ועדת הכלכלה של הכנסת החלה (יום ב', 10.11.14) להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית לפיקוח על צעצועים מסוכנים. הצעת החוק נועדה לנתק את ההסדרה מחקיקת החרום המסדירה את הנושא כיום, וכן להגדיר מהו צעצוע מסוכן ולקבוע הסדרים שיגבילו או ימנעו את השימוש בו. היו"ר
אבישי ברוורמן אמר בפתח הדיון כי המטרה היא למנוע פגיעה בילדים ולהבטיח את הבטיחות, אך בצורה כזו שלא תפגע בתחרות ולא תייצר חסמים ביורוקרטיים לא נחוצים.
נציג הלשכה המשפטית של משרד הכלכלה, עו"ד יובל אביעד, אמר כי הצעת החוק נועדה לנתק את ההסדרה של הנושא מחקיקת החרום מתוקף חוק הפיקוח על מוצרים ושירותים, להגדיר מהו צעצוע מסוכן ולאפשר להפעיל סמכויות אכיפה בצורה יעילה. לדבריו, בעיקר בחגים, הן של היהודים והן של המוסלמים והנוצרים, יש עלייה במספר הנפגעים בעיקר מקרב הילדים. מנהלת תחום מדיניות ציבורית בארגון בטרם, אביטל אפל פנקס, ציינה כי עיקר הפגיעות הן בילדים, של כוויות ופגיעה בידיים, באצבעות ובעיניים כתוצאה משימוש בנפצים, חזיזים וזיקוקים. היא הוסיפה כי ההצעה לא עוסקת בצעצועים לתינוקות, אלא בטיפול בצעצועים שאין מקום לאשר את השימוש בהם בכלל.
פחדד ובהלה
לפי ההצעה, הוועדה המייעצת לעניין צעצועים מסוכנים, שימנה שר הכלכלה, רשאית להמליץ לו להכריז על צעצוע כמסוכן, ולאפשר הטלת הגבלות על בעלי העסקים. הוועדה תוכל להמליץ להכריז על צעצוע כמסוכן אם הוא עומד באחד או יותר מהתנאים הבאים: הוא עלול לגרום לנזק גופני או לסכן את הבריאות; עלול לגרום לפחד או בהלה; פולט אש, נפיץ או גורם להתפוצצות או חיקוי של כלי ירייה, או נראה ככלי ירייה.
היועץ המשפטי של העמותה לקידום האיירסופט (ענף ספורט אתגרי המבוסס על הדמיית לחימה דו-צדדית), עו"ד אורן כץ, אמר כי הגדרת אביזרים הדומים לכלי נשק כצעצועים מסוכנים תפגע בעמותה ובענפי ספורט דומים נוספים. "יש סתירה מובנית בין חלק מענפי הספורט לחוק הזה, כי בחלק מהם משתמשים בכלים שדומים לכלי נשק", אמר. הוא ביקש להחריג את הכלים הללו מהגדרת צעצועים מסוכנים, או לחלופין להוסיף נציג של משרד הספורט לוועדה המייעצת. ח"כ
מיכל רוזין אמרה גם היא שיש מקומות שאפשר לאשר שימוש מפוקח בצעצועים כמו רובים. יו"ר הוועדה הבין משרדית לצעצועים מסוכנים, ישראל משען, אמר כי הוועדה קיבלה חוות דעת של מומחה שהכלים הללו מסוכנים, לכן הכוונה היא לאפשר רק לבעלי רישיון לייבא אותם ובתנאי שלא יצאו מהמתקן בו נעשה בהם שימוש מבוקר.
דומים לנשק אמיתי
היו"ר ברוורמן ציין עם זאת כי רוב הילדים משחקים בצעצועים שדומים לנשק אמיתי בכל מקום. משען הגיב ואמר כי "כלים שדומים לכלי נשק אמיתי לא נכנסים לארץ, אלא אם מדובר בהברחות". יו"ר ענף הצעצועים באיגוד לשכות המסחר, מאיר קלוגהפט, אמר כי עניין הרובים הוא אכן בעייתי, כי הישראלים ימשיכו לרכוש צעצועים שדומים לכלי נשק. "היו ניסיונות לצבוע את הקנה ולמזער את הבעיה, אבל זה לא עבד", אמר. הוא הוסיף כי נושא התחפושות הדליקות מסוכן לא פחות, והוא פרוץ בגלל שתחפושות רבות נכנסות לארץ ללא פיקוח, באמצעות קנייה פרטית באינטרנט. ח"כ רוזין העירה כי אנשים קונים תחפושות מחו"ל מאחר שהתחפושות הכי פשוטות עולה בישראל הן יקרות.
נושא נוסף שעלה בדיון הוא השימוש בספרי השלג למשל. עו"ד אביעד ציין כי במקרה זה יש תקן, שמי שעומד בו יכול להשתמש במוצר. היו"ר ברוורמן העיר כי לא ניתן יהיה למנוע מקרים שבהם אנשים עשו שימוש מזיק בספריי. "עו"ד אביעד השיב כי "הוועדה תבחן את אופן השימוש ולפי זה תחליט אם הצעצוע מסוכן או לא". ח"כ רוזין הוסיפה וציינה כי גם אם הוועדה תמנע יבוא של רוגטקות, בעזרת עץ וגומייה ניתן לעשות רוגטקה ביתית. לדבריו, קודם צריך לדבר על הפיקוח והאכיפה, ורק לאחר מכן להגדיר מהם צעצועים מסוכנים. עו"ד אביעד השיב כי החוק נועד להגביל רק בעלי עסקים והוא לא מיועד לילדים.
בדיון אישרה הוועדה את פרק ההגדרות בחוק, והחלה לדון ולאשר סעיפים בפרק העוסק בהכרזה על צעצוע מסוכן. בשבועות הקרובים תמשיך הוועדה לדון בהצעה ותבחן את ההגבלות שיוטלו על בעלי העסקים וכן את נושא הפיקוח והאכיפה.