רונית תירוש חוזרת לכנסת - ל-3 חודשים

היו ימים בהם הליכוד יצג נאמנה את בוחריו, את צרכיהם ושאיפותיהם לרמת ואיכות חיים, ומקום של כבוד בחברה הישראלית. חלק ניכר של בוחרי הליכוד באים מהפריפריה בישראל. הפריפריה הכלכלית, החברתית והגאוגרפית. חלק גדול מהם בני עדות המזרח דור ראשון שני ושלישי. הם העלו את נתניהו לשלטון שוב ושוב. הם באים מירוחם, מצפה רמון, קריית שמונה, אשקלון, באר שבע, השכונות הדרומיות של תל אביב ועוד. המחקרים מצביעים על העובדה שהפער בין הפריפריה למרכז לא רק שאינו קטן אלא אף גדל. זה נכון לגבי רמת החיים, שירותי הבריאות, החינוך תשתיות ועוד.

שר החוץ, אביגדור ליברמן, הצהיר כי מדינת ישראל לא תקבל תכתיבים מהפלשתינים וכי מדינות אירופה המעודדות את הפלשתינים 'מקרבות גפרור לחבית חומר נפץ'. את הדברים כתב בדף הפייסבוק שלו לנוכח כוונת הפלשתינים להעלות במועצת הביטחון של האו"ם הצעת החלטה להכרה במדינה פלשתינית ולסיום הכיבוש הישראלי בתוך שנתיים.

השבוע האחרון היה גדוש בעלילותיה של ציפי לבני. שיאן היה כמובן בהופעתה המחפירה ב"מצב האומה", בו היא חירפה וגידפה את המנטור שלה, לשעבר, בנימין נתניהו. התברר עד מהרה שהיא הפכה לכוהנת גדולה של מקיאווליזם פוליטי - בעור של כבש. בפוליטיקה הישראלית, מסתבר, המטרה מקדשת וגם מאפשרת, שימוש בכל האמצעים.

הלילה, בשעה 1:45 הוכרז, לאחר דין ודברים, על-אף הסיכונים, על הקמתה של מדינת ישראל, מדינה טעונת רגשות וריגושים, שעם היוולדותה סבלה מעדינות לאומית, ממחלוקת מוסרית ומהתפלגות דתית ועדתית.

להסכם המיזוג והרוטציה שבין "העבודה" ל"תנועה" יש להתייחס כאל רווח והפסד כאחד. הרווח נזקף, כמובן, לזכותה של "התנועה", באשר ללא ההסכם שנחתם היא הייתה, מן הסתם, נעלמת מעל פני המפה המפלגתית.