אין לחייב את גוגל להסיר פרסום בטענת לשון הרע, כאשר הפרסום נוצר בידי צד שלישי שיכול לשנות אותו בעצמו. כך קובעת (23.9.14) שופטת בית משפט השלום בתל אביב, חנה ינון.

לדעת ינון - בניגוד לדעתו של בית הדין האירופי לצדק - "אין מקום לחייב את גוגל, כמנוע חיפוש, באחריות לפרסום תוכן מאמר המפורסם על-ידי האתר המפרסם, צד שלישי, אשר יכול היה לשנות את הכותרת בנקל ובכל עת". חיובה של גוגל להסיר אוטומטית כל פרסום שכזה, מוסיפה ינון, פוגע בחופש הביטוי של הצד השלישי ומטיל עליה מעמסה בלתי סבירה.

הדברים נאמרו בהחלטתה של ינון לדחות תביעת לשון הרע שהגיש עו"ד עמי סביר נגד גוגל, לאחר שחיפוש שמו במנוע העלה את הכותרת "עו"ד אשר הורשע בחמש פרשיות שונות". בפועל, סביר ייצג את לשכת עורכי הדין בהליכים משמעתיים נגד עורך דין אחר, שהוא אשר הורשע באותן פרשיות.

מקור הכותרת הוא בסקירה של פסק הדין המשמעתי שפרסם שאול בר-נוי באתר court.org.il. ינון קבעה, כי בר-נוי נושא באחריות לפרסום זה משום שדחה את פנייתו של סביר לשנות את הכותרת המטעה. עוד דחתה את טענתו בדבר התיישנות, לנוכח העובדה שפסק הדין פורסם ב-2003, וזאת משום שהפרסום עודנו מופיע באתר שבבעלותו. ינון חייבה את בר-נוי לפצות את סביר ב-80,000 שקל ולשלם לו הוצאות בסך 20,000 שקל.

לגבי גוגל קבעה ינון, כי האיתור במנוע החיפוש פועל בצורה אוטומטית ולכן החברה אינה אחראית לתוכן שכתב צד שלישי. סביר חויב לשלם לגוגל הוצאות בסך 8,500 שקל. את גוגל ייצגה עו"ד יונה אפריאט-מנה, ואת סביר - עו"ד א.ש בר-יוסף.