צבי בר תכנן מתנה של מיליארדים לשיבא

330 רופאים ועובדים בבית החולים שיבא (תל השומר), מתגוררים זה שנים רבות בדירות שכורות שבבעלות המדינה במתחם בית החולים, ומשלמים שכר דירה אפסי - קובע (יום ד', 29.10.14) מבקר המדינה, יוסף שפירא. דוגמה בולטת: עובד בית החולים מתגורר בדירה בת 55 מ"ר ומשלם 370 שקל לחודש, בעוד שדמי השכירות הריאליים הם 2,600 שקל לחודש.

עוד מגלה המבקר, כי מדי שנה נעלמים בקופות בית החולים כ-4.2 מיליון שקלים. כל הרופאים והעובדים משלמים 6 מיליון שקל לשנה, בעוד בית החולים מעביר לחברת עמידר המנהלת את הדירות רק 1.8 מיליון שקל לשנה. בית החולים טוען, שהמיליונים משמשים לאחזקה ושיפוץ הדירות, אך המבקר מצא שלאמיתו של דבר משתמש בית החולים במיליוני השקלים כדי לשלם משכורות (לא נמסר למי), לפרוע חשבונות ארנונה, מים וחשמל (כנראה של העובדים) ולבנות גן משחקים, כנראה לילדי העובדים.

שוכרים בדירות הגדולות ביותר, בנות 100 מ"ר, משלמים לכל היותר 2,350 שקל לחודש - הרבה פחות ממחירי השוק. איך זה קורה? דמי השכירות נקבעו לפני 14 שנים, ובניגוד למוסכם בכתב, לא עודכנו עד היום.

עסקות השכירות הן רצף של מחדלים והפרת הסכמים על-ידי בית החולים. חלק מהדירות הושכרו ללא נימוקים והסברים. בעוד הדיירים חייבים לפנותן בתוך שבע שנים, חלק מהם מתגוררים בהן 20-10 שנה. נקודת אור: בשנה האחרונה, כנראה לאור בדיקות מבקר המדינה, החלה הנהלת בית החולים לדרוש מרופאים ומעובדים להחזיר לה חלק מהדירות.

התערבותה של מנהלת מחוז המרכז במשרד השיכון, ד"ר סתונית שמואלי, מנעה שערורייה גדולה, כאשר ראש עיריית רמת גן הקודם, צבי בר, ביקש לתת לבית החולים מתנה בשווי מיליארדי שקלים. שמואלי, שנכנסה לתפקידה באוגוסט 2011, גילתה שהוועדה המקומית אישרה תוכנית, שלפיה ייהרסו הבניינים הישנים וייבנו במקומם 1,680 דירות חדשות, ש-1,269 מהן - בשווי מיליארדי שקלים - יועברו לבעלות שיבא, למעשה אם גם לא פורמלית. רק בעקבות לחציה של שמואלי, נאלצו בר והוועדה המקומית רמת גן לשנות את ההחלטה ולקבוע שהדירות יושכרו לשיבא, אך לא יהיו בבעלותו ולא יירשמו לזכותו בטאבו.

בכירים אחרים במשרד השיכון גילו בטלנות ולא עמדו על זכויות המדינה. ביקורת נמתחת, בין היתר, על מנכ"ל המשרד, עו"ד שלמה בן-אליהו: בדצמבר 2013 הוא קבע, שהדירות שייבנו יהוו חלק מהדיור הציבורי, ולכן על חלקן להיות קטנות או מיועדות להשכרה. לאחר שלושה חודשים קבע שהדירות מיועדות לצורכי בית החולים ולא לצורכי הציבור.