|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
באזורים שונים בעולם הגבול מתפקד כגשר המאפשר פעילות כלכלית וחברתית ולא כמחסום כפי שהיה בעבר ● עם זאת, בישראל, מיזמי גבול משותפים תרמו אך מעט לאינטראקציה ישראלית - פלשתינית
|
בעקבות הגלובליזציה, מסתמן שינוי בתפקודם של גבולות לאומיים רבים. באזורים שונים בעולם הגבול מתפקד כגשר המאפשר פעילות כלכלית וחברתית ולא כמחסום כפי שהיה בעבר. תיאוריות של שתוף פעולה חוצה-גבולות מניחות כי באמצעות מגע ואינטראקציה חוצי גבול תיתכן היווצרות של תלות הדדית, שינוי תפיסות שליליות הדדיות, והתפתחות תחושת השתייכות 'אזורית' של תושבי אזור הגבול, משני צידיו. אזורי קונפליקט בדרך כלל אינם נכללים בחזון זה של טרנספורמציה, ואינטראקציה חוצה גבול כמעט ואינה מתאפשרת. מחקרים רבים העוסקים בחציית גבולות ואינטגרציה אזורית מתמקדים באירופה, במקומות שבהם קונפליקט אלים אינו אלא זיכרון רחוק. מחקר זה מציג דוגמה לא-אירופאית, שבה מתפתחת אינטראקציה מוגבלת בצל עימות. בסקירה זו של מיזמים חוצי-גבולות לאורך מרחב התפר בין הישראלים לפלשתינים בתקופת תהליך אוסלו נמצאו תהליכים מקבילים וסותרים לחיזוק הגבול כמחסום ומאידך להפיכתו לחדיר יותר. דינאמיקה זו משקפת את הקונפליקט המתמשך ואת הא-סימטריה ביחסים הכלכליים בין ישראלים לפלשתינים. באמצעות ניתוחם של מגוון האינטראקציות חוצות הגבול של תקופה זו, ניתן להעריך את מידת תפקידן כאמצעים בוני אמון (CBMs)ואת תרומתם להתמרה של הסכסוך. שלושה סוגי אינטראקציות עיקריות נמצאו: - שווקי דרך באזור הגבול אפשרו הזדמנות נדירה לאינטראקציה כלכלית וחברתית של המוני ישראלים ופלשתינים
- פארקים תעשייתיים סיפקו תעסוקה לאלפים פלשתינים, אך יצרו מעט הזדמנויות לאינטראקציה עם ישראלים
- הקאזינו "אואזיס" לא תרם לכלכלת העיר יריחו ולא אפשר אינטראקציה חברתית בין ישראלים ופלשתינים.
למרות שמיזמים אלו חדלו מלהתקיים, ניתן ללמוד דרכם על מגוון האופנים בהם מתקיים מפגש חוצה גבול בהינתן הזדמנות, אפילו במצב של קונפליקט. ההשוואה ביניהם מצביעה על כך שמיזמי גבול רבים תורמים מעט, אם בכלל, להתקרבות הדדית של המשתתפים ועל כן יש להנמיך את הציפיות בהתאם. |
|
גב' תמר אריאלי הנה דוקטורנטית בתוכנית ללימודי ניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטת בר-אילן. מחקרה, בהנחיית פרופ' ג'ראלד שטיינברג ופרופ' יוסף כץ, עוסק בהיבטים שונים של חציית גבולות בשלבי יציאה מקונפליקט.
|
|
|
אוניברסיטת בר-אילן, החוג המשולב למדעי החברה והתוכנית ללימודי ניהול וישוב סכסוכים ומשא-ומתן;
תקציר - הוכן עבור הכנס מחיצות, הפרדה, אינטגרציה: גורמים והשלכות, של הפרויקט לחקר דת, תרבות ושלום (12.01.09).
|
|
| תאריך:
|
17/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
17/02/2009
|
|
תמר אריאלי
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מה זה?? ההשכלה?
|
29/04/10 02:37
|
|
|
המאמר מציע לבחון מחדש את סוגיית ההשכלה הגבוהה בישראל כאתר ל"הגירה פנימית" בקרב נשים פלשתיניות בישראל. מערכות החינוך בישראל מפרידות בין ערבים ליהודים במהלך לימודיהם בגיל היסודי והתיכון. האוניברסיטאות הן המקום היחידי בחברה הישראלית שבו ערבים ויהודים נפגשים על בסיס יומיומי.
