חברי הוועדה לבחירת שופטים לא אמורים להיות סגורים בחדר אטום ולא לשמוע ולא להקשיב למה שנאמר על המועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון. אני רואה את תפקידי כמישהו שצריך להיות פתוח למה שחושבים עורכי דין, חברים ושופטים על הבחירה וגם להנמקות שמביאה התקשורת" - כך אמרה היום (ד') עו"ד רחל בן-ארי ממשרד בן ארי-אדם פיש, החברה בוועדה לבחירת שופטים שיושבת בימים אלה על המדוכה כדי לבחור שני שופטים חדשים לבית המשפט העליון מבין 15 מועמדים שהגישו מועמדותם לתפקיד הרם, עם פרישתם לגמלאות של הנשיא אשר גרוניס והשופטת עדנה ארבל. בן-ארי דיברה בפאנל צמרת משרדי עורכי הדין המומחים לשנת 2014 של DUN'S 100, בהנחייתו של עורך "גלובס", חגי גולן.

בן-ארי נשאלה אם מופעלים עליה לחצים סביב הליך הבחירה, והשיבה כי "'מנדנדים' לי, ואני בהחלט מזהה אינטרסים, אבל לא מפעילים עליי לחצים. הנדנוד הוא בסדר. אני לא אדישה לו אבל מפעילה מסננות ותופסת את עצמי כבן אדם בלתי לחיץ מצד אחד אבל מאוד פתוח וקשוב מהצד השני".

"השופטים מזהים טביעות אצבע"

בפאנל השתתפו עורכי דין מתחומים משפטיים שונים, ובהתאם הנושאים שעלו לדיון היו רבים ומגוונים. בין הנושאים שנדונו היה היחסים שבין עורכי הדין המייצגים לבין התקשורת. בשוק שבו התחרות הולכת וגוברת, ובעולם שבו מעמדה של התקשורת הולך ומתחזק, נאלצים עורכי הדין להקדיש חלק ניכר מזמנם לתקשורת, ולעיתים הם נאלצים להיאבק עבור הלקוח לא רק בזירה המשפטית אלא גם בזירה התקשורתית.

לדברי עו"ד אייל רוזובסקי, אחד מ-15 המועמדים לשתי המשרות המתפנות בבית המשפט העליון, "פעם כשהיה מתקשר עיתונאי למשרד, לא היו מדברים איתו. העולם השתנה. אתה לא יכול לתת שירות בתיקים משפטיים בלי להיות מעורב בעניין התקשורת.

"כשאתה מטפל במישהו שקשור בפרשת מסמך הרפז (רוזובסקי מייצג את דובר צה"ל לשעבר, אבי בניהו, שהמשטרה ממליצה לפרקליטות להעמידו לדין בפרשה - ח' מ'), למשל, אתה חייב להתייחס לצד התקשורתי שהוא חלק מהמערכה. שבוע אחר שבוע אתה רואה ניסיון של אילה חסון מערוץ 1 להשפיע על ההליך המשפטי בתיק הזה. כנ"ל בתיקים כמו הסדר הנושים בתיק אי.די.בי. הסכסוך מתנהל לא רק בבית המשפט, והדברים שמופיעים בתקשורת משפיעים על מה שקורה בשטח".

עו"ד בן-ארי ציינה כי לעתים עורכי הדין שוכחים את טובת הלקוח ביחסיהם עם התקשורת. "לא תמיד יש רגישות מספקת של עורך הדין לאינטרס של הלקוח", אמרה בן-ארי. "זה מטריד. התקשורת השתלטה עלינו, אי-אפשר לנסות להילחם בה, כי זה יהיה אנאכרוניסטי, אבל אנחנו כעורך דין חייבים לזכור כל הזמן את אינטרס הלקוח. לפעמים אפילו שוכחים לשאול את הלקוח אם זה בכלל מתאים לו שעניינו יפורסם".

עו"ד אופיר צברי ציין כי "עברנו את האיזון הראוי שבין התקשורת לעולם המשפט. הדוגמה הקלאסית היא פרשת הולילנד, שבה הרגשנו שהשופט 'הלך מעבר' בגלל התקשורת".

