|   15:07:40
דלג
  |   תגובות
  |    |  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
תמר פטרוליום: חברה עסקית או בית חרושת לג׳ובים?
חברת סאו-רארש
המדריך המלא לבחירת מדרסים אורתופדיים: איך לבחור נכון ולמה זה חשוב?

ערעור זהות במפגש בין קבוצות בקונפליקט

הסרת המחיצות החיצוניות, בין משתתפים מקבוצות שונות, גם כשהיא עולה יפה (ואולי דווקא אז), מייצרת איתגור על המחיצות הפנימיות הקיימות בתוככי זהותו של היחיד
08/02/2009  |     |   נאומים   |   אוניברסיטת בר-אילן   |   תגובות
[צילום: AP]

בהרצאה אבקש להרחיב את מושג המגע שמהווה מושג מרכזי ומקור השראה מתמשכת בהפגשה של קבוצות המצויות במצב סכסוך פנימי או בינלאומי, ולהציע כי המגע המתרחש במפגש הקבוצתי הוא מורכב ורב-שכבתי; המגע המתקיים בין חברי הקבוצות היריבות בזירה הבין-קבוצתית, מייצר מגעי משנה בזירות פנימיות, שבחלקן סמויות מן העין-- בין משתתפים מאותה הקבוצה לבין עצמם, ואצל המשתתפים, בינם לבין עצמם. נראה כי הסרת המחיצות החיצוניות, בין משתתפים מקבוצות שונות, גם כשהיא עולה יפה (ואולי דווקא אז), מייצרת איתגור על המחיצות הפנימיות הקיימות בתוככי זהותו של היחיד. הדיאלוג המתרחש בין זהות ואחרות ברמות פנימיות אלה, בעקבות המגע עם האחר החיצוני, נחווה כמערער זהות ומאיים.

את טיעוני זה אבסס על ניתוח ראיונות ועבודותיהם של סטודנטים שהשתתפו בסדנאות שונות של "מפגש בין זהויות בקונפליקט", במהלך השנים 1997-2008, באוניברסיטה העברית בירושלים. אראה כיצד חדירת הפרספקטיבות הזרות שהובאו על-ידי ה"אחר" לשיחה מערערות את תפיסת עולמם ואת זהותם של המשתתפים ומעמידות את אמונותיהם בסימן שאלה. תהליך זה מייצר כאוס ומבוכה ומלווה בכאב וזעזוע.

מושג המפתח שאני מציעה לתיאור תהליכי דיאלוג המתרחשים במפגש הוא הערעור, ויש בו כדי לשפוך אור חדש על הפוטנציאל והאיום הכרוכים בכל מגע בין-קבוצתי, מעבר לתנאים שהוגדרו בספרות הענפה כתורמים להצלחתו. יתר על כן, ברצוני לטעון כי הערעור הוא מנגנון הכרחי שדרכו דיאלוגים מוצלחים עובדים וכי בו טמון פוטנציאל הפריצה של אותם המחסומים הקוגניטיביים והרגשיים המעכבים את אפשרות ההתפייסות בין הצדדים היריבים. יחד עם זאת, מתגלה כי דווקא אותו פוטנציאל הערעור של ההגנות והחסמים שהתקבעו במהלך שנות הקונפליקט, הוא הוא שמייצר את האיום הגדול במפגש עם האחר.

אודות המחבר

ד"ר מיה כהנוב הנה מרצה וחוקרת במרכז שוויץ לחקר סכסוכים, ניהולם ויישובם באוניברסיטה העברית בירושלים. בעלת תואר דוקטור בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה מהאוניברסיטה העברית, השלימה לימודי פוסט-דוקטורט במרכז לחקר סכסוכים באוניברסיטת George Mason ואף זכתה במלגת פולברייט. תחומי ההתמחות והעניין שלה כוללים פתרון סכסוכים ובניית שלום; חקר והערכת פרויקטים; דיאלוג בין קבוצות במצבי קונפליקט אתנו-פוליטי מתמשך; חינוך קהילתי ובניית שותפות בין הקהילה לאקדמיה.קיימה מחקרים ומחקרי הערכה על שיתוף פעולה ישראלי-פלשתיני,דיאלוג בין-דתי וכן הנחתה קבוצות דיאלוג רבות- בין ערבים ויהודים, יהודים דתיים וחילוניים וכן קבוצות ימין ושמאל פוליטיות.

