שופט אינו יכול לשבת בהרכב המקיים דיון חוזר על החלטתו שלו. כך קובע (יום ד', 14.1.15) נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס.

ההליך של דיון חוזר נקבע בעיקר לצורך המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ונוגע לבקשות להגיש תביעות נגזרות ותביעות ייצוגיות בתחום ניירות הערך. המחוקק קבע, עם הקמת המחלקה, שערעורים על קבלה או דחייה של בקשות כאלו לא יידונו בבית המשפט העליון, אלא בהרכב של שלושה שופטים במחלקה (או בבית משפט מחוזי אחר, אם שם הוגשה הבקשה).

השופטת דניה קרת-מאיר דחתה בקשה לאשר תביעה נגזרת נגד חברת הנדל"ן קנדה-ישראל, והמבקשים ערערו להליך של דיון חוזר. בדיון זה יושבים קרת-מאיר, חאלד כבוב ורות רונן - שהיו באותה עת השופטים היחידים במחלקה הכלכלית. קנדה-ישראל ביקשה מקרת-מאיר לפסול את עצמה, היא סירבה אך גרוניס קיבל את הערעור וקבע שיש לפסול אותה.

גרוניס מעיר בפתח פסק הדין, כי המחוקק כמעט ולא קבע כללים בנושא הדיון החוזר, וכך למשל לא הגביל את המועד בו ניתן לבקש הליך זה. "יש להצר על כך שבתי המשפט יידרשו להשקיע משאבים לא מבוטלים על-מנת להשלים את שהחסיר המחוקק", אומר גרוניס, ומעיר שלפחות חלק מן הנושאים ניתן להסדיר בתקנות ואין צורך בחקיקה ראשית.

לגופם של דברים אומר גרוניס, כי החליט לפסול את קרת-מאיר בשל "שני טעמים מרכזיים, המשלימים הזה את זה: ראשית, באופן עקרוני אין זה ראוי שמי שהכריע בבקשה לאישור ידון בדיון החוזר. זאת, בשל עמדה מוקדמת שהתגבשה ביחס לסוגיה שתתברר בדיון החוזר. שנית, אפילו ניתן לומר במקרה מסוים שלא התגבשה אצל השופט עמדה מוקדמת, הרי שיש לפסול אותו בשל טעמים מוסדיים. להשקפתי, אין זה מתקבל על הדעת ששופט יישב כערכאת ערעור על החלטה או פסק דין שהוא עצמו נתן". גרוניס אומר, כי אין מניעה שהדיון החוזר יעסוק בדיוק באותן מחלוקות שבהן עסק השופט בדיון המקורי, וברוב המקרים כבר תהיה לו דעה בשאלות המרכזיות העומדות להכרעה.

גרוניס סבור שיש להבחין בין דיון חוזר זה לבין עיון חוזר בתחום הפלילי ודיון נוסף בבית המשפט העליון, בהם יכול אותו שופט עצמו לדון. בנוגע לדיון הנוסף אומר גרוניס, כי הוא עוסק בסוגיה המשפטית ולא בעובדות, כבר היו מקרים (לא רבים) בהם שופטים שינו את דעתם בדיון זה, וקיימים הבדלים נוספים בין ההליכים המצדיקים את האבחנה בין ההלכות.

לסיכום אומר גרוניס: "ייתכן מאוד שהמחוקק ביקש לייעל את ההליכים המוגדרים עניין כלכלי. אולם, אין להשקפתי מקום "להגמיש" במקרה הנדון את דיני הפסלות אך על-מנת לקדם שיקולי יעילות הקשורים להליכים המוגדרים עניין כלכלי. להשקפתי, יש להציב גבולות גם לשיקולי היעילות".

המשנה לנשיא מרים נאור והשופט ניל הנדל הסכימו עם גרוניס. את קנדה-ישראל ייצגו עוה"ד אופיר בלום ואלעד חן, ואת התובע אליהו ביטון - עוה"ד בנימין קיסלר ואלון גולן.