|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מודל לפתרון קונפליקטים מבוססי-תרבות
|
כל קונפליקט ניזון מדיעותיו הקדומות של צד אחד על הצד האחר, דיעות אשר מתורגמות לפעילות עוינת ואלימה ● תרבותו של כל צד מייצרת את זהותו ● האם ניתן לגשר על הפערים?
|
בכל קונפליקט נמצא מרכיב קוגניטיבי הכולל הכללות, סטיגמות ודעות קדומות שנועדו להחליש את מעמדו של האחר. עמדות אלה מתורגמות לפעילות עויינת ואלימות. הממד הפסיכולוגי הופך למרכזי בעימות. החזון לעתיד טוב יותר חייב להיות מבוסס על טיפול במתחים תרבותיים. מהותה האמיתית של תרבות היא בתקשורת בין אנשים- בתוך הקבוצה וכלפי האחר. התרבות מייצרת את הזהות הקולקטיבית והמודעות העצמית. היא מייצרת מערכת ערכים, נורמות, זכרונות וסדרי עדיפויות המשותפים לכל חברי הקבוצה. לכן, תיווך בין תרבויות מנוגדות חייב להיות כרוך בהבנת האחר והתקשורת עמו.
הרצאה זו מתייחסת לארבעת התנאים האופטימליים למגע, כפי שהוצגו על-ידי אלפורט: סטטוס שווה, מטרות משותפות, שיתוף פעולה קבוצתי ותמיכת בעלי סמכות. לפי זה, מוצג כאן מודל של תקשורת והבנה: המטרה היא לבנות דינמיקה הדדית של נורמליזציה. הפרויקט מתרכז בקהילות שכנות של ערבים ויהודים בישראל. למרות שהם חיים במרחק גאוגרפי קצר זה מזה, הקהילות מופרדות על-ידי הבדלים תרבותיים ופסיכולוגיים ולא מתקשרות בינהן בשל אי-אמון. פרויקט זה מתרכז בניסיון להתגבר על מכשולים אלה.
תרבויות סותרות מגנות על עצמן זו מפני זו. ניתן להוריד מחיצות אלה באמצעות תהליך של הטמעה תרבותית- אקולטורציה. תהליכים כאלה נוצרים כאשר שתי תרבויות נתונות במגע ישיר ומתמשך, המביא לשינוי עמדות והכרה הדדית. כתוצאה מכך, התרבויות לומדות להכיר זו את זו והן מביאות לנורמליזציה של היחסים. יישום האקולטורציה במצבים של קונפליקט תרבותי הנה פרויקט שטח, שבו בשלב ראשון יש להביא שתי תרבויות זרות להכרה הדדית.
|
|
ד"ר מולי פלג הוא מרצה בכיר לתקשורת ולתהליכים פוליטיים. הוא ראש המסלול לניהול ויישוב סכסוכים במכללת תל חי וחבר סגל בבית הספר לתקשורת במכללת נתניה. הוא משמש גם כעמית מחקר במרכז לישוב סכסוכים באוניברסיטת סטאנפורד בארה"ב וחבר הועד המחקרי של נאט"ו. ד"ר פלג מרבה להופיע כפרשן אקטואליה בטלוויזיה וברדיו והוא כותב טורים פובליציסטיים בעיתונים יומיים ובאינטרנט.
ד"ר פלג חוקר ומרצה לתקשורת, פוליטיקה ותרבות וכל מה שקורה ביניהם. תחומי ההתמחות שלו הם חקר סכסוכים וניהולם, היווצרות והתפרקות של חברות ויצירת שיח ודיאלוג. הוא חבר באגודת מדע המדינה העולמית ואגודת חקר הדמוקרטיה ובשנת 2005 זומן להצטרף למועדון מדריד היוקרתי ליישוב סכסוכים, שמאגד חוקרים ומדינאים מכל העולם. בשנת 2004 זכה ד"ר פלג במלגת מחקר יוקרתית מטעם ארגון נאט"ו לחקר אמצעים נגד טרור בעולם המודרני. מאז הוא מכהן כחבר בוועדת המחקר של ארגון נאט"ו. מספריו האחרונים: Zealotry and Vengeance (2002), אילו מילים יכלו להרוג (2003), Fighting Terrorism in the Liberal State (2006).
|
|
|
אוניברסיטת בר-אילן, החוג המשולב למדעי החברה והתוכנית ללימודי ניהול וישוב סכסוכים ומשא-ומתן;
תקציר - הוכן עבור הכנס מחיצות, הפרדה, אינטגרציה: גורמים והשלכות, של הפרויקט לחקר דת, תרבות ושלום (12.01.09).
