אמון בין יהודים וערבים ברשת: תוצאות מבחני מעבדה

ככל ששיח הרב תרבותיות הופך מרכזי במחשבה הליברלית, גיוון תרבותי נחשב אמצעי חשוב להשגת שוויון למיעוטים תרבותיים ולאומיים. בעוד השאיפה להשגת שוויון למיעוטים הנה בסיסית בכל חברה דמוקרטית-ליברלית, הדרכים להשגת שוויון זה נתונות לוויכוח. אחד הכלים, המהווה מוקד לביקורת רבה, הוא אפליה מתקנת. השאלה המועלית על-ידי הוגים ליברלים ואנשי חוק היא, האם שוויון עבור מיעוטים צריך להיות מושג על-ידי אפליה מתקנת?

ההרצאה תתמקד בקבוצת "אנואר - מנהיגות נשים יהודיות ערביות". היא תבחן את יחסי השיתוף והקירבה, השלובים בחשדנות ובאיבה בין נשים יהודיות וערביות. דיון זה יצביע על היבטים גלויים וסמויים של המרחק המובנה בין החברה הערבית והיהודית בישראל, העולים באופנים שונים במפגשי הקבוצה. הדיון יבליט סוגיות מגדריות הקשורות לשתי קבוצות הנשים בישראל, יעמוד על הדמיון וההבדלים הקשורים להתמודדות איתן וכן, על הפוטנציאל הגלום במפגש זה. כמו-כן, יחדד הדיון את ההשלכות החברתיות-פוליטיות של קירבה בין נשים יהודיות וערביות, עבור נשים והחברה בכלל.

הרצאה זו מתבססת על מחקר קודם של הכותבים, המעריך את ההשפעה של דיאלוג בין-דתי בין יהודים ישראלים וערבים פלשתינים, ומרחיב את המחקר על מגע יהודי-ערבי במסגרות חינוכיות ותעסוקתיות. למרות המגמות העכשוויות הסבורות כי קיים קיטוב יתר בין הקהילה היהודית והערבית בישראל, נתונים שנאספו בשנים האחרונות מראים על מגמה הפוכה בקרב המשתתפים במגע מסוג זה. סטודנטים ובעלי מקצוע שלמדו והועסקו בסביבה מעורבת הראו נטיה להתמתנות בעמדות כלפי הצד השני, ובעיקר נכון הדבר לגבי משתתפים ערבים.

הגישה של 'הכרה והוקרה' פותחה על יד Taylor . לפי גישה זו ניתן, באמצעות דיאלוג בין הקבוצות השונות בחברה, להכיר ולהוקיר את הזהות הייחודית של כל קבוצה ואת המשותף לקהילות הנפרדות. תיאורית המגע גורסת שאינטראקציה בין קבוצות יריבות סביב מטרה משותפת, כאשר הקבוצות במעמד שווה, תוביל לגישה חיובית יותר בין הקבוצות. דיאלוג בין קבוצות יריבות יוצר הזדמנויות להכיר את האחר, השונה. בעקבות הדיאלוג ניתן לצפות לשינוי במערכת היחסים בין הקבוצות. Taylor טבע את המושג 'הדיאלוג עם האחרים המשמעותיים'. כלומר, היחיד בחברה מעוצב על-ידי דיאלוג עם האחר. הוא אינו חייב להסכים עם האחר, להיפך, לעתים נוצר עימות או נוצרת דחייה. אך בדיאלוג, היחיד פוגש מושגים שונים ומשמעויות שונות מאלו שגדל על פיהן, באמצעות המסורת, התרבות וההיסטוריה.

בהרצאה אבקש להרחיב את מושג המגע שמהווה מושג מרכזי ומקור השראה מתמשכת בהפגשה של קבוצות המצויות במצב סכסוך פנימי או בינלאומי, ולהציע כי המגע המתרחש במפגש הקבוצתי הוא מורכב ורב-שכבתי; המגע המתקיים בין חברי הקבוצות היריבות בזירה הבין-קבוצתית, מייצר מגעי משנה בזירות פנימיות, שבחלקן סמויות מן העין-- בין משתתפים מאותה הקבוצה לבין עצמם, ואצל המשתתפים, בינם לבין עצמם. נראה כי הסרת המחיצות החיצוניות, בין משתתפים מקבוצות שונות, גם כשהיא עולה יפה (ואולי דווקא אז), מייצרת איתגור על המחיצות הפנימיות הקיימות בתוככי זהותו של היחיד. הדיאלוג המתרחש בין זהות ואחרות ברמות פנימיות אלה, בעקבות המגע עם האחר החיצוני, נחווה כמערער זהות ומאיים.