יו"ר הבורסה: מזהים סנטימנט שלילי נגדנו

יו"ר הבורסה אמנון נויבך אמר (יום ג', 2.12.14) כי שוק ההון עבר טלטלה מאוד משמעותית, ולדבריו "אנחנו מזהים סנטימנט מאוד שלילי כנגד גיוס הון בבורסה".

הוא דיבר במסגרת כנס דירקטורים חברי ועדות ביקורת של פאהן קנה ניהול בקרה Grant Thornton Israel, חברת בת של פירמת רואי החשבון פאהן קנה ושות', שעסק בשאלה כיצד להפחית את עול הרגולציה החלה על חברות ציבוריות מבלי לפגוע במשקיעים.

נויבך הסביר כי יש 25 מיליארד שקל צבירה נטו בשנה בבורסה שמנוהלים על-ידי מספר מצומצם של חברות. "חלק מהכסף הזה התחיל לצאת החוצה, חלק הולך לאפיקים אחרים ולחלק אין לאן ללכת, והבורסה לא תמיד (בלשון המעטה) מהווה את הפתרון לגיוס הכסף".

לדברי נויבך, ישנם רגולטורים רבים שקובעים את כללי המשחק- לא רק הרשות לני"ע אלא גם משרד המשפטים, משרד האוצר, המפקח על הבנקים וועדת הכספים ולכן, "גם כשרוצים לחולל שינוי שהוא מתבקש, התהליכים מאוד ארוכים ולא תמיד מגיעים לפתרון האופטימלי, כי גם לחברי הכנסת יש מה להגיד. לצערי אין מערכת שמנסה לעשות סנכרון בין כולם בניסיון לראות מה זה עושה לשוק. לכולם היו כוונות טובות אבל התוצאה בסוף היא מאוד בעייתית ואנחנו רואים את זה בשוק". הוא הוסיף כי חוק הריכוזיות גרם ל-25 אחוז מהחברות לצאת מהבורסה.

נויבך סיפר על מנכ"לים של חברות ציבוריות שמתארים בפניו את המצב הקשה בו הם נאלצים לתפקד. "מנכ"ל של חברה ציבורית אמר לי: "היום להיות מנכ"ל בחברה ציבורית זה חוסר אחריות כלפי המשפחה". מנכ"לים נוספים אמרו לי: "בשביל מה אני צריך להפוך לחברה ציבורית, אני לא רוצה שאף אחד יכנס לי לכיס וישאל אותי כמה אני מרוויח, אני לא רוצה להגיע לשם בכלל".

אולם, לדעת נויבך, הנושא הבעייתי ביותר הוא חוסר הוודאות בתחום הרגולציה בשוק ההון. "זה גורם להמון עסקים לקיפאון. מאוד לא בסדר שכל שני וחמישי באים עם רעיונות חדשים ואפילו לא נותנים פרק זמן לעקל את הדברים, אלא מחילים את השינוי החדש מאתמול". לדבריו, אין מנגנוני בקרה על כל אחת מההחלטות. התהליכים האלה לא מתקיימים והתוצאה בהקשר של המוסדיים היא שחלה קונסולידציה מטורפת בשוק הזה וזה רק חלק מהתהליך. בסה"כ מה שקורה היום הוא שכל הנכסים מנוהלים בידי הגופים הגדולים, שמונה גופים מנהלים למעלה מטריליון שקל". לדבריו, ישנה ירידה דרמטית במספר החברות שמנהלות את תיקי ההשקעות, ממעל 200 לכ-120. "זה קורה כשהיקף הנכסים גדל, יש יותר כסף ופחות גופים שמנהלים אותו. כיום, פחות מהנפקה של-500-600 מיליון שקל לא מעניינת את הגופים הגדולים. המצב הוא שהנפקות של 50 מיליון לא מעניינות אותם. כתוצאה מכך אנחנו פוגעים ביכולת של חברות קטנות לגייס". בנוסף, ציין נויבך, דרישות הרגולציה הופכות להיות מאוד יקרות עבור חברות קטנות- העלות היא בין 2-2.5 מיליון שקל לשנה. לדבריו, "צריך לבדוק את הקשר בין עלות הרגולציה לחברות ואיך לעשות התאמה ביניהם".

נויבך הוסיף כי "מה שמטריד אותנו זו הירידה הדרמטית בהיקף החברות שנסחרות בבורסה, ויותר חמור מכך- לפי סקר שערכנו, 25% מהחברות הביעו את רצונן לצאת מהבורסה, מסיבות רבות כמו עודף רגולציה, עומס דיווחים כבד, וההכבדה על הנושא של שכר הבכירים". הוא ציין כי 180 חברות נמחקו מהבורסה מ-2007. לדבריו, המגמה הזו צפויה להימשך.