עו"ד רונן עדיני, לעומתו, אמר שהוא סבור כי השופטים כמעט ואינם מושפעים מהתקשורת. "השופטים לוקחים בחשבון שיש אינטרסים מאחורי הפרסומים. הם מזהים את טביעות האצבע ואינם מושפעים", אמר.

על-רקע הפיילוט שעורך בית המשפט העליון לגבי צילום דיונים והעברתם בבשידור חי, התריע עו"ד דורון סטריקובסקי: "זה מעוות את הדין ועלול להשפיע על עדים".

"מדינה של קיצוניות"

עו"ד ארנון שגב הפנה אצבע מאשימה כלפי ההתנהלות התקשורתית של הרגולטורים. "אנחנו רואים היום צימאון עיתונאי מוגזם של הרגולטורים", אמר. לדבריו, הדבר בא לידי ביטוי למשל בנושא של שכר הבכירים.

"נושא שכר הבכירים זוכה לסיקור תקשורתי ולטיפול רגולטורי מאוד נמרץ, אבל הכשלים במשק והבעיות האמיתיות אינם מטופלים", ציין שגב. "יש פה דיספרופורציה בטיפול הרגולטורי אל מול הצרכים האמיתיים, וזה קורה בעקבות התקשורת. הרגולטורים מאוד מושפעים מהתקשורת".

לדברי עו"ד יוסי לוי, התקשורת התאהבה בממונה על הגבלים עסקיים, ובהשפעתה הממונה קיבל כוח יתר. "אנחנו מדינה של קיצוניות. בהתחלה זה היה נכון לתת לממונה יותר סמכויות, אבל היום זה הפך לנו לרועץ. האגדה מספרת שהנשיא האמריקני ג'ימי קרטר היה מאוהב בתחרות בהגבלים עסקיים. בגלל שהכלכלה האמריקנית קרסה, רייגן דבר ראשון ניסה לשנות את חקיקת ההגבלים, אבל לא הצליח. ואז רייגן פיטר 3,000 עובדים מהגוף הממונה על הגבלים עסקיים, ובעקבות זה הכלכלה התחילה לצמוח. אנחנו מפקידים בידיו של אדם אחד בלבד השפעה כלכלית דרמטית, אבל אף אחד לא מבין את זה".

"פגיעה חזיתית בפרטיות"

מנגד, עו"ד טל דנון-שנהב לא הייתה שותפה לגישה זו. "אנחנו היינו מעורבים במיזוגים ומצאנו אוזן קשבת אצל הממונה. ואם לא מסכימים עם עמדתו, אז אפשר לעתור לבית המשפט", אמרה.
עוד גיל רוה ציין כי הוא מוטרד הרבה יותר מהמצב שבו "הרגולטור כותב את הכותרת בעיתון", ומ"הנזקים למשק בשנים האחרונות מכותרות שהתגלגלו לחקיקות". כדוגמה הביא רוה את המתקפה התקשורתית שהייתה, לדבריו, לגבי חוק עידוד השקעות הון, שהובילה לשינויו על-ידי הכנסת. "המפעלים הגדולים שלא יקבלו הטבות מס פשוט ייצאו מפה ויקימו מפעלים במקומות אחרים. הנזק הוא עצום. בגלל רגולציה של שוק ההון גם קרנות השקעה בתחום ההיי-טק לא הוקמו כמעט בישראל בשנים האחרונות", התריע רוה.

לדברי עו"ד דודי זילברבוים, בתיקים שמעניינים את התקשורת היא הופכת לשותף, ובסופו של דבר זה יכול להביא להשפעה על תוצאות התיק. "פתיחות ושקיפות הם ערכים חשובים, אבל יש גם את הצד השני של הפגיעה בפרטיות", אמר זילברבוים. "לפעמים אנחנו כותבים משהו בכתב טענות, ואחר-כך האיש שכתבנו עליו הולך שנים עם הפרסומים שמופיעים בגוגל, וזה פוגע חזיתית בעקרון הפרטיות".

"פרשת אנדרומדה יכולה לפגוע במוניטין של ההיי-טק הישראלי"
עו"ד רונן עדיני התייחס בפאנל לפרשת חברת אנדרומדה. החברה, שהייתה בשליטת כלל ביוטכנולוגיה, העבירה לכאורה מידע כוזב למשקיעי החברה בכל הנוגע לתרופת הדגל שלה לסוכרת נעורים.
"היום קראתי שכבר הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בסך 127 מיליון שקל נגד כלל ביוטכנולוגיה, כלל תעשיות ונגד מנהלי החברה בגין הפרשה. אני לא יודע איך מצליחים לייצר תביעות כאלה בצורה רצינית בין-לילה, וזה הצד הרע של הייצוגיות", אמר עדיני.