|
|
| תאריך:
|
08/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
08/02/2009
|
|
ד"ר מולי פלג
|
|
מודל לפתרון קונפליקטים מבוססי-תרבות
|
|
|
הדרך בה אנשים תופסים קונפליקטים משפיעה על נקודת המוצא שלהם לגבי שאלת קיומו, אם בכלל, ומאפייניו של הפתרון. התבוננות מעמיקה יותר, אולי שונה מהמקובל לאורך זמן, על הקונפליקט בין ערבים ליהודים בישראל, עשויה להביא לשינוי משמעותי בדרך למציאת פתרון צודק ואנושי לקונפליקט מתמשך זה. דרך אחת היא על-ידי התייחסות לקונפליקט זה כקונפליקט חברתי מתמשך- Protracted Social Conflict (PSC) המתבסס על תיאוריה עוסקת בקונפליקטים שבמרכזן עומדות זכויות אדם בסיסיות.
|
|
|
|
|
מחקרים רבים עוסקים בהשערת המגע וביעילות של מגע כמנגנון לשיפור יחסים בין קבוצות. עם זאת, מרבית המחקרים הקיימים בנושא אינם מתייחסים ספציפית ליעילות של מגע בין קבוצתי בתנאים של סכסוך אקוטי, אלים ולא סימטרי. תשומת לב אקדמית מועטה ניתנה להגדרה המושגית של המנגנונים אשר בעזרתם מפגשים בין קבוצתיים מתוכננים, הנערכים במצבים של סכסוך א-סימטרי, אמורים לסייע להתמודד עם מחסומים פסיכולוגים בין הקבוצות ולסייע להתפייסות. בהרצאה זו יוצג מיפוי מושגי המגדיר חמישה מודלים מרכזיים של מפגשים מתוכננים בין יהודים וערבים בישראל. יידונו מטרותיהם של המודלים הללו וההנחות של הגישות השונות להפגשה לגבי המנגנונים שדרכם המפגש הבין קבוצתי מצופה להוביל לשיפור היחסים בין יהודים וערבים. כמו-כן יידונו הדילמות והמגבלות הקשורים לכל אחד מהמודלים של המפגש. המודלים שיוצגו ימוקמו על רצף שנע בין גישות התומכות בסטאטוס קוו הקיים (או לפחות אינן מאתגרות אותו באופן גלוי) לגישות אשר קוראות לשינוי חברתי-פוליטי.
|
|
|
|
|
דיאלוג בין קבוצתי במצבי קונפליקט נחשב לאחת מהשיטות המרכזיות לשימוש בפתרון קונפליקטים פוליטיים. למטרה זו, במשך שנים, מתקיימות מספר רב של קבוצות דיאלוג ישראלי-פלשתיני, במימון ממשלות שונות, כולל מאירופה וצפון אמריקה. אבל למרות ההשקעות, התוצאות אינן מעודדות, ואף קשה לראות את השפעתן של קבוצות אלה.
|
|
|
|
|
בחמש-עשרה השנים האחרונות היינו עדים לרנסאנס בתחום חקר הגבולות. במידה רבה, היה זה נרטיב סותר לשיח על הגלובליזציה והיעדר גבולות (Borderless World Discourse) אשר התייחס לזרימה החופשית של הון גלובלי ומידע אינטרנטי כאל ראיה לטשטושם של גבולות. התחיה בתחום חקר הגבולות חיברה בין חוקרים מדיסיפלינות שונות, שחצו את גבולותיהם הדיסיפלינריים כדי לחקור את המשמעות המשתנה של תפקידם של הגבולות בעידן הגלובליזציה. תופעה זו ניכרת בארגונים דוגמת
|
|
|
|
|
תקשורת הספורט הפכה בשנים האחרונות לאחד הענפים המרכזיים והמשפיעים במוסד התקשורת (Robertson, 2004). מוספי הספורט בעיתונות הכתובה גדלו באופן משמעותי והפכו לאחד המדורים הנקראים ביותר בעיתון, וסיבה מרכזית לרכישתו (Mencher, 2007); הטלוויזיה הרב ערוצית אפשרה את פתיחתם של ערוצי ספורט רבים, המשדרים שידורי ספורט לאורך כל היממה; רכישת זכויות השידור של אירועי הספורט הגדולים, הפכו למאבק עז בין ערוצי הטלוויזיה, המתבטאים בסכומי כסף חסרי תקדים; הרדיו מקדיש מדי יום רצועות שידור שלמות לספורט, מעבר לשידורים המיוחדים בעת אירועים; עשרות אלפי אתרי ספורט פופולריים באינטרנט הושקו ברחבי העולם; הספרות הענפה בנושא הספורט, הסרטים, המגזינים וכתבי העת, הפכו גם הם לעניין שבשגרה.
|
|
|
|
|
