חברת תעש, השרויה במשבר כספי עמוק מזה שנים, מעסיקה מדי שנה 100 יועצים, ומשלמת להם בממוצע 8.4 מיליון שקל - וזאת כאשר בחלק מן המקרים ההתקשרויות נעשות תוך עקיפת חוק חובת מכרזים, וכאשר לעיתים לא ברור מהו תפקידם המדויק. כך אומר (יום ב', 29.12.14) מבקר המדינה, יוסף שפירא.

פעילות הדירקטוריון בנושא היועצים אינה עולה בקנה אחד עם חובתו לעקוב בצורה שוטפת אחרי העסקתם. ועדת כוח האדם דנה בתוכנית העסקת היועצים לשנת 2011 ואישרה אותה בדיעבד, רק בסוף יולי 2011. בשנים 2010 ו-2012 יושבי ראש הדירקטוריון (אבנר רז וניצה פוזנר, בהתאמה) לא זימנו ישיבות בנושא העסקת היועצים של תעש, וממילא הדירקטוריון לא דן בתוכניות העסקתם לשנים אלו ולא אישר אותן.

הנהלת תעש או כל גורם אחר מטעמה לא הציגו לדירקטוריון במועד, אחת לשנה, דיווחים שנתיים על העסקת היועצים בשנים 2009 ו-2011; יו"ר הוועדה להעסקת יועצים לא מסר דיווחים רבעוניים לוועדת כוח האדם על העסקת היועצים בשנים 2012-2010. הדירקטוריון וועדת כוח האדם לא פעלו כדי לקבל במועד את הדיווחים האמורים.

תעש משלמת מאות אלפי שקלים בשנה ליועצים ריטיינרים, העוסקים בליבות העיסוק שלה, אך לא קבעה בהסכמים איתם מה עליהם לעשות. תעש לא תיעדה את פעילותם ותפוקותיהם של שלושה יועצים למנכ"ל מבין חמישה יועצים שבדק המבקר, למעט דיווחים מסוימים שמסרו בעל-פה המנכ"ל, אבי פלדר, ונציגי ההנהלה לדירקטוריון בישיבותיו, ורישומים של המנכ"ל בפנקסו בנוגע לדברים שמסר לו יועץ רביעי. ללא תיעוד, לא ניתן לדעת איזו תמורה קיבלה תעש בגין הפעילויות של יועצי המנכ"ל, והאם התשלום שהיא שילמה להם הולם לתפוקתם. מצב זה אינו סביר ואינו תקין.

מבקר המדינה "רואה בחומרה את התופעה של התקשרות תעש עם יועצים בכירים למנכ"ל בסכומי כסף של עשרות אלפי שקלים לחודש, בלי לקבוע מראש את תכולת עבודתם, את אופן הגשת הדיווחים על ידיהם, וממילא גם בלי לקבל מהם תפוקות מפורטות, לרבות בכתב. במצב דברים זה לא ניתן לדעת מהי התמורה שקיבלה תעש עבור התשלום ליועצים, נאמר בדוח. יועצים אלו מקבלים בין 5,000 שקל ל-30,000 שקל לחודש כל אחד; בדיקת המבקר העלתה סתירות בין גרסאות תעש בנוגע לתמורה שמספקים לה חלקם.

כיוון שבשנים 2010 ו-2012 ועדת כוח האדם לא התכנסה, ממילא היא לא ישבה כוועדת מכרזים להעסקת יועצי ההנהלה הבכירה, לא דנה ולא אישרה פטורים ממכרזים להתקשרות עם יועצי המנכ"ל. בשנים 2011 ו-2013 ועדת כוח האדם התכנסה ואישרה את העסקת יועצי המנכ"ל, ולפי טענת תעש ישבה כוועדת מכרזים, אולם היא לא דנה במתן פטורים ממכרזים כנדרש. מצב זה מהווה הפראה של חוק חובת המכרזים, התקנות שעל פיו ונוהל תעש.

בינואר 2013 ועדת כוח האדם, אשר לטענת תעש ישבה כוועדת מכרזים, לא דנה בבקשות למתן פטור ממכרז ליועצי המנכ"ל ולא אישרה פטור שכזה. על-אף זאת, נרשם בפרוטוקול הדיון של הוועדה, כי "ועדת כוח אדם כוועדת מכרזים עליונה לנושא יועצי הנהלה בכירה, מאשרת את העסקתם" של יועצי המנכ"ל לשנת 2013. הדבר אינו משקף את העובדות לאשורן.

בכל 19 המקרים שנבדקו של בקשות למתן פטור ממכרז להתקשרות עם יועצים עבור מפעל גבעון בשנים 2012-2010, פעלה ועדת המכרזים שלא בהתאם לתקנות כשנתנה פטור ממכרז להתקשרות עם היועצים. "לגבי התקשרויות תעש עם יועצים לגבעון התהפכו היוצרות והחריג הפך לכלל והכלל לחריג, כאשר ועדת המכרזים עשתה שימוש גורף בכלי של 'מתן פטור ממכרז' בנימוק של פטור ממכרז נוכח מומחיות היועץ, וזאת ללא שגבעון קיים הליך תחרותי של השוואת הצעות בין מציעים מתאימים, כנדרש בדין, ואף ללא שהוועדה דרשה זאת ממנו", קובע שפירא. קיים חשש, כי המפעל גרם למתן עדיפות ולהתקשרות עם יועצים מסוימים, שהיה מעוניין בשירותם, על פני יועצים פוטנציאליים אחרים.