ד"ר אסתר לוצאטו, העוסקת בעריכת פטנטים, התייחסה גם היא לפרשה. "חלק גדול מהקניין הרוחני שנוצר, נוצר בשלבים מוקדמים, ועד שיש מוצר שעולה על המדף, זה לוקח מספר שנים. לפיכך, אין ספק שלאמינות של הדיווחים לוקח זמן. אין ספק שפרשה כמו פרשת אנדרומדה היא אירוע משמעותי, היכול לפגוע במוניטין של ההיי-טק הישראלי, אבל זהו אירוע חריג שצריך לקחת אותו בפרופורציה".

לוצאטו אמרה כי בתחום של קניין רוחני רואים בעת האחרונה מגמה של סטנדרטיזציה בינלאומית, וכי "היא נכנסת ותיכנס לארץ". לדבריה, "השוק הגדול הוא השוק הגלובלי, והראייה של החברות שמתעסקות בהיי-טק היא העולם הגדול. ישראל בחדשנות הטכנולוגית היא מהמדינות המובילות בעולם, אם כי יש תחרות מהצד האסייאתי - סין, קוריאה והודו נוגסות לנו כבר בנושא של החדשנות הטכנולוגית".

"ללכת ל'משרד נישה' - כמו לרופא מומחה"

בפאנל צמרת משרדי עורכי הדין המומחים לשנת 2014 של DUN'S 100, נדונה התופעה של חדירת המשרדים הגדולים בשנים האחרונות ליותר ויותר תחומים שנחשבו בעבר לתחומי נישה משפטיים.
עו"ד יוסי לוי אמר כי "ההתפתחות של משרדי עורכי דין בארה"ב היא שאין שם משרדים בינוניים אלא רק משרדי ענק, לצד משרדים קטנים מאוד שמתמחים. ישראל הולכת לעולם של משרדים גדולים עם חבירה בינלאומית למשרדים ברחבי העולם".

עו"ד איימי בכור, המתמחה בדיני משפחה, אמרה כי משרדי הנישה שמתמחים בנושאים ספציפיים עולים וצומחים, "מכיוון שאנחנו חיים בעולם של התמחות ושל נישות".

לדברי עו"ד שירי מלכה, שאף היא עוסקת בדיני משפחה, בני משפחה שמסתכסכים ביניהם מעוניינים בפרטיות ובסודיות, ולכן הם פונים למשרדי הנישה העוסקים בתחום, ולא למשרדים הגדולים.

עו"ד עפר שפירא, העוסק בחדלות פירעון, ציין כי אם אתה מחפש מומחה לתחום מסוים, סביר שתמצא אותו במשרד שמומחה בתחום מסוים ולא במשרד גדול. "זה כמו שיש הבדל בין ללכת לרופא בקופת חולים לרופא מומחה. גם השירות הוא אחר", אמר שפירא.

"יתרון בשירות"

לדברי עו"ד מיכאל שיין, העוסק בהגנה על נכסים של משפחות, הלקוחות הפרטיים שואפים להגיע למשרדים קטנים, מכיוון ששם יטופלו באופן פרסונלי ולא בכל שבוע על-ידי זוטר אחר. "הלקוח הפרטי זקוק לפרטיות", אמר שיין.

עו"ד עפר בראון אמר דברים מעט שונים. "הבה נודה על האמת: המשרדים הגדולים נכנסים בעת האחרונה לתחומי נישה רבים שהיו שמורים בעבר למשרדים הקטנים, אנחנו מפסידים לקוחות, והתחרות נהיית עזה יותר", ציין. "התמונה לא פשוטה, ואם המשרדים הגדולים מפחיתים מחירים, הם יוצרים קושי אצל משרדי הנישה".
עו"ד דורון סטריקובסקי ציין כי "היתרון של משרדי הנישה "הוא רק השירות". לדבריו, "אנחנו לא יכולים להתחרות במחירים. משרדים גדולים זה בסך-הכול אוסף של משרדים קטנים, וזה משהו אחר".