|
|
"צעד משמעותי" [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
חוק שקד לגיוס חרדים לצה"ל הוא חוקתי, ואין מקום שבג"ץ יורה לבטל אותו - ודאי בשלב כה מוקדם, בטרם ניתנה אפשרות של ממש לבחינת המודל המורכב הקבוע בו. כך אומרת המדינה (יום ב', 6.10.14) בתגובתה לשלוש עתירות המבקשות לבטל את חוק שקד בטענה לפגיעה חמורה בשוויון.
המדינה מציינת, כי חוק זה קובע לראשונה בחקיקה ראשית את חובתם של תלמידי ישיבות חרדיים לשרת בצה"ל, תוך יצירת מתווה ליישומו ההדרגתי - בהסכמה במידת האפשר, אך בכפוף לעמידה ביעדי גיוס הולכים וגדלים. המטרה הברורה היא הגברה משמעותית של שילוב תלמידי הישיבות בשירות צבאי או אזרחי, לצד הגדלת השתתפותו של הציבור החרדי בעבודה.
עוד טוענת המדינה, כי החוק עולה בקנה אחד עם פסיקותיו של בג"ץ בנוגע לגיוס החרדים ומשלב את ארבע התכליות שקבע ביהמ"ש העליון: עיגון דחיית השירות בחקיקה ראשית, הגברת השוויון בנטל, הגברת השתתפות החרדים בשוק העבודה והתקדמות הדרגתית לקראת פתרון מוסכם ככל האפשר.
לדברי המדינה, לנוכח העובדה שמדובר במודל מורכב של תהליכיות - אותה הזכיר בג"ץ מספר פעמים בפסיקתו - אין כל מקום לפסול את החוק עוד בטרם הוא נבחן בפועל ובצורה ממשית. מדובר בצעד נוסף ומשמעותי ביותר בדרך ארוכה, במטרה להביא להגברה משמעותית ביותר של השוויון בנטל - מתוך תקווה להסכמה, אך בהטלת חובה אם לא תושג כזו.
המדינה מודה, כי החוק אינו נקי מקשיים, אך לשיטתה הוא אינו פוגע בעקרונות חוקתיים. היא מזכירה, כי מדובר בסוגיה רגישה במיוחד בציבוריות הישראלית, וכי ביהמ"ש העליון קבע שמוטב להסדיר שאלות אלו - ככל שניתן - בחקיקה. מדובר בתהליך ארוך שנים המצריך סבלנות, גם אם בראשיתו יתגלו קשיים, היא סבורה. את תגובת המדינה הגישו עוה"ד דנה בריסקמן, נחי בן-אור ואבישי קראוס.
