|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
האם זהו קונפליקט חברתי מתמשך?
|
הדרך בה אנשים תופסים קונפליקטים משפיעה על נקודת המוצא שלהם לגבי שאלת קיומו, אם בכלל, ומאפייניו של הפתרון ● תיאוריה מסוימת גורסת כי קונפליקטים נוצרים כאשר צדדים מפרים את זכויות האדם הבסיסיות של האחר
|
הדרך בה אנשים תופסים קונפליקטים משפיעה על נקודת המוצא שלהם לגבי שאלת קיומו, אם בכלל, ומאפייניו של הפתרון. התבוננות מעמיקה יותר, אולי שונה מהמקובל לאורך זמן, על הקונפליקט בין ערבים ליהודים בישראל, עשויה להביא לשינוי משמעותי בדרך למציאת פתרון צודק ואנושי לקונפליקט מתמשך זה. דרך אחת היא על-ידי התייחסות לקונפליקט זה כקונפליקט חברתי מתמשך- Protracted Social Conflict (PSC) המתבסס על תיאוריה עוסקת בקונפליקטים שבמרכזן עומדות זכויות אדם בסיסיות.
תיאוריה זו טוענת שקונפליקטים נוצרים כאשר צדדים מפרים את זכויות האדם הבסיסיות של האחר. היא תופסת את המדינה ככלי ניטרלי אשר תפקידו לשרת את כל האזרחים יהיו אשר יהיו. אחד ממפתחי התיאוריה הוא הפרופסור האמריקני-לבנוני Edward Azar . ההרצאה תתרכז בתיאוריה זו ותבדוק אפשרות יישומה לסכסוך הערבי-יהודי בארץ הקודש. לטענתי, התיאוריה אכן תקפה ותפיסת הסכסוך במסגרת זו עשוי לקרב צדדים ולקדם פתרון אפשרי.למעשה תיאורית ה PSC יכולה לספק סביבה קונסטרוקטיבית יותר לקראת פתרון אמיתי וצודק המבטיח הכרה, גישה וביטחון כללי לכל המעורבים קונפליקט.
|
|
ד"ר מסעוד אגבריה הוא ראש החוג להיסטוריה במכון האקדמי להכשרת מורים ערבים, המכללה האקדמית בית ברל. בעל תואר דוקטור במדע מדינה, עם התמחות בפתירת וניהול משברים בינלאומיים מאוניברסטת מארילנד, קולג פארק. ארה"ב.
|
|
|
אוניברסיטת בר-אילן, החוג המשולב למדעי החברה והתוכנית ללימודי ניהול וישוב סכסוכים ומשא-ומתן;
תקציר - הוכן עבור הכנס מחיצות, הפרדה, אינטגרציה: גורמים והשלכות, של הפרויקט לחקר דת, תרבות ושלום (12.01.09).
|
|
| תאריך:
|
08/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
08/02/2009
|
|
ד"ר מסעוד אגבריה
|
|
האם זהו קונפליקט חברתי מתמשך?
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
dfryyiilo
|
9/02/09 13:28
|
|
|
מחקרים רבים עוסקים בהשערת המגע וביעילות של מגע כמנגנון לשיפור יחסים בין קבוצות. עם זאת, מרבית המחקרים הקיימים בנושא אינם מתייחסים ספציפית ליעילות של מגע בין קבוצתי בתנאים של סכסוך אקוטי, אלים ולא סימטרי. תשומת לב אקדמית מועטה ניתנה להגדרה המושגית של המנגנונים אשר בעזרתם מפגשים בין קבוצתיים מתוכננים, הנערכים במצבים של סכסוך א-סימטרי, אמורים לסייע להתמודד עם מחסומים פסיכולוגים בין הקבוצות ולסייע להתפייסות. בהרצאה זו יוצג מיפוי מושגי המגדיר חמישה מודלים מרכזיים של מפגשים מתוכננים בין יהודים וערבים בישראל. יידונו מטרותיהם של המודלים הללו וההנחות של הגישות השונות להפגשה לגבי המנגנונים שדרכם המפגש הבין קבוצתי מצופה להוביל לשיפור היחסים בין יהודים וערבים. כמו-כן יידונו הדילמות והמגבלות הקשורים לכל אחד מהמודלים של המפגש. המודלים שיוצגו ימוקמו על רצף שנע בין גישות התומכות בסטאטוס קוו הקיים (או לפחות אינן מאתגרות אותו באופן גלוי) לגישות אשר קוראות לשינוי חברתי-פוליטי.
|
|
|
|
|
דיאלוג בין קבוצתי במצבי קונפליקט נחשב לאחת מהשיטות המרכזיות לשימוש בפתרון קונפליקטים פוליטיים. למטרה זו, במשך שנים, מתקיימות מספר רב של קבוצות דיאלוג ישראלי-פלשתיני, במימון ממשלות שונות, כולל מאירופה וצפון אמריקה. אבל למרות ההשקעות, התוצאות אינן מעודדות, ואף קשה לראות את השפעתן של קבוצות אלה.
|
|
|
|
|
בחמש-עשרה השנים האחרונות היינו עדים לרנסאנס בתחום חקר הגבולות. במידה רבה, היה זה נרטיב סותר לשיח על הגלובליזציה והיעדר גבולות (Borderless World Discourse) אשר התייחס לזרימה החופשית של הון גלובלי ומידע אינטרנטי כאל ראיה לטשטושם של גבולות. התחיה בתחום חקר הגבולות חיברה בין חוקרים מדיסיפלינות שונות, שחצו את גבולותיהם הדיסיפלינריים כדי לחקור את המשמעות המשתנה של תפקידם של הגבולות בעידן הגלובליזציה. תופעה זו ניכרת בארגונים דוגמת
|
|
|
|
|
תקשורת הספורט הפכה בשנים האחרונות לאחד הענפים המרכזיים והמשפיעים במוסד התקשורת (Robertson, 2004). מוספי הספורט בעיתונות הכתובה גדלו באופן משמעותי והפכו לאחד המדורים הנקראים ביותר בעיתון, וסיבה מרכזית לרכישתו (Mencher, 2007); הטלוויזיה הרב ערוצית אפשרה את פתיחתם של ערוצי ספורט רבים, המשדרים שידורי ספורט לאורך כל היממה; רכישת זכויות השידור של אירועי הספורט הגדולים, הפכו למאבק עז בין ערוצי הטלוויזיה, המתבטאים בסכומי כסף חסרי תקדים; הרדיו מקדיש מדי יום רצועות שידור שלמות לספורט, מעבר לשידורים המיוחדים בעת אירועים; עשרות אלפי אתרי ספורט פופולריים באינטרנט הושקו ברחבי העולם; הספרות הענפה בנושא הספורט, הסרטים, המגזינים וכתבי העת, הפכו גם הם לעניין שבשגרה.
|
|
|
|
|
בעידן הנוכחי של "פרספקטיבות מזרחיות", שבו הזהות המזרחית מנסה לאתגר ולגוון את השיח החברתי על אודותיה (חבר, שנהב ומוצפי-הלר, 2002), נותרה סוגיית האישה המזרחית מחוץ לשדה הדיון המחקרי. לכן, מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את שאלת ייצוג האישה המזרחית בישראל בתחילת שנות האלפיים, באמצעות המדיום הקולנועי.
|
|
|
|
|
