|
בן-ארי. דחתה את העדות [צילום: בוצ'צ'ו]
|
|
|
|
|
עו"ד עופר שדה מסר עדות שלא התיישבה עם העובדות וניסה לעקוף את הדין והפסיקה בתביעת שכר טירחה נגד לקוחותיו לשעבר. כך קבעה (23.1.15) שופטת בית משפט השלום בכפר סבא, מירב בן-ארי, בדחותה את תביעתו של שדה.
התביעה הוגשה בידי שדה ובידי יורשתו של עו"ד מאיר מורגנשטרן, נגד בעלי קרקע שיוצגו על ידו ועל-ידי מורגנשטרן. שדה ייצג את עצמו ואת היורשת והיה העד היחיד מטעמם, במחלוקת על הסכם שכר טירחה שנחתם בשנת 2002.
בן-ארי דחתה את עדותו של שדה, באומרה שהוא "התחמק והשיב תשובות מתחכמות" והעלה טענות שסתרו מסמכים חד-משמעיים. "גירסתו בחקירתו הנגדית הייתה שזורה בטענות חדשות ומהותיות" ולא צלחה את מבחן החקירה, כאשר סתר את עצמו בנקודות מהותיות. זאת, לעומת עדות כנה ומהימנה במלואה של הנתבעים.
שדה טען, כי שכרם של עורכי הדין היה אמור להיגזר משווי הקרקע ברוטו - דהיינו כולל המיסים שיחולו עליה - בעוד הנתבעים טענו, שמדובר היה בסכום שיקבלו נטו. בן-ארי אומרת, כי שדה לא הסביר מדוע המילה "ברוטו" כלל אינה מופיעה בהסכם, ובנקודה מרכזית זו היא אינה מאמינה לו - בין היתר משום שסתר את עצמו - אלא לנתבעים. "אני דוחה את הניסיון לעקוף את הדין והפסיקה החלים בקשר להסכמי שכר טירחה בין עורכי דין ללקוח, באמצעות הפניית הזרקור ללקוח ובחינת כישוריו והכשרתו", אומרת בן-ארי על טענתו של שדה לפיה הלקוחות היו צריכים להבין מתוך ההסכם שמדובר על שווי ברוטו.
בשולי הדברים מעירה בן-ארי, כי הסכם שכר הטירחה מדבר על תשלום בגין "מיצוי זכויות הבנייה בקשר לכל תוכנית בניין ערים קיימת ו/או מופקדת ו/או מתוכננת" ומסבירה את משמעות הדבר: "(! - כלומר: עורכי הדין ביקשו לכלול תוכנית שנמצאת במגירתו של מאן דהוא)".
בהמשך פסק הדין, אומרת בן-ארי כי היא דוחה מכל וכל את גירסתו של שדה בנוגע לשמאות המחייבת ממנה ייגזר שכרו. לדבריה, הוכח שבזמן אמת הוא עצמו פעל על-פי השומה שאותה אימצו גם הנתבעים, וספק בעיניה אם הוא באמת האמין ששמאי-מטעם שמונה בהליך אחר - מחייב גם את לקוחותיו. שדה ויורשת מוגנשטרן חויבו בתשלום הוצאות בסך 50,000 שקל. את הנתבעים ייצג עו"ד רועי כוכבי.