בקשות רבות לאישור תביעות ייצוגיות מוגשות בחופזה, בלא בדיקה מספקת ובלא הכנה ראויה, בעיקר בשל רצונם של עורכי הדין להיות הראשונים המגישים אותן. כך אומר (יום ב', 29.12.14) נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס.

"יש אף לזכור שלפעמים הפונה האמיתי לבית המשפט הוא עורך הדין, כשהמבקש משמש אך כסות לשם סיפוק דרישותיו של חוק תובענות ייצוגיות", מדגיש גרוניס. התוצאה היא, שמגישי הבקשות מבקשים לתקן אותן בהמשך, גרוניס מרחיב את הדיבור על התוצאה של בקשות כאלו.

"במקרים מעין זה הנוכחי ניצב בית המשפט בפני דילמה: מצד אחד, ייתכן שמדובר בעילה רצינית ובעלת משקל, כאשר קבוצת הנפגעים מורכבת מאנשים רבים. ייתכן אף שמדובר בפגיעה בכלל הציבור. מתן אפשרות לתקן את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית יפעל, כך מניח בית המשפט, לטובתם של חברי הקבוצה, ועשויה להישאל השאלה מדוע שחטאו של המבקש ועורך דינו, שהגישו בקשה בזריזות מופרזת ובלא הכנה מספקת, יפגע בחברי הקבוצה.

"מצד שני, היעתרות לבקשות תיקון, בוודאי פעם אחר פעם, עלולה לעודד הגשתן של בקשות לאישור תובענות ייצוגיות על-ידי תובעים בלתי ראויים ועורכי דין, שאין להם ידע מספיק בתחום התובענות הייצוגיות. זאת ועוד, יש לזכור, כי אחד התנאים לאישור תובענה ייצוגית הוא כי 'קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת'. סוגיה זו עשויה להתעורר למעשה בשלב מוקדם של ההליך, בטרם הכרעה בשאלת מתן האישור, למשל כאשר מוגשות בקשות חוזרות ונשנות לתיקון הבקשה וכאשר ברור שהבקשה הוכנה באופן רשלני".

הדברים נאמרו בהחלטתו של גרוניס לדחות את בקשתו של עו"ד יוגב חלפון לתקן פעם נוספת את בקשתו לתביעה ייצוגית בסך 65 מיליון שקל נגד חברת שמן משאבי גז ונפט, היו"ר גבי אשכנזי והמנכ"ל יוסי לוי. הבקשה הוגשה יום אחד לאחר שהחברה הודיעה שאחד מקידוחיה נמצא יבש, הוא ביקש כבר פעמיים לתקן אותה, וכאשר ביקש זאת בפעם השלישית - נדחתה בקשתו.

לדברי גרוניס, "די באופן שבו התנהל המבקש למן הגשת ההליך, על-מנת לדחות את בקשתו לתקן את בקשת האישור... המבקש נהג, אפוא, באופן חפוז עת שהגיש ההליך... דומה, כי מקצי השיפורים החוזרים ונשנים שעורך המבקש בבקשה לאישור נובעים מהחיפזון שבו הוגשה".

בשולי החלטתו מתייחס גרוניס "ללשון הבוטה והמשתלחת שבה נוקט המבקש בכתבי הטענות מטעמו", והוא מדגים: "המבקש אינו מהסס לייחס בכתבי טענותיו, בלא ביסוס, מעשי שחיתות לרשות לניירות ערך. המבקש גם מייחס בבקשת רשות הערעור מעשים פסולים ל'עורכי הדין הגדולים' בישראל. גם כלפי בית משפט קמא נקט המבקש בלשון שאינה מקובלת כלל ועיקר. כך, למשל, המבקש טוען בבקשת רשות הערעור כי בית המשפט המחוזי 'מתנהל לפי גחמותיה של המשיבה', ואף הוסיף ורמז כי בית משפט קמא הושפע על-ידי המשיבה שהינה 'בעלת קשרים ואמצעים גדולים'".

גרוניס רומז בבירור, כי מן הראוי לפסול את בקשתו של חלפון ולו רק בשל לשון זו: "דומה שיהיה על בית משפט קמא ליתן את הדעת אף לכך בעת ההכרעה בבקשה לאישור, בגדר השאלה כלום יכול המבקש (ובאת-כוחו בבית משפט קמא [עו"ד בתיה חלפון]) לייצג ולנהל את עניינם של כלל חברי הקבוצה באופן הולם ובתום לב". חלפון חויב בהוצאות בסך 25,000 שקל. את שמן ייצגו עוה"ד דרור סברנסקי ומעיין אביטבול.