הוא עמד עוד כי זו רק שאלה של תזמון עד שאותן חברות יצאו מהבורסה. לדבריו, "המידע הכי בעייתי שהגיע אלי הוא מבנקים שאומרים לי: חברות פונות אלי ושואלות באילו תנאים אנחנו יכולות לקבל הלוואה כדי לצאת מהבורסה". לדבריו, מחזורי המסחר כיום הם מיליארד או 1.1 מיליארד. "המחזור ירד בחמישים אחוז. אין מספיק סחורה וכמה מדדים שאנחנו ממציאים זה לא מספיק טוב".

לדעתו של נויבך, הבעיה החמורה ביותר היא לא רק של הבורסה אלא גם של המשק כולו שכן "אם החברות לא מגייסות את הכסף בבורסה, הן מגייסות את הכסף במקום אחר, לדוגמה בהנפקה בחו"ל. לחברות זרות יש הקלות מאוד משמעותיות יחסית לחברות האמריקניות ולכן הרבה פעמים קל לחברה ישראלית להנפיק שם. היום מאוד קל לצאת ולגייס בחוץ כסף- בלונדון, ניו-יורק, ווארשה. אין מגבלה לחברה לצאת ולגייס כסף. אנחנו לא האפשרות היחידה. בסוף היום אנחנו מוכרים נכסים אמיתיים החוצה, אנחנו לא מפתחים תעשיה בארץ והתעשיה זה אחד הקטרים האמיתיים לצמיחה. אם לא תהיה תעשיה ולא יהיה יצוא יהיה קשה מאוד למשק לצמוח. מאחר שיש שוק הון חלש אנחנו מאבדים הון. 10.4 מיליארד דולר יצאו מישראל בעקבות מכירה של 45% מ-118 חברות ההיי-טק הצומחות בעשור האחרון לחברות גלובליות. חברות ההיי-טק האלה לא גייסו הון בבורסה, ובסוף גם הביזנס יוצא מכאן". הוא ציין כי 60 אחוזים מהגיוסים וההנפקות מתבצעים בחו"ל. כדוגמה לעזיבת תעשיה מהארץ הציג נויבך את כי"ל. לדבריו, "זו רק שאלה של זמן עד שהחברה תעביר את מרכז הכובד שלה לספרד". הוא ציין כי "אנחנו מוכרים את קטר הצמיחה שלנו בנזיד עדשים. אומנם יש פה מרכזי פיתוח של חברות גלובליות אבל אין פה ערכים מוספים שנמצאים פה. יש פה כמות אדירה של סטארט-אפים שמגיעים לבשלות אבל אנחנו לא מצליחים לגרום לכך שחברת היי-טק בשווי של 300-400 מיליון שקל תגיע לבורסה ותצא להנפקה".

כפתרון למצב המתואר אומר נויבך כי הבורסה חושבת על פתרון של שינוי מבנה הבעלות - ניתוק בין הבעלות לבין החברות בבורסה- וזאת במטרה לנסות לשכנע את נאסד"ק שתיכנס לבורסה בארץ ותהיה שותפה ותנפיק פה חברות בעד מיליארד שקל.

"הקדמת הבחירות עלולה לפגוע בשוק ההון"

בהמשך לדבריו אמר רו"ח יוסי גינוסר, מנכ"ל פאהן קנה ניהול בקרה Grant Thornton ישראל: "הקדמת הבחירות עלולה לפגוע בשוק ההון. המשמעות של הקדמת הבחירות היא דחייה של רוב הרפורמות המתוכננות בשוק ההון בלפחות 6-12 חודשים. זה מסר בעייתי לחברות ולמשקיעים שפוגע באטרקטיביות של הבורסה הישראלית שנאלצת להתחרות מול שוקי הון בחו"ל". לדברי רו"ח גינוסר, "מגמת יציאת חברות מהבורסה בתל אביב תימשך. משיחות שאנחנו מנהלים עם נציגי חברות ודירקטורים עולה בבירור שקיים רצון לצאת מהבורסה בתל אביב. לצערי הבעיה העיקרית אינה עודף רגולציה אלא חוסר אינטגרציה בין הדרישות הרגולטוריות השונות וחוסר תקשורת בין הרגולטורים".

"לא באות חברות חדשות לבורסה"

בהמשך הכנס דיבר מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו. הוא הגיב לדבריו של נויבך במעט ציניות ואמר כי "סוף-סוף ראשי הבורסה מכירים בבעיות השורש של שוק ההון הישראלי ומוכנים לדבר עליהן. עד לפני שנה הם טענו שהכל נובע מהמצב כלכלי ולא מבעיות השורש של שוק ההון".

