בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אנואר: מנהיגות נשים יהודיות-ערביות
|
קבוצת 'אנואר' פועלת זה שבע שנים לקידום שוויון מגדרי ודו-קיום בין יהודים וערבים ● עד כה התקיימו מפגשים בין האליטות אך הקבוצה שואפת להתרחב ולהיות 'עממית' יותר
ההרצאה תתמקד בקבוצת "אנואר - מנהיגות נשים יהודיות ערביות". היא תבחן את יחסי השיתוף והקירבה, השלובים בחשדנות ובאיבה בין נשים יהודיות וערביות. דיון זה יצביע על היבטים גלויים וסמויים של המרחק המובנה בין החברה הערבית והיהודית בישראל, העולים באופנים שונים במפגשי הקבוצה. הדיון יבליט סוגיות מגדריות הקשורות לשתי קבוצות הנשים בישראל, יעמוד על הדמיון וההבדלים הקשורים להתמודדות איתן וכן, על הפוטנציאל הגלום במפגש זה. כמו-כן, יחדד הדיון את ההשלכות החברתיות-פוליטיות של קירבה בין נשים יהודיות וערביות, עבור נשים והחברה בכלל. הנושא ילובן בעזרת תיאור וניתוח של פעילות חברתית-וולונטרית מתמשכת של קבוצת נשים יהודיות-ערביות העוסקת מזה כשבע שנים בעשייה משותפת למען קידום נשים יהודיות וערביות בישראל, שיתוף פעולה ושוויון בין יהודים וערבים וצדק חברתי בכלל. באופן מיוחד שואפת הקבוצה המובילה את הפעילות להצמיח מנהיגות נשים יהודיות וערביות מכל רבדי החברה. פעילותה של קבוצת אנואר החלה על-רקע ארועי האינתיפאדה ב-2001, כאשר המתחים בין האוכלוסיה הערבית והיהודית הגיעו לשיאם. במסגרת מפגשי "פרלמנט נשים" (במה לפוליטיקה מזווית אחרת) עלתה קריאה של נשים, ערביות באופן מיוחד, לפתח קשרים שיתנהלו מעבר לאירועים חד-פעמיים. כמו-כן, קשרים בין נשים יהודיות לערביות בישראל היו (ובמידה רבה עדיין כך) מבוססים במידה רבה על מפגש בין קבוצות נשים מהאליטות החברתיות בשני הצדדים. השאיפה שהתעוררה הייתה להגיע לקרבה וחברות בין נשים מקבוצות מגוונות, גם כאלו שאינן מזוהות כשייכות לאליטות (בעיקר המשכילות). תקווה נוספת שבאה לידי ביטוי הייתה שפעילות מתמשכת, במתכונת של מפגשים אישיים יכולה לתרום לקידום הקשר בין האוכלוסיה הערבית והיהודית בישראל. הקמת הקבוצה ביטאה גם את התפיסה שלמקומה של האוכלוסיה הערבית בקידום תהליכים פוליטיים ואחרים באזור יש חשיבות מרובה. בין העקרונות המנחים של הפעילות: מפגשים של סופי שבוע שבהם יש גם הצגת מידע וגם דיונים המאפשרים לכל הנשים להשמיע את קולן בסיפורים הקשורים למשפחותיהן, לקהילותיהן ובעיקר למצוקות של נשים בחברה היהודית והערבית; הפעילות מתבססת על שוויון במפגשים - בהנחיה, בשימוש בשתי השפות, בגודל הקבוצות, במיקום המפגשים ועוד; הנושאים העולים לדיון מכילים התייחסות להיבטים ולדוגמאות של שתי הקבוצות. מעבר לקשרי ידידות אמיצים שהתפתחו במהלך השנים בין הנשים בקבוצה, הצמיחו מפגשים אלו עשייה רבה ומרתקת, כדוגמת הפעילות החברתית-חינוכית בג'סר אל-זרקא. הם עוררו סוגיות מהותיות הקשורות לחיי נשים ולעיתים התגייסות של תמיכה אישית או קבוצתית. יתר על כן, הם חידדו סוגיות של ניכור ועוינות בין קבוצות בקרב כל אחת משתי הקבוצות, על-רקע של מעמד, השכלה, מוצא וכיוצא בזה. מבחינה זו ניתוח המשמעויות וההשלכות של "אנואר" מעלה את המסקנה שדיון תיאורטי ומעשי בשילוב ושוויון בין קבוצות בחברה חייב להיבחן בקוטנקסט חברתי רחב ולא יכול להיות מוגבל להקשר חברתי מצומצם, ומנותק מתהליכים ומנגנוני ריבוד כלליים.
|
ד"ר אסתר הרצוג, אנתרופולוגית חברתית, ראש תוכנית אנתרופולוגיה במכללת בית ברל ופעילה חברתית ופמיניסטית מזה כעשרים שנה. מחברת הספר: הביורוקרטיה ועולי אתיופיה (1998). איבתיסאם מחאמיד היא פעילה מובילה במאבקים למען זכויות נשים, בדיאלוג בין-דתי ובקידום השלום. יו"ר עמותת "השלום מתחיל מבפנים", ממיסדות קבוצת אנואר- מנהיגות נשים יהודיות ערביות, חברה בעמותת ש.י.ן, לשוויון ייצוג נשים. יוזמת קורס העצמת נשים בפראדיס.
|
|
|
אוניברסיטת בר-אילן, החוג המשולב למדעי החברה והתוכנית ללימודי ניהול וישוב סכסוכים ומשא-ומתן; תקציר - הוכן עבור הכנס מחיצות, הפרדה, אינטגרציה: גורמים והשלכות, של הפרויקט לחקר דת, תרבות ושלום (12.01.09).
