חברת ע.א.ד.א ליעד אחזקות, בעלת מניות מן הציבור בחברת בזק, מבקשת (יום ד', 21.1.15) לאשר תביעה ייצוגית בסך 2 מיליארד שקל נגד החברה, בעל השליטה
שאול אלוביץ, המנכ"ל
סטלה הנדלר והדירקטורים בחברה.
המבקשת טוענת, באמצעות עוה"ד רונן עדיני ואפי שאשא, כי בזק ומנהליה מסתירים מן הציבור מידע מהותי על שתי רפורמות הצפויות לפגוע בה בצורה קשה. במקביל, נאמר בבקשה, מיהרו בכירים בבזק למכור את מניותיהם בחברה במקביל לאותן רפורמות, תוך שבידיהם מידע שאינו בידי הציבור.
מדובר בשני מהלכים שנקט בשנת 2012 שר התקשורת דאז,
משה כחלון: פתיחה לתחרות של השוק הסיטונאי (מתן אפשרות לספקים אחרים של טלפוניה קווית להשתמש בתשתיות בזק) והפחתת דמי הקישוריות (שגובה בזק מספקים אחרים). בזק עצמה טענה, נאמר בבקשה, שמדובר במהלכים מרחיקי לכת מבחינתה - הן בשימוע הארוך שנערך לה במשרד התקשורת והן בעתירה לבג"ץ. אולם בדיווחיה לבורסה היא מסרה מידע חלקי בלבד ואף מטעה בנוגע להשלכות שני המהלכים.
הבקשה מתבססת על חוות דעת של הכלכלן דוד סולומון בנוגע לפגיעתן של שתי הרפורמות בבזק. סולומון מעריך, כי פתיחת השוק הסיטונאי לתחרות תגרע 110 מיליון שקל מרווחי בזק כבר בשנה הראשונה, הירידה ברווחים תגיע ל-530 מיליון שקל בשנת 2018 ושווי השוק של החברה יפחת ב-3.5 מיליארד שקל - 21% מהשווי בינואר 2014.
הפחתת דמי הקישוריות, צופה סולומון, תגרע 80 מיליון שקל מרווחי בזק מדי שנה ותפחית את שווי החברה ב-700 מיליון שקל. בסך-הכל מדובר באובדן רווחים של 610-190 מיליון שקל בשנה ובירידה של 4.2 מיליארד שקל בשווי החברה.
בבקשה מצוין, כי בדצמבר 2013 ובינואר 2014 - לפני שפורסמה פומבית החלטת משרד התקשורת לקדם את הרפורמות - מכרו בכירי בזק חבילות משמעותיות של מניות. אלוביץ מכר מניות ב-17.4 מיליון שקל, שהיוו 75% מאחזקתו האישית הישירה בבזק, לאחר שבמשך 3.5 שנות שליטתו בבזק לא מכר אף מניה. המשנה למנכ"ל, דוד מזרחי, מכר מחצית ממניותיו;
אמיר נחליאלי, היועץ המשפטי של בזק, מכר את כל מניותיו; כך עשו גם סמנכ"ל הרגולציה, שרון פליישר, והסמנכ"ל יעקב פז; מזכירת החברה, לינור יוכלמן, מכרה 75% מאחזקותיה. טרם הוגשו כתבי הגנה.
