הכנסת פתחה (יום ג', 9.12.14) לציבור את מאגר החקיקה הלאומי - מאגר חוקי המדינה והרקע להכנתם, מיזם שהעבודה עליו ארכה חודשים ארוכים. העבודה על המאגר טרם הושלמה, וייארך זמן להשלמתה, אך המסה בו גדולה דיה כדי לפתוח אותו לציבור.

במאגר מוצגים לראשונה הקשרים בין החוקים המקוריים לחוקים שתוקנו במהלך השנים. לכל חוק יש שר הממונה על יישומו, וחלק ממשרדי הממשלה שהדבר הובא לידיעתם הופתעו לגלות על אחריותם על החוקים, חלקם מהתקופה המנדטורית.

לכל חוק מתקן מוצגת באתר "המעטפת הפרלמנטרית" שלו, ובכלל זה - דבר שלא נעשה מעולם - נוסחי הצעת החוק מיום הנחתם על שולחן הכנסת ועד קבלת החוק בקריאה השלישית (בשלב זה יש במאגר נוסחי הצעות חוק לקריאה הטרומית רק מהכנסת ה-18); קישורים לפרוטוקולי הוועדה שעסקה בהכנת החוק (בשלב זה יש במאגר פרוטוקולים של דיוני הוועדות מהכנסת ה-17 ואילך); קישורים לדיונים ב"דברי הכנסת" לקראת הקריאה הראשונה ולקראת הקריאה השנייה והשלישית על כלל הצעות החוק, ולקראת הקריאה הטרומית בהצעות חוק פרטיות.

מאגר החקיקה הלאומי יאפשר מעתה לקבל עידכון שוטף על חוקי המדינה התקפים, על החוקים שאינם תקפים וכן מידע עדכני על החוקים שנחקקו לאחרונה ושתוקנו לאחרונה.

חוקי מדינת ישראל מתפרסמים ברשומות מאז קום המדינה, אך לא אצל שום גורם רשמי במדינה - הממשלה או הכנסת - לא היה ריכוז של המידע על החוקים. עד היום גם לא היה מידע זמין מרוכז ומקושר על החוקים, ולא הייתה אפשרות לראות את גלגולי נוסח הצעת החוק מרגע הנחתה על שולחן הכנסת, דרך כל השינויים שנעשו בה במהלך הכנתה בוועדות הכנסת ועד שהתקבל החוק בקריאה השנייה והשלישית. הכנסת החליטה לקבל עליה תפקיד זה והיא פועלת להשלים את החסר.

כל חוק במאגר מוצג בדף המשמש מעין "תעודת זהות", ובו שם החוק, התאריכים שבהם פורסם לראשונה ותוקן לאחרונה, סוג הצעת החוק ופירוט כל החוקים שתיקנו אותו או שהוא תיקן. בכל חוק מתקן מוצגים פרטי המידע עליו: שמו, מראה מקום הסדרה שבה פורסם, התאריכים שבהם נדון במליאה בקריאות השונות ובוועדות לקראתן, ומכל אחד מהם קישור למסמכים עצמם. כמו-כן מוצגים בדף קישורים לנוסחי הצעת החוק על גלגוליה עד לנוסח החוק כפי שהתקבל בקריאה השלישית.

יצירת המאגר חייבה סריקה וקליטה של נתונים ומסמכים רבים מאוד. בחודשים הקרובים יושלמו בהדרגה הקישורים לפרוטוקולי הוועדות הקבועות שדנו בהצעות החוק, בכל הכנסות מקום המדינה, וכן לנוסחי הצעות החוק לקריאה הטרומית ולמסמכים נוספים. כבר עתה אפשר לראות באתר מסמכים רבים שעד היום לא היו זמינים לציבור במדיה דיגיטלית בצורה חופשית, חינמית ומאורגנת בצורה ידידותית למשתמשים. חלק גדול מופיע אומנם כקובץ PDF, אך ככזה שניתן לקרוא.

לפי שעה ניתן לחפש לפי מילה מכותרת החוק, אך לא מגוף החוק. עניין זה יישקל בעתיד. חיפוש לפי מילה יאפשר להשוות בין חוקים.

מחכים לחקיקה עות'מנית

חידוש נוסף במאגר הוא הצגת מידע על פקודות שחוקקה מועצת המדינה הזמנית עד הקמת הכנסת הראשונה ב-1949 ופורסמו ב"עיתון הרשמי", וכן פקודות שנחקקו בתקופת המנדט הבריטי ופורסמו ב"עיתון הרשמי" המנדטורי. בשלב זה מוצגים חלקית במאגר רק שמות הפקודות; בקרוב, לאחר השלמת הסריקה, יועלו גם נוסחי הפקודות עצמם. בעתיד תפעל מערכת המאגר להוסיף חקיקה עות'מאנית שעדיין רלוונטית.

מאגר החקיקה הלאומי מאפשר מבט מעמיק והיסטורי על המשפט הישראלי ובחינת החוקים שנחקקו מאז הקמת המדינה. אפשר לראות במאגר את החוקים שנחקקו בכל כנסת, ללמוד רבות על הנושאים שהיו במוקד העניינים ועל מגמות מדיניות והיסטוריות ולהתעמק בדיונים החשובים שבהם גובשו חוקי המדינה כפי שהם כיום.