אוניברסיטת בר-אילן, החוג המשולב למדעי החברה והתוכנית ללימודי ניהול וישוב סכסוכים ומשא-ומתן;
תקציר - הוכן עבור הכנס מחיצות, הפרדה, אינטגרציה: גורמים והשלכות, של הפרויקט לחקר דת, תרבות ושלום (12.01.09).
תאריך:  08/02/2009   |   עודכן:  08/02/2009
ד"ר מיה כהנוב
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
ערעור זהות במפגש בין קבוצות בקונפליקט
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בכל קונפליקט נמצא מרכיב קוגניטיבי הכולל הכללות, סטיגמות ודעות קדומות שנועדו להחליש את מעמדו של האחר. עמדות אלה מתורגמות לפעילות עויינת ואלימות. הממד הפסיכולוגי הופך למרכזי בעימות. החזון לעתיד טוב יותר חייב להיות מבוסס על טיפול במתחים תרבותיים. מהותה האמיתית של תרבות היא בתקשורת בין אנשים- בתוך הקבוצה וכלפי האחר. התרבות מייצרת את הזהות הקולקטיבית והמודעות העצמית. היא מייצרת מערכת ערכים, נורמות, זכרונות וסדרי עדיפויות המשותפים לכל חברי הקבוצה. לכן, תיווך בין תרבויות מנוגדות חייב להיות כרוך בהבנת האחר והתקשורת עמו.
08/02/2009  |  ד"ר מולי פלג  |   נאומים
הדרך בה אנשים תופסים קונפליקטים משפיעה על נקודת המוצא שלהם לגבי שאלת קיומו, אם בכלל, ומאפייניו של הפתרון. התבוננות מעמיקה יותר, אולי שונה מהמקובל לאורך זמן, על הקונפליקט בין ערבים ליהודים בישראל, עשויה להביא לשינוי משמעותי בדרך למציאת פתרון צודק ואנושי לקונפליקט מתמשך זה. דרך אחת היא על-ידי התייחסות לקונפליקט זה כקונפליקט חברתי מתמשך- Protracted Social Conflict (PSC) המתבסס על תיאוריה עוסקת בקונפליקטים שבמרכזן עומדות זכויות אדם בסיסיות.
08/02/2009  |  ד"ר מסעוד אגבריה  |   נאומים
מחקרים רבים עוסקים בהשערת המגע וביעילות של מגע כמנגנון לשיפור יחסים בין קבוצות. עם זאת, מרבית המחקרים הקיימים בנושא אינם מתייחסים ספציפית ליעילות של מגע בין קבוצתי בתנאים של סכסוך אקוטי, אלים ולא סימטרי. תשומת לב אקדמית מועטה ניתנה להגדרה המושגית של המנגנונים אשר בעזרתם מפגשים בין קבוצתיים מתוכננים, הנערכים במצבים של סכסוך א-סימטרי, אמורים לסייע להתמודד עם מחסומים פסיכולוגים בין הקבוצות ולסייע להתפייסות. בהרצאה זו יוצג מיפוי מושגי המגדיר חמישה מודלים מרכזיים של מפגשים מתוכננים בין יהודים וערבים בישראל. יידונו מטרותיהם של המודלים הללו וההנחות של הגישות השונות להפגשה לגבי המנגנונים שדרכם המפגש הבין קבוצתי מצופה להוביל לשיפור היחסים בין יהודים וערבים. כמו-כן יידונו הדילמות והמגבלות הקשורים לכל אחד מהמודלים של המפגש. המודלים שיוצגו ימוקמו על רצף שנע בין גישות התומכות בסטאטוס קוו הקיים (או לפחות אינן מאתגרות אותו באופן גלוי) לגישות אשר קוראות לשינוי חברתי-פוליטי.
08/02/2009  |  פרופ' יפעת מעוז  |   נאומים
דיאלוג בין קבוצתי במצבי קונפליקט נחשב לאחת מהשיטות המרכזיות לשימוש בפתרון קונפליקטים פוליטיים. למטרה זו, במשך שנים, מתקיימות מספר רב של קבוצות דיאלוג ישראלי-פלשתיני, במימון ממשלות שונות, כולל מאירופה וצפון אמריקה. אבל למרות ההשקעות, התוצאות אינן מעודדות, ואף קשה לראות את השפעתן של קבוצות אלה.
בחמש-עשרה השנים האחרונות היינו עדים לרנסאנס בתחום חקר הגבולות. במידה רבה, היה זה נרטיב סותר לשיח על הגלובליזציה והיעדר גבולות (Borderless World Discourse) אשר התייחס לזרימה החופשית של הון גלובלי ומידע אינטרנטי כאל ראיה לטשטושם של גבולות. התחיה בתחום חקר הגבולות חיברה בין חוקרים מדיסיפלינות שונות, שחצו את גבולותיהם הדיסיפלינריים כדי לחקור את המשמעות המשתנה של תפקידם של הגבולות בעידן הגלובליזציה. תופעה זו ניכרת בארגונים דוגמת
08/02/2009  |  פרופ' דוד ניומן  |   נאומים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
צבי גיל
צבי גיל
בקטע "דיינו" הנוסח האלטרנטיבי הוא "כמה מעלות רעות לאלוהים עלינו"    מתחילים באיתמר בן-גביר שהוא השר לשגעון הלאומי - דיינו, עוברים לשר האוצר ששודד את הקופה הציבורית - דיינו, ושר המשפ...
רפאל בוכניק
רפאל בוכניק
מאז אסון ה-7 באוקטובר 2023, ניכר כי המושג "הפקרה" נחרת בשיח הציבורי כתיאור מצב המייצג את אשר פקד אותנו ביום המר והנמהר ההוא - קלות הבלתי נסבלת של ייחוס אשמת "הפקרה" לממשלת ישראל
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
הלא חרדים מסרבים להיות "חוטבי עצים ושואבי מים" לרבנים, אברכים ופוליטיקאים חרדים    או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
עמנואל בן-סבו
עמנואל בן-סבו
מה גרם לאנשים הרואים בעצמם מצביאים מהוללים, חכמים גדולים, נבונים נושאי פרסים, אסטרטגים בעלי חכמה רבה, להתנגד כל כך ו"להרוג" באיבו את החלום, את הציפייה, את הכמיהה של יהודים מגורשים ...
יורם דורי
יורם דורי
ההתמודדות על הנהגתה של מפלגת העבודה הפכה למשאל חברים האם תנועה מפוארת זו תשרוד או תפורק, תיטמא במפלגות אחרות ותיקבר בבית הקברות של ההיסטוריה יחד עם תנועות אחרות שזנחו את האידיאולוג...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il