|
|
|
|
|
אזרחי ישראל היהודים והערבים חיים בשתי קהילות נפרדות, ועם זאת, אנשים משתי הקבוצות נפגשים דרך שיגרה במקומות עבודה: מפעלי ייצור, חנויות, בנקים, בתי חולים ומערכות שמעסיקות פרופסיונלים ממקצועות מגוונים. המפגשים במקומות העבודה עשויים לשחזר את היחסים הקיימים בין שתי הקבוצות, אך הם עשויים לאפשר דינמיקה שונה. בשונה ממפגשים יזומים, אקספרימנטליים, המפגש בעבודה הוא לרוב מפגש מתמשך שמאפשר, או מחייב, אינטראקציה בין אנשים משתי הקבוצות. לכן, מפגשים בעבודה יכולים לאפשר הכרות, למידה הדדית ופיתוח יחסי קירבה ואף חברות. עם זאת, מספר גורמים כמו הבדלי התרבות, הבדלי השפה, מעמדן החברתי של כל אחת מהקבוצות והקונפליקט המתמשך עלולים לצמצם או לפגוע בפוטנציאל זה ואף לגרום להסתגרות ועוינות.
|
|
|
|
|
מערכת החינוך בישראל מחולקת לשלושה מגזרים: ממלכתי, ממלכתי-דתי וערבי. מגזרים אלה לא נפגשים בנסיבות רגילות, וקיימים סטריאוטיפים רבים כמו גם חוסר אמון בניהם. תיאורית המגע הותאמה ופותחה על ידי צוות המרכז לטכנולוגיה ורב תרבותיות (יוזמה משותפת של המכללות: אלקאסמי, סמינר הקיבוצים ותלפיות), במטרה לחבר בין סטודנטים ותלמידים באמצעות טכנולוגית מידע ותקשורת, בתהליך הדרגתי: התכתבות באינטרנט, שיחות באמצעות האינטרנט ולבסוף מפגשים פנים-אל פנים. בכנס יוצג פרויקט בין מכללתי שמיישם את תיאורית המגע המעודכנת.
|
|
|
|
|
מטרת המחקר היא לבחון כיצד ערוצי צ'ט סמויים יכולים לקרב בין קבוצות בקונפליקט במהלך מפגשים בסביבת תלת-ממד ווירטואלית. ערוצי צ'ט סמויים הם ערוצים שהכתוב בהם נראה רק לשולח המסר ולמקבל המסר, ולא לכלל המשתתפים בזירה הווירטואלית. יתרה מכך, המשתתפים בזירה הווירטואלית אינם יכולים לדעת, כי שני משתתפים משוחחים ביניהם באמצעות ערוץ צ'ט סמוי כל שכן מה הם כותבים האחד לשני.
|
|
|
|
|
האם היכולת לתקשר ולזהות את העמיתים לתהליך התקשורתי מובילים תמיד ליצירת אמון? או שמא יכולות אלו עשויות לפגוע באמון? על-מנת לחקור שאלות אלו השתמשתי בניסוי מעבדה פשוט, בו הנבדקים משתתפים במשחקי אמון(trust games) , כאשר בחלק מהמקרים עמיתיהם למשחק היו אנונימים ואילו במקרים אחרים היו ידועים עליהם שני פרטים בלבד:מגדר ומוצא אתני.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
גם בשעתה היפה של ישראל, כאשר העולם מוחא לה כפיים והתעשיות הביטחוניות הישראליות זוקפות קומה לנוכח ההצלחות הטכנולוגיות ללא אח ורע, יש בקרבנו כאלה המתעקשים "להשבית שמחות" ולגמד את ממד...
|
|
|
|
|
הרצל חקק
נאבק למען ספרות שביסודה ערכים אנושיים  זכה בפרסים רבים על הישגיו הספרותיים: פרס ראש הממשלה, פרס ברנר, עיטור ההתאחדות הבינלאומית לספרות נוער בברלין, פרס רוטרי ועוד
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
"ביבי נקלה, ביבי נבל, ביבי מושחת, ביבי שקרן, ביבי מאוס, ביבי תחמן"... כך נפתח ביום שלישי מאמר בעיתון ה"הגון", שופר הפלשתינים - הארץ
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
