אורי לופוליאנסקי מבקש מבית המשפט העליון לקבוע, כי תרומותיהם של שמואל דכנר והלל צ'רני ליד שרה לא היו שוחד, רק בשל חשיבותו של ארגון זה. זוהי טענה שבשום אופן לא ניתן לקבל. כך טוענת המדינה (יום ט', 16.11.14) בעיקרי הטיעון שהגישה לבית המשפט העליון בפרשת הולילנד.

לדברי המדינה, "עיקר טענות לופוליאנסקי, אף אלו המוצגות כטענות משפטיות, מתייחסות לממצאי עובדה ומהימנות של בית משפט קמא. חלק נכבד מן הטענות רווי טיעונים רגשיים ולבר-משפטיים. אלו גם אלו ראויים להידחות במסגרת הערעור על הכרעת הדין. הכרעת בית משפט מבוססת כדבעי, נסמכת על הלכות מושרשות של בית משפט זה ואין בה כל חידוש משפטי הראוי לבחינה מחודשת".

לדברי המדינה, הזיקה הברורה בין תרומותיהם המשמעותיות של צ'רני ודכנר לאורך השנים ליד שרה, לבין תפקידיו הציבוריים של לופוליאנסקי וחשיבותו לקידום פרויקט הולילנד, נלמדת לא רק מעדותו של דכנר, אלא משורת ראיות עצמאיות שעיקרן, בתמצית: היקפן יוצא הדופן של התרומות; העובדה כי התרומות ניתנו לאורך חיי הפרויקט ורק לאחר שהחלו בקידומו; מודעותו של לופוליאנסקי לכלל התרומות ומעורבותו בגיוסן; תפקידיו הבכירים והרלוונטיים של לופוליאנסקי בכל שלב משלבי הפרויקט; סמיכות הזמנים בין מתן התרומות לבין ההליכים השונים בהם היה לופוליאנסקי מעורב; מודעותו של לופוליאנסקי לפסול העקרוני שבקבלת תרומות ממי שעניינו נמצא תחת טיפולו ואחריותו במסגרת תפקידיו הציבוריים; והודאתו של צ'רני לפיה תרם ליד שרה כ"לובינג" לפרויקט.


95% מהתרומות של צ'רני


המדינה מוסיפה, כי מכל מוסדות הרווחה והצדקה בירושלים, בחר צ'רני לתרום רק לשני ארגונים: יד שרה בראשות לופוליאנסקי; ו"בית מלכה" בראשות אברהם פיינר, שהרשעתו בקבלת שוחד היא חלוטה. בשנת 2000 לבדה, נתן צ'רני לשני מוסדות אלו 90% מכלל תרומותיו, ובשנים 1997-1995 היו התרומות ליד שרה 95% מכלל התרומות.

"אילו מניעי כבוד, הנצחה או צדקה, עמדו לבדם בבסיס התרומות, היו צ'רני ועד המדינה דואגים לחלק את מילוני השקלים בין ארגונים שונים, ובכך היו נהנים מהערכה וכבוד בקרב גורמים נוספים. העובדה כי לא כך נהגו, מבססת אף היא את המסקנה בדבר המניע המרכזי לתרומותיהם", מוסיפה המדינה.

לדברי הפרקליטות, היא שותפה לשופט דוד רוזן בהערכה הרבה ליד שרה ולפועלו של לופוליאנסקי, אך אין בכך כדי לשלול את הממצאים העובדתיים של רוזן בנוגע למניעים שעמדו מאחורי התרומות ולמודעותו של לופוליאנסקי לכך. "כל יסודות עבירת השוחד הוכחו בפרשה זו", טוענת המדינה.


יסודות עבירת השוחד


"בית משפט קמא לא הרחיב את עבירת השוחד ולא מתח אותה אל מעבר לגבולותיה, כפי שהוגדרו בחוק ופורשו בפסיקה. התכליות לשמן חוקקה העבירה, שמירה על טוהר המידות של פקידי הציבור, שמירה על פעילותו התקינה של המינהל ושמירה על אמון הציבור במערכת השלטונית - מחייבות החלת עבירת השוחד על המקרה הנדון. בית המשפט חייב להבטיח, כי יזם הנדל"ן שאיננו תורם ליד שרה, יזכה לאותו היחס והטיפול לו זוכה היזם המזרים מיליוני שקלים לעמותה", נטען.

המדינה מוסיפה: "הטענה כי התרומות שקיבלה יד שרה, המזוהה עם לופוליאנסקי, שימשו לצרכים של תועלת הציבור כולו, אינה יכולה בשום צורה ואופן להוות חסינות מפני הרשעה בעבירת שוחד. לא רק שהחוק אינו כולל את זהות הנהנה מן התרומה ביסודות העבירה, אלא אף הפסיקה קבעה, כי אין נפקות לשאלת טובת ההנאה האישית בבחינת יסודות עבירת השוחד".