המאגר אינו הידודי, אך ניתן לשלוח דוא"ל לכנסת ולהעיר על הנוסח הקיים ולהציע תיקונים. מלבד קישורים לאתר התזכירים הממשלתי, עדיין דרושה יוזמה מצד הממשלה לספק מידע נרחב יותר על החוקים, כגון ישיבות שנערכו בעניינם בישיבות ועדות השרים. בעתיד, יתאפשר לשלטט בין חוקים הקשורים ומסתמכים זה על זה באמצעות היפר-קישור.

מבט אל העבר

כך, אפשר למצוא במאגר החקיקה הלאומי את אחת מהצעות החוק הפרטיות הראשונות בתולדות המדינה שהתקבלה כחוק - הצעה שקבעה כי שמה של העיר תל אביב ישונה לתל אביב-יפו. עיון בדברי הכנסת המקושרים לחוק מלמד על הסיבות לכך: איחוד הרשויות יפו ותל אביב והרצון שלא למחוק את שמה של יפו, שיש לה היסטוריה עשירה, ולהותיר את שמה ברשימת ערי ישראל.

עוד אפשר ללמוד כי אחת מהצעות החוק הממשלתיות הראשונות הייתה חוק יום הקוממיות, שבה הוצע לקבוע כי ה' באייר יוחג מדי שנה כ"חג המדינה". בדיון לקראת הקריאה הראשונה, כפי שאפשר לראות ב"דברי הכנסת", הציע חבר הכנסת אברהם אלמליח מרשימת הספרדים כי השם ישונה ל"יום העצמאות", ומגיעה לו כנראה זכות היוצרים על שם זה. עוד אפשר לקרוא במאגר על הוויכוח שהתעורר אם תאריך החג ייקבע לפי הלוח העברי או הלועזי, ומי יקבע את יום העצמאות כיום שבתון - הכנסת או ראש הממשלה. בסופו של דבר קבעה הכנסת כי היא שתקבע כי יום העצמאות הוא יום שבתון.

חוק אחר שנחקק בכנסת השנייה הוא חוק להגנת חיית הבר, התשט"ו-1955. בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי מטרתו לשנות את מגמת היסוד בנוגע לחיית הבר: להבדיל מהפקודה המנדטורית, שביקשה לקבוע הסדר שישמור על סוגי בעלי-חיים יקרי מציאות אך התירה לצוד כל חיית בר, מטרת הצעת החוק הממשלתית היא לשמור על אוכלוסיית חיות הבר הדלה מפני דילול נוסף ולאפשר את רבייתה. לפיכך ביקשה ההצעה לאסור ציד של חיות, פרט לחיות שצידתן הותרה על-פי החוק. חבר הכנסת יעקב אורי ממפא"י העיר בדיון: "אם כי הכנסת עמוסה בעבודה רבה בחקיקת חוקים חיוניים מאוד למדינתנו הצעירה, אני מקבל בסיפוק רב את הבאת החוק הזה".

תוכניות לעתיד - שלב ב'

בעתיד יורחב המאגר ויכלול נושאים חשובים נוספים. העיקרי שבהם הוא הצגת הנוסח המלא של החוק - נוסח שישולבו בו כל התיקונים שנעשו בחוק מאז נחקק החוק המקורי. הכנסת פועלת להשלמת התשתית הטכנולוגית המתאימה וליצירת הנוסחים המלאים של החוקים, בהתבסס על התשתית שכבר קיימת במאגר.

כמו-כן, בעתיד יוצגו המסמכים והמידע המקושרים להצעות החוק הנתונות בהליך חקיקה כפי שמוצג כיום המידע על חוקים שהתקבלו, שהוא ייחודי למאגר, ותוחלף התצוגה הנוכחית, שבה אפשר לצפות רק בנוסחי ההצעות בנפרד לפי כל קריאה. לתצוגה החדשה יתלווה מידע על שלב החקיקה שאליו התקדמה הצעת החוק, החסר כיום, וגם אליה יקושרו כל המסמכים הרלוונטיים, וירוכזו כל הנוסחים שקדמו לנוסח שנתון עתה בהליכי חקיקה.

בעתיד יורחב המאגר ויכלול גם מידע ומסמכים של חקיקת המשנה (כגון תקנות) והקישור של חקיקת המשנה לחוקים שמכוחם הותקנה.
הכנסת קוראת לציבור להיכנס למאגר ולהיעזר במידע שבו, ללמוד על חוקי המדינה ולפנות למערכת המאגר בשאלות ובהצעות לתיקון המאגר ולשיפורו.

"איסוף נתונים אדיר"

הפרויקט הוקם בתמיכתו ובברכתו של מנכ"ל הכנסת רונן פלוט, שדחף את הפרויקט והקצה לו את המשאבים הנדרשים. המאגר הוקם בשיתוף פעולה של מחלקות הכנסת: הלשכה המשפטית, חטיבת המידע - ארכיון הכנסת ומערכת דברי הכנסת, אגף טכנולוגיה ומחשוב וצוות אתר הכנסת. משרד המשפטים שיתף פעולה בהשגת חומרים היסטוריים.
יושב-ראש הכנסת יולי אדלשטיין אמר באירוע השקת מאגר החקיקה הלאומי: "מדובר במבצע איסוף נתונים אדיר. יצרנו כלי עבודה חדש ומרשים לציבור הרחב בכלל ולמי שמתעניין ועוסק בעבודת הכנסת ובחקיקה. זהו עוד נדבך, משמעותי מאין כמוהו, בשקיפות עבודת הכנסת לציבור".