הוועדה לבחינת הסדרי החוב בישראל, בראשות מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן, הגישה (יום ב', 17.11.14) את הדוח הסופי שלה לשר האוצר,
יאיר לפיד ולנגידת בנק ישראל,
קרנית פלוג. המלצות הדוח נועדו להסדיר את תהליך ניהול האשראי והסדרי החוב, במטרה לאפשר התפתחות תקינה של שוק האשראי בישראל.
המלצות הוועדה מתיימרות לקבוע כללים מנחים ברורים באשר לתהליכים הקשורים בטיפול בחוב של חברה בקשיים פיננסיים, במטרה ליצור ודאות בקרב השחקנים בשוק. הכללים המנחים מתמרצים את הצדדים לחתור להסדר חוב במועד מוקדם. זאת, אל מול המצב היום, שבו חברות מגיעות להסדר חוב במועד מאוחר, לאחר שערך החברה נפגע ממשית וכאשר יתרת הנכסים לנושים בהסדר החוב מצטמצמת.
כללים אלו קבועים במתווה המתייחס לשני שלבים בחיי חברה:
השלב הראשון - לחברה שנמצאת בקשיים פיננסיים על-פי ההגדרה באיגרת חוב, אך עדיין עומדת בתשלומים למחזיקי אגרות החוב - ממונה נציג מיוחד מטעם מחזיקי אגרות החוב. הנציג המיוחד יושב כמשקיף בדירקטוריון החברה ובוועדותיו ומוסר למחזיקי אגרות החוב מידע על צעדים בהם החברה מתכוונת לנקוט העלולים לפגוע בנושים ועל הוצאות מתוכננות של החברה בסעיף "הנהלה וכלליות". הוראות אלו חלות גם על חברה שמחליטה להיכנס לשלב זה מיוזמתה ובמקרה כזה תינתן לה תקופת בלעדיות שבמהלכה עליה להציע מתווה של הסדר חוב באמצעות הנציג המיוחד ומחזיקי אגרות החוב לא יהיו רשאים להעמיד את החוב של החברה לפירעון מוקדם, אלא בתנאים המפורטים בהמלצות. שלב זה נועד לעודד את החברה ואת בעלי השליטה בה, להיכנס להליך הבראה הכולל הסדר חוב באופן מוסכם או יזום, במועד מוקדם, לפני שמצב החברה נעשה קשה יותר. בד-בבד, מכוונות ההוראות למנוע פעולה של החברה שלא על-פי האינטרסים של מחזיקי אגרות החוב.
השלב השני - חברה תיכנס לשלב זה מהמועד שבו היא אינה עומדת בתשלום לנושים הפיננסיים שלה. הוועדה מציעה לחייב את הנושים הפיננסים של חברה שלא שילמה חוב במשך 45 ימים, לפתוח כנגדה בהליכי חדלות פירעון בבית המשפט. חזקה על החברה שהיא חדלת פירעון וימונה לה מנהל על-ידי בית המשפט. החידוש ביחס להוראות שחלות על חברה בשלב זה הוא שבפעם הראשונה נוצרת ודאות מלאה לחברה ולנושים לגבי תוצאות אי-תשלום חוב. ודאות מסוג זה תגדיל את הסיכוי להידברות מוקדמת בין החברה לבין נושיה, שתביא להסדר טוב יותר עבור הצדדים ובמועד מוקדם יותר.
בנוסף, גיבשה הוועדה המלצות המתייחסות להקצאת האשראי במשק ולתמחורו, הכוללות כללים למתן הלוואות לרכישות ממונפות, חובת גילוי ביחס לאשראי שנלקח למימון רכישת מניות השליטה בתאגיד או החזקה בהן, חובת גילוי על התנהלויות קודמות של בעל שליטה של חברה בקשיים פיננסיים, קביעת מגבלת אשראי לקבוצה עסקית, וקביעת כללים של התאגיד המלווה למתן אשראי לפי מאפיינים שונים. המלצות אלו מכוונות להביא להקצאת אשראי יעילה יותר במשק ולתמחור נכון של אשראי זה.
כמו-כן, גיבשה הוועדה המלצות לשיפור כלל תהליכי ניהול האשראי ולהפחתת ההוצאות הקשורות בהם, ובכלל זה צמצום משמעותי של עילות ניגודי העניינים באספות בעלי איגרות החוב; ביטול האפשרות לעצירת תשלום לנושים אלא אם כן החברה חדלת פירעון; חובת קבלת החלטה בהפרתה של תניה לפירעון מיידי; אפשרות לכפות על חברה הסדר חוב בניגוד לרצונה בהתקיים עילות לפירוקה; הגבלת שכר בעלי תפקיד בהסדר; קביעת מדיניות לאישור של הסדרי חוב באשראי שנלקח מתאגידים בנקאיים; יצירת תנאים לשיתוף פעולה בין מחזיקי אגרות החוב לצורך הצגת עמדה אחידה אל מול החברה החייבת, על-ידי מינוי "נאמן מוביל" לכל סדרות אגרות החוב, מינוי נציגות אחת של מחזיקי אגרות חוב, הסדרת פעילות תאגיד מתמחה לניהול אשראי מוסדי ואפשרות מינוי של "מנהל חוב" המחזיק בסמכויות רחבות להתחייב בשם מחזיקי אגרות החוב; וקביעת הוראות לגבי דיווח על הסדרי חוב.
הוועדה לבחינת תהליכים לעריכת הסדרי החוב בישראל מונתה על-ידי שר האוצר, יאיר לפיד, ונגיד בנק ישראל דאז, פרופ'
סטנלי פישר ב-7 במאי 2013, על-רקע ריבוי הסדרי החוב במשק הישראלי במהלך השנים האחרונות. במהלך עבודתה בחנה הוועדה כ-60 ניירות עמדה מהציבור בהם ניתן ביטוי רחב למגוון של עמדות וגופים, וקיימה 30 ישיבות, בתוכם, שמונה שימועים בעל פה של אנשי מקצוע, אקדמיה ומומחים מהארץ ומחו"ל.
חברי הוועדה הם: מנכ"לית משרד האוצר ויו"ר הוועדה, יעל אנדורן, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, המפקח על הבנקים, דודו זקן, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר, יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל, פרופ' נתן זוסמן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, דיקן בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' ישי יפה, הכלכלן הראשי והממונה על הכנסות המדינה, יואל נוה. מרכז הוועדה הוא עו"ד אהוד מוריה ממשרד האוצר.