לדברי פלטו, "הבעיה העיקרית של שוק ההון היא בהנפקות הראשוניות. לא באות חברות חדשות לבורסה. יש ירידה במחזורי המסחר בבורסה". לפי פלטו, זוהי לא תופעה כלל עולמית אלא בעיה שהיא הרבה יותר חמורה בישראל מאשר בעולם. "בעולם יש הנפקות והחברות הציבוריות ממשיכות לגדול והירידה בישראל יותר משמעותית".

לדעת פלטו האשם העיקרי הוא הרגולציה. כדוגמה לבעייתיות בפעילות הרגולטורית הוא נתן את ועדת אנדורן: לדבריו: "לוקחים נושא מאוד בעייתי שדנים עליו בבתי משפט עשרות שנים ומחליטים שהכל לא שווה ומתחילים להמציא את הגלגל. כל מנכ"ל צריך וועדה על שמו וגם אנדורן צריכה ועדה". לדבריו גם בהקשר זה נעשתה רגולציה בעייתית: חקיקה רטרואקטיבית וחוסר תאום בין רשויות". פלטו סייג כי "ההסתייגות של הרשות לא מספיקה. כך היה לנו בחוק הריכוזית שגם בו רשות ני"ע הסתייגה אבל חברי הכנסת המשיכו הלאה".

כדי לשפר את המצב, יש לפעול בכמה מישורים. פלטו מסכים כי "החברות הציבוריות צריכות לפעול להחזרת האמון של הציבור בחברות הציבוריות, יותר שקיפות ויותר צניעות לא יזיקו לחלק מהחברות, גם בתחום התגמול וגם בתחום הפעילות". כלפי רשות ני"ע אמר פלטו כי "אנו מצפים לקבל הקלות משמעותיות ברגולציה", לדוגמה, בכמות הדיווחים שכן "ישנן לא מעט מדינות באירופה שכבר עברו לשני דיווחים בשנה במקום ארבעה. גם בישראל אנחנו יכולים להתחיל ללכת לכיוון הזה כדי להקל על החברות". באשר לבורסה אמר פלטו כי עליה לעבור להיות סוג של חברה ציבורית שתתחיל לחשוב בצורה עסקית. אני מזהה תזוזה בשותפות למאבק ברגולציה. ביחס למערכת הפוליטית סבור פלטו כי עליה להבין את הקשר בין הרגולציה לצמיחה. "האתגר שלנו הוא לחזק את ההבנה והקשר בין שוק הון חזק ליצירת תעסוקה וצמיחה במשק". אילן פלטו הוסיף."הבון-טון שיצרה המחאה החברתית של להיות ימין מדיני ושמאל חברתי פוגעת בחברות הציבוריות בשוק ההון. כשאתה מגיע לוועדת כספים אין אופוזיציה וקואליציה, בנושא הכלכלי כולם יד אחת, לדעתם החברות הציבוריות הן טייקונים ושודדים וגנבים וצריך להגן על המשקיע הקטן מפניהן".

פלטו הסכים עם דבריו של נויבך בנוגע לשוק ההון החלש. "המשקיעים המוסדיים אם אין להם סחורה חדשה הם הולכים ומחפשים אותה במקום אחר". לדבריו, "היום 50 אחוז מההשקעות מתוך המניות הם בחו"ל, ורק 50 אחוז בארץ. בורסה בלי סחורה חדשה שוקעת ומסיטה את המוסדיים לחו"ל".

לאחר פלטו דיבר ד"ר אייל גבע, סגן יו"ר רשות ני"ע וראש מחלקת תאגידים של רשות ניירות ערך. לדבריו, הפתרון למצב שנוצר בבורסה הוא דווקא פתרון מס, אך לדבריו לא נעשה בו שימוש. "פטור קטן ממס וכל החברות ירצו לבוא לבורסה. הבעיה שבמציאות, מסתכלים על פתרונות וירטואוזים שהסיכוי להגיע אליהם הוא אפסי". לדבריו, "אין קורלציה בין התהליכים שאנו מקדמים לבין הממשלה. קדמנו מהלך של רגולציה בדיווחים ועכשיו אנחנו לא יודעים לאן זה הולך בגלל הבחירות". עוד אמר ד"ר גבע כי לאחרונה ביקר בארה"ב ושם נוכח לדעת כי בארה"ב הורידו משמעותית את דרישות הרישום לרישום חברות בשוק ההון. "את הבורסות בחו"ל כבר לא מעניין הון עצמי, הם נלחמים איתנו על אותן חברות סטארט בינוניות וקטנות".