|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
חוות דעת ממומחים שיש להם את היושר והאומץ לומר את דעתם בגלוי
|
לאחר שבועות של טריקים ושטיקים, ספינים והטיות בוטות של פוליטיקאים ופרסומאים - הגיע הזמן לבחור. לאחרונה פורסמו מספר כתבות של עיתונאים בכירים בשמם של "מומחים". ארי שביט גבה עדויותיהם של כתריסר "מומחים" שהעידו שציפי לבני "חלולה" (הארץ, 4.2.09). מצער שאותם ממליצי אופי נמנעים מלהזדהות. אפשר גם אחרת. בשבועות האחרונים שוחחתי עם עשרות אנשי כלכלה בכירים. רובם טענו כי מבין המתמודדים לראשות הממשלה לנתניהו יש את המשנה הכלכלית הטובה ביותר. להלן מספר חוות דעת ממומחים שיש להם את היושר והאומץ לומר את דעתם בגלוי:
עודד טירה, נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר, מציין: "תוכנית החילוץ של נתניהו, משלבת "מנועי צמיחה" ו"קטרים" אשר יש בכוחם, להעלות את המשק הישראלי על הפסים הראויים, ולהביאו לחוף מבטחים. בדיוק כפי שעשה, עת כיהן בתפקיד שר האוצר".
אורי יוגב, הממונה לשעבר על התקציבים במשרד האוצר ומי שהוביל רפורמות כלכליות במהלך כהונתו קובע כי: "תוכנית נתניהו אפשרית וחיונית לישראל".
בעולם הפיננסי, עודד גל, מנכ"ל אי.בי.אי. ניהול קרנות: "תוכניתו הכלכלית של בנימין נתניהו היא היחידה המשלבת טיפול שורש אמיתי בתקציב המדינה תוך מתן דגש על עידוד מצטרפים חדשים למעגל העבודה".
דייויד זילברג, מנכ"ל בנק השקעות אמריקני Mercator Capital בישראל: "מר נתניהו גילה מנהיגות, תעוזה ויכולת עמידה מרשימה בלחצים כאשר, כשר אוצר, הנהיג ויישם תוכנית כלכלית מבריקה ואמיצה שהצילה את המשק הישראלי מעברי פי פחת".
באקדמיה, פרופ' חיים פלק, פרופסור לחשבונאות ומנהל עסקים, סבור כי: "תוכניתו של נתניהו להשקיע בפיתוח תשתיות ראויה לתמיכה. ביצועה יקטין מיידית את שיעור האבטלה, תזרים אמצעים לפיתוח המשק ותגדיל בטווח הארוך את הרווחה. הצלחתו של נתניהו לשקם את הכלכלה בעבר מגדילה את סיכוייו להבטיח הצלחה של תוכניתו בעת הנסיגה הכלכלית היום".
בתחום הנדל"ן, שרגא בירן, מבכירי עורכי הדין בארץ המתמחה בנדל"ן ופעיל חברתי אומר: "הרפרומות המוצעות על-ידי נתניהו בתחום המנהל והתכנון עשויות לסלול את הדרך למדיניות חברתית טובה יותר. חקיקה בנושא דיור עירוני, דיור בר השגה, החייאת הנכסים בידי המינהל והפיכתם לקניין המעשיר את המחזיק בהם, את אוצר המדינה ואת כלכלת ישראל".
בכיר בהייטק, שבתאי שובל, מנכ"ל חברת ההייטק הביטחונית SDS אומר: "נתניהו הוכיח ומוכיח שהוא מבין ומסוגל לנווט את ישראל עד להפיכתה וביסוסה כמעצמה טכנולוגית מובילה. קווי המדיניות שהוא מציג אכן מוכיחים זאת שוב".
אלישע ינאי, מאבות ההייטק הישראלי המכהן כנשיא וכמנכ"ל מוטורולה ישראל מסכם: "לנתניהו יש קבלות. אני זוכר שבזמן שאחרים לגלגו הוא הוכיח יכולת מבריקה, עם פתרונות 'בית ספר' דוגמת קרן עידוד השקעות הון. לגבי התוכנית הנוכחית - זה הכיוון הנכון. אני תומך ב-100%".
וכפי שארי שביט סיים את מאמרו: "יידע הציבור ויחליט".
|
| תאריך:
|
09/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
09/02/2009
|
|
אופיר פלק
|
|
נכון לרגע זה, ט"ו בשבט התשס"ח, אי-אפשר לדעת למי יצביעו רוב אזרחי ישראל. דבר אחד אפשר לומר בבירור: את רוב הקולות בבחירות האלה תקבל מפלגת המיואשים. בלי רשימה, בלי מצע מסודר ובלי קמפיין זהו הציבור הגדול ביותר במדינת ישראל היום.