|
|
תאריך:
|
14/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
14/02/2009
|
|
ד"ר אסתר הרצוג, איבתיסאם מחאמיד
|
אנואר: מנהיגות נשים יהודיות-ערביות
|
|
הרצאה זו מתבססת על מחקר קודם של הכותבים, המעריך את ההשפעה של דיאלוג בין-דתי בין יהודים ישראלים וערבים פלשתינים, ומרחיב את המחקר על מגע יהודי-ערבי במסגרות חינוכיות ותעסוקתיות. למרות המגמות העכשוויות הסבורות כי קיים קיטוב יתר בין הקהילה היהודית והערבית בישראל, נתונים שנאספו בשנים האחרונות מראים על מגמה הפוכה בקרב המשתתפים במגע מסוג זה. סטודנטים ובעלי מקצוע שלמדו והועסקו בסביבה מעורבת הראו נטיה להתמתנות בעמדות כלפי הצד השני, ובעיקר נכון הדבר לגבי משתתפים ערבים.
|
|
|
הגישה של 'הכרה והוקרה' פותחה על יד Taylor . לפי גישה זו ניתן, באמצעות דיאלוג בין הקבוצות השונות בחברה, להכיר ולהוקיר את הזהות הייחודית של כל קבוצה ואת המשותף לקהילות הנפרדות. תיאורית המגע גורסת שאינטראקציה בין קבוצות יריבות סביב מטרה משותפת, כאשר הקבוצות במעמד שווה, תוביל לגישה חיובית יותר בין הקבוצות. דיאלוג בין קבוצות יריבות יוצר הזדמנויות להכיר את האחר, השונה. בעקבות הדיאלוג ניתן לצפות לשינוי במערכת היחסים בין הקבוצות. Taylor טבע את המושג 'הדיאלוג עם האחרים המשמעותיים'. כלומר, היחיד בחברה מעוצב על-ידי דיאלוג עם האחר. הוא אינו חייב להסכים עם האחר, להיפך, לעתים נוצר עימות או נוצרת דחייה. אך בדיאלוג, היחיד פוגש מושגים שונים ומשמעויות שונות מאלו שגדל על פיהן, באמצעות המסורת, התרבות וההיסטוריה.
|
|
|
בהרצאה אבקש להרחיב את מושג המגע שמהווה מושג מרכזי ומקור השראה מתמשכת בהפגשה של קבוצות המצויות במצב סכסוך פנימי או בינלאומי, ולהציע כי המגע המתרחש במפגש הקבוצתי הוא מורכב ורב-שכבתי; המגע המתקיים בין חברי הקבוצות היריבות בזירה הבין-קבוצתית, מייצר מגעי משנה בזירות פנימיות, שבחלקן סמויות מן העין-- בין משתתפים מאותה הקבוצה לבין עצמם, ואצל המשתתפים, בינם לבין עצמם. נראה כי הסרת המחיצות החיצוניות, בין משתתפים מקבוצות שונות, גם כשהיא עולה יפה (ואולי דווקא אז), מייצרת איתגור על המחיצות הפנימיות הקיימות בתוככי זהותו של היחיד. הדיאלוג המתרחש בין זהות ואחרות ברמות פנימיות אלה, בעקבות המגע עם האחר החיצוני, נחווה כמערער זהות ומאיים.
|
|
|
בכל קונפליקט נמצא מרכיב קוגניטיבי הכולל הכללות, סטיגמות ודעות קדומות שנועדו להחליש את מעמדו של האחר. עמדות אלה מתורגמות לפעילות עויינת ואלימות. הממד הפסיכולוגי הופך למרכזי בעימות. החזון לעתיד טוב יותר חייב להיות מבוסס על טיפול במתחים תרבותיים. מהותה האמיתית של תרבות היא בתקשורת בין אנשים- בתוך הקבוצה וכלפי האחר. התרבות מייצרת את הזהות הקולקטיבית והמודעות העצמית. היא מייצרת מערכת ערכים, נורמות, זכרונות וסדרי עדיפויות המשותפים לכל חברי הקבוצה. לכן, תיווך בין תרבויות מנוגדות חייב להיות כרוך בהבנת האחר והתקשורת עמו.
|
|
|
הדרך בה אנשים תופסים קונפליקטים משפיעה על נקודת המוצא שלהם לגבי שאלת קיומו, אם בכלל, ומאפייניו של הפתרון. התבוננות מעמיקה יותר, אולי שונה מהמקובל לאורך זמן, על הקונפליקט בין ערבים ליהודים בישראל, עשויה להביא לשינוי משמעותי בדרך למציאת פתרון צודק ואנושי לקונפליקט מתמשך זה. דרך אחת היא על-ידי התייחסות לקונפליקט זה כקונפליקט חברתי מתמשך- Protracted Social Conflict (PSC) המתבסס על תיאוריה עוסקת בקונפליקטים שבמרכזן עומדות זכויות אדם בסיסיות.
|
|
|
|
|
|
דרור אידר
זה לא היה ביתן "פיצה ותאנים", זה ביתן של מדינה שנלחמת על הישרדותה, לזרוק את האתגר ככה, זה מעשה פחדני מכיוון שכולם כועסים על ישראל ללא סיבה אמיתית, רק מתוך אנטישמיות, לתת את המתנה...
|
|
|
דן מרגלית
בעבר אנשי ציבור הכחישו שחטאו בעבירות של הצווארון הלבן, לקחו כסף? לא ולא עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
|
|
|
בעז שפירא
איזה מוח חולני יכול להעלות בדעתו לדאוג לתנאי הכליאה של המפלצות? איזה לב אטום ו/או ערל יכול להתעניין בגורלם של הראויים למות בייסורים כעונש על מעשיהם?
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|