ולכן חשוב שהיא תתחנך על בסיס "הערכים הנכונים", ובעיקר שתדע עברית (אלבוים-דרור, 1986; בר-אדון, תש"ן). (ב) יתרונה של השוליות - חינוך בנות נתפס כבעל חשיבות משנית בחברה היהודית, ולכן לא השקיעו בפיתוחו, אבל גם לא פיקחו עליו (פרוש, 2001). משני טעמים אלה נבחר בית הספר לבנות ביפו ב-1905 לבית הספר הראשון שהתנועה הציונית לקחה תחת חסותה.
|
|
|
|
|
הפרת מערכת יחסים זוגית היזומה על-ידי האישה ומעוצבת בידי סופרת אישה היא בבחינת קריאת תיגר על קונוונציות ספרותיות ונורמות חברתיות. הסופרות צרויה שלו וסביון ליברכט מתמודדות ביצירתן עם אתגר זה.
|
|
|
|
|
בשנים האחרונות נראה כי יותר ויותר נשים נשואות בישראל מנסות לאתגר את שיטת השמות הפטרונימית הנהוגה, והן אינן מחליפות מיד עם נישואיהן את שם משפחתן מלידה בזה של בן הזוג. ממצאים של מחקר איכותני שבחן לראשונה את המשמעויות שנשים ישראליות מעניקות לבחירתן בסוגיית שם המשפחה לאחר הנישואין, מצביעים על מוסד האימהוּת בחברה הישראלית והשיח הפמיליסטי המקדם אותו, כשניים מן הכוחות המרכזיים הפועלים לשימור הסדר הקיים ומונעים אימוץ מלא של פרקטיקות אלטרנטיביות בעניין שם המשפחה לאחר הנישואין.
|
|
|
|
|
נושא המחקר מתמקד בביטוי חוויית האימהוּת על-ידי אימהוֹת באמצעות כתיבת בלוג ((weblog, אשר אופיו כיומן-אישי מחד-גיסא ותקשורתי-קהילתי מאידך-גיסא, מאפשר לאם ללדת את עצמה באופן נפשי מתוך כתיבת הנרטיב שלה ויצירת שיח עם קהילה המהדהדת את קולה. קולה הכתוב של האם מאפשר לה להישמע ומזמין להקשבה מעמיקה לגוונים הסובייקטיביים של אימהותה. מתוך כך, מטרת המחקר הנה לבחון את הנרטיב האימהי וביטויו בבלוגים של אימהות בישראל, וכן את כוחה המרפא של כתיבת האימהוֹת ברשת.
|
|
|
|
|