|
|
|
|
|
ממשלת ישראל החליטה לצאת למבצע "עופרת יצוקה" שישה שבועות לפני מועד הבחירות הכלליות לכנסת. על-פי גורמי ביטחון בישראל, עובדה זו הייתה אחת הסיבות לכך שחמאס הופתע מן המבצע. על-פי גורמים אלו, העריך חמאס שישראל לא תצא למבצע צבאי – ודאי לא בהיקף כזה – לפני הבחירות ולפני הקמתה של ממשלה חדשה בישראל. מן הראוי לציין שהערכה זו לא הייתה נחלתו של חמאס לבד. פרשנים רבים בישראל אמרו בימים שקדמו למבצע עופרת יצוקה כי ישראל נמצאת - למעשה אם לא להלכה - במעין פסק זמן ותקופת שיתוק וכי לא סביר כלל שממשלת מעבר תנקוט, בעיצומה של מערכת בחירות, יָזמה מדינית או ביטחונית של ממש.
|
|
|
|
|
שילוב של גורמים הוביל לעניין הרב שמגלים בארץ ובעולם לסוגיות החוק הבינלאומי כפי שהן באות לביטוי בהיבטים השונים של מבצע "עופרת יצוקה" בעזה. עם גורמים אלו נמנים בין היתר מעמדה המדיני, האמורפי משהו, של רצועת עזה; הבעיה של החלת כללי מלחמה בלחימה אסימטרית בין צבא מודרני לקבוצות גרילה עירוניות; תפקידה של מועצת הביטחון של האו"ם; המעורבות של מדינות אירופיות ומדינות אחרות בניסיונות ליישב את הסכסוך בין ישראל לפלשתינים; המעורבות האינטנסיבית של ארגונים לא ממשלתיים בעזה; הסיקור הנרחב על המתרחש בעזה כפי שהוא מובא בעיתונות העולמית וברשתות הטלוויזיה הערביות; התפקיד המתרחב והולך של השיח המשפטי בחברה הישראלית ובצה"ל, וניסיונות של ארגונים פלשתינים ותומכיהם לתייג את מבצע "עופרת יצוקה" ואת הטקטיקות של ישראל כבלתי חוקיים.
|
|
|
|
|
האתגר לחזית האזרחית, ברמה הלאומית, במהלך מבצע "עופרת יצוקה" היה מוגבל למדי. אומנם ברמה האישית, אלה שניזוקו, במעגלים המידיים והקרובים, חוו ללא ספק חוויה קשה, אולי טראומטית, אולם במבחן כללי – ציבורי, בראייה מדינתית ואפילו בראייה אזורית של הקהילות בטווחי הפגיעה, היה האיום הממשי על האוכלוסיה האזרחית מצומצם יחסית, לא רק במבחן מספרי השיגורים, 1 אלא גם במבחן הפגיעות והנזקים הישירים והעקיפים: שלושה הרוגים, 13 פצועים קשה ובינוני, כמה עשרות פצועים קל ועוד כמה מאות שנזקקו לטיפול בשל חרדה. 35 משפחות פונו מבתיהן לאחר שניזוקו מרקטות. גם שגרת החיים בדרום הארץ, באזור כיסוי הרקטות, נפגעה חלקית בלבד. השיבוש הבולט היה בהפסקה הארוכה של הלימודים במוסדות החינוך. מנגד, היה שיעור ההתייצבות הממוצע לעבודה במפעלים בדרום יותר מ-85 אחוזים. 2 היקף הפינוי העצמי של תושבים מהדרום היה זניח. לא היה צורך בפינוי יזום או ב"ריענון". התנהלות האוכלוסיה הייתה בדרך כלל מאופקת, סדורה וממוקדת, ותרמה בכך לשיעור הנמוך של נפגעים. בכל ממד של השוואה, אם מול התחזיות המאיימות, כמו שהוצגו לציבור לפני העימות, אם מול מה שהתרחש בצפון במלחמת לבנון השנייה (ממוצע יומי של 140 רקטות תקניות ששיגר חיזבאללה) ואם מול פוטנציאל האיום הכולל הקיים על העורף, בתרחיש של עימות רב-חזיתי, עברה על החזית האזרחית סערה תחומה, גם אם זו הועצמה באופן מלאכותי משהו על-ידי התקשורת.
|
|
|
|
|
מבצע "עופרת יצוקה" הסתיים, אבל לא כל העובדות ידועות וחסרה פרספקטיבה של זמן. יחד עם זאת נראה כי ניתן להתייחס לשני נושאים מרכזיים: האחד - התפתחות תהליכים, בעיקר בנוגע לקשר שבין הדרג המדיני לדרג הצבאי; והאחר - תוצאות המבצע, כלומר באיזו מידה הושגו מטרות המבצע. בשני אלה עוסק מאמר זה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דרור אידר
גרורותיה של אירן מעסיקות אותנו, בעוד שהמשטר בטהרן מחכך ידיו בהנאה, כמעט ללא פגע, ועל הדרך ממשיך את תוכנית הגרעין בחסות המהומה
|
|
|
|
|
הרצל חקק
נאבק למען ספרות שביסודה ערכים אנושיים  זכה בפרסים רבים על הישגיו הספרותיים: פרס ראש הממשלה, פרס ברנר, עיטור ההתאחדות הבינלאומית לספרות נוער בברלין, פרס רוטרי ועוד
|
|
|
|
|
עידן יוסף
כלי תקשורת מסוימים נוהגים לנגח את חברי הכנסת של הקואליציה ואת הממשלה, תוך התעלמות מההקשר הרחב והתמקדות באירועים זניחים דיווחים מוטים אלה מתעלמים מעבודתן החשובה של ועדות הכנסת בנו...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
