הצעת חוק אחת של ח"כ
זבולון כלפה נועדה להסדיר את החוות בצפון הנגב, והצעת חוק שנייה של ח"כ אילטוב נועדה להסדיר שתי חוות מפרויקט דרך היין; ח"כ חסון: בעלי החוות נשלחו לנגב על-ידי בן-גוריון וממשלות נוספות - וצריך להסדיר את התיישבותם; ח"כ חנין: ההצעה של ח"כ כלפה מייצרת הקלות שהבדואים לא יכולים ליהנות מהן - אם נותנים הקלות צריך לתת לכולם
ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה (יום ב', 24.11.14) לקריאה ראשונה שתי הצעות לתקן את חוק הרשות לפיתוח הנגב, שנועדו להסדיר את השימוש בחוות הבודדים בנגב. ההצעה הראשונה שאושרה, של חברי הכנסת זבולון כלפה (הבית היהודי),
ישראל חסון (קדימה) וחברי כנסת נוספים, נועדה להסדיר את החוות בנגב הצפוני, וההצעה השנייה, של ח"כ
רוברט אילטוב, נועדה להסדיר שתי חוות מתוך פרויקט דרך היין, שהסדרתן לא צלחה עד היום.
כלפה הסביר כי ההצעה נועדה לתקן את החוק שאושר עוד ב-2010, במסגרתו קמה ועדה בין משרדית לטיפול במיזמים, אולם עד היום לא הוסדרו חלק מהחוות. הוא הוסיף כי הצעתו מבקשת לכלול בוועדה הבין-משרדית נציג של רשות מקרקעי ישראל, שימנה שר הבינוי לפי המלצת הרשות, לאפשר הגשת עתירה מנהלית על החלטת השר לפיתוח הנגב והגליל וכן להתייחס למיזם ככזה שיש לו היתכנות תכנונית אם הוגש למוסד תכנון מוסמך מסמך המפרט את הבקשה למיזם הכולל חקלאות ותיירות.
חסון ציין כי עוד בכנסת הקודמת ביקשו חברי הכנסת, בחקיקת החוק, לאפשר הסדרת חוות בודדים שיש לגביהם היתכנות תכנונית. לדבריו, הכוונה הייתה להסדיר את ההתיישבות של אנשים שנשלחו לנגב עוד לפני 50 שנה, על-ידי בן-גוריון וממשלות נוספות. הוא הוסיף כי למרות רצון המחוקק והצהרת ראש מינהל התכנון דאז, שמאי אסיף, להסדיר את הנושא כמעט כל הגורמים החליטו "לשים רגליים" לחוק ולכוונת המחוקק. הוא הוסיף כי לשמחתו כמעט כל חוות דרך היין הוסדרו, אך נותרו מספר חוות בנגב הצפוני. עו"ד אריאל צבי ממשרד המשפטים דחה את הטענות על ניסיונות לתקוע מקלות בגלגלים, ואמר כי לגבי החוות בנגב הצפוני החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה לפעול להסדרה פרטנית.
ח"כ
תמר זנדברג (מרצ) טענה כי ההצעות נועדו לעקוף את מנגנוני התכנון כדי להשיג מטרות פוליטיות. "יש כאן ניסיון לכופף כל היגיון ורעיון ומדיניות תכנונית לצרכים פוליטיים", אמרה. ח"כ
דב חנין (חד"ש) אמר כי הצעת החוק של ח"כ כלפה מנחה לייצר הקלות להתיישבות בודדים, שתושבי הפזורה הבדואית לא נהנים מהם. "אם נותנים הקלות צריך לתת לכולם", אמר חנין, שהציע לא להמשיך ולקדם את ההצעה. היו"ר
אבישי ברוורמן אמר בתגובה כי אומנם היחס של מדינת ישראל לבדואים הוא מחפיר, אך זו לא סיבה לפגוע במתיישבי החוות. כאמור, הצעתו של ח"כ כלפה אושרה בתמיכת היו"ר ברוורמן, ח"כ
יצחק וקנין (ש"ס) ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) וח"כ כלפה.
כמו-כן אישרה הוועדה לקריאה ראשונה את ההצעה של ח"כ אילטוב, לתקן את חוק הרשות לפיתוח הנגב, להסדיר מעמדן של שתי חוות בדרך היין. לפי ההצעה, בעלי המיזמים שהוקמו בעידוד ובסיוע ממשלתי יוכלו להגיש בקשות לקבל אישור מהשר לפיתוח הנגב והגליל, בתוך 6 חודשים הכניסה לתוקף של התיקון המוצע. אילטוב הזכיר כי לפני כ-7 חודשים קיימה הוועדה דיון בהצעה, אז הבטיחו נציגי רשות המקרקעין שבתוך חצי שנה יוסדר מעמדן של רוב חוות הבודדים בנגב. הוא ציין כי הסכים להמתין להסדרה, אך עד היום הדברים תקועים. ח"כ חסון הוסיף כי הסדרת שתי החוות האחרונות ממתינה לחתימת שר האוצר כבר מזה 7 חודשים. נציג משרד האוצר בדיון ציין כי המשרד זיהה טעות בחישוב הסכום שצריכים בעלי החוות לשלם לרשות המקרקעין. לדבריו, הדברים הועברו לרשות, שהסכימה עם עמדת האוצר והגישה הצעת תשלום חדשה וכשהיא תאושר, בתוך ימים ספורים, שר האוצר יחתום על ההסדרה.
זנדברג שבה וטענה כי מדובר בניסיון לעקוף ולכופף את דרך המלך של התכנון בישראל, כך שאנשים שהממשלה חפצה בייקרם לא מוגדרים פולשים, בעוד שבישובים הלא מוכרים בנגב וגם בגבעת עמל ובכפר שלם אנשים מוגדרים כפולשים ומפונים בפיצוי זעום או בלי פיצוי בכלל. ח"כ חסון הגיב ואמר כי ח"כ זנדברג טועה, שכן חוות דרך היין זה פרויקט שעבר את אישור מוסדות התכנון ואף מומן על-ידי מדינת ישראל. ח"כ אילטוב התייחס לדברי נציג האוצר, ואמר כי אם הבעיה אכן תיפתר בתוך כמה ימים יתייתר הצורך להמשיך את החקיקה. כאמור, הוועדה אישרה את ההצעה של ח"כ אליטוב לקריאה ראשונה, שאמר כי הוא מעדיף שהדבר ייפתר שלא בחקיקה והוא לא יצטרך לקדם את הצעתו. היו"ר ברוורמן הודיע כי יבקש לקיים דיון מחדש בהצעה בעוד כשבועיים, אז יתברר אם היא תקודם או שאפשר לגנוז אותה במקרה שבו הבעיה תיפתר.
