היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, מנע מנציבת הביקורת על הפרקליטות,
הילה גרסטל, לבדוק האם גורמים בכירים בפרקליטות ידעו על עבירות המין המיוחסות לנשיא לשעבר של בית המשפט המחוזי בנצרת, יצחק כהן. כך מגלה גרסטל (יום ב', 2.2.15) בדוח הפעילות הראשון של הנציבות.
בעקבות חשיפת הפרשה ב-News1 עלו טענות, לפיהן בכירים ובראשם פרקליט המדינה דאז,
משה לדור, ידעו על התלונות אך לא ביררו אותן. שרת המשפטים דאז,
ציפי לבני, ביקשה מגרסטל לבדוק את הנושא, אך הנציבות נזקקה לאישורו של וינשטיין מאחר שהנושא תלוי ועומד. כאמור, וינשטיין סירב לאפשר את הבדיקה.
וינשטיין מנע מגרסטל גם לבדוק את טיפולה של הפרקליטות בעניינה של ד"ר מאיה פורמן-רזניק, בעקבות עדותה במשפט זדורוב. לאחר שפורמן-רזניק הציגה דעה מנוגדת לזו של המכון הפתולוגי בנוגע לסכין בו נרצחה תאיר ראדה וספגה ביקורת קשה מבית המשפט, הודיעה המדינה שהיא לא תממש את זכייתה של פורמן-רזניק במכרז למנהלת היחידה לרפואה משפטית במכון הפתולוגי, וזאת לבקשתו של פרקליט המדינה,
שי ניצן. פורמן-רזניק עתרה לבית הדין לעבודה והמדינה יוצגה בידי פרקליטה אחת, למרות השוני בעמדותיהם של משרד הבריאות והמכון הפתולוגי. גרסטל ביקשה לבדוק נקודה זו, אך וינשטיין מנע את הבדיקה עד שיסתיים ההליך בבית הדין.
38% מהתלונות נדחו על הסף
על-פי הדוח, מאז תחילת פעילות הנציבות (ב-1.4.14) היא קיבלה 210 פניות פרטניות, מתוכן השלימה את הטיפול ב-151 (72%). 174 מבין התלונות הוגשו בידי מי שראה את עצמו נפגע בשל התנהלות של פרקליט/תובע, ומתוכן - 137 נגד אנשי הפרקליטות.
הנציבות דחתה על הסף 68 תלונות (38%), בעיקר משום שהנילון אינו מצוי בסמכותה, משום שהתלונה התייחסה לשיקול דעת משפטי או משום שמדובר בהליך תלוי ועומד. ב-23% הופסק הבירור, אם משום שהנושא בא על פתרונו בעקבות פניית הנציבות, אם משום שהמתלונן חזר בו ואם משום שרק במהלך הבירור התברר שקיימת עילת סף להימנעות מטיפול. 12% מהתלונות נדחו לגופן ורק 3% מכלל התלונות נמצאו מוצדקות.
בין התלונות שבירורן נפסק הייתה אחת שהביאה להחלטה של הפרקליטות שלא לדרוש הוצאות כאשר בית המשפט לתביעות קטנות דוחה תביעה נגד המדינה. בשני מקרים אחרים, הביאה התערבות הנציבות לכך שנציג היועץ המשפטי לממשלה העביר תגובה שאפשרה חתימה על צו ירושה, ולכך שאחרי שלוש שנים נמסר לפונה על סגירת התיק נגדו.
מבין התלונות שנמצאו מוצדקות, מוסרת גרסטל על שיהוי ניכר בהכנת כתב
אישום בגין גרימת מוות ברשלנות, ועל מקרה בו מצאה שתובעת ממחלקה משפטית בעירייה לא דיברה אמת בבית המשפט [מדובר בהילה קולטון-חזות מעיריית רמת גן]. בשני המקרים נמנעה הנציבות מהמלצות אופרטיביות.
במקרה אחד מצאה הנציבות "התנהלות שיטתית של פרקליטה, הכרוכה ברשלנות ובמחדלים מקצועיים רבים חוזרים ונשנים וכן במחדלי אמינות", ואף הגישה המלצה אופרטיבית. גרסטל הודיעה על כך לניצן לפני שלושה חודשים, אך לבקשתו ההחלטה טרם נשלחה לאותה פרקליטה, "כדי לאפשר את מיצוי ההליכים שננקטים בעניין הפרקליטה בתוך הפרקליטות" כך שייתכן שלא יהיה צורך במימוש המלצתה של גרסטל.
בדרך: הסדרי טיעון ועררים
לצד זאת, מקיימת הנציבות מספר בדיקות עומק. הראשונה שבהן נוגעת לאופן הטיפול ביידוע חשודים על סגירת התיקים נגדם. הנציבות מסבירה, כי נושא זה "נבחר מתוך הבנה, כי חייו של חשוד הממתין להכרעה בתיקו מתנהלים בצל עננה כבדה, וכי משהוחלט על סגירת התיק יש לפעול במהירות להבאת הנושא לידיעתו, כדי לאפשר לו לשוב לשגרת חייו. טיוטת הדוח הועברה לאחרונה לתגובות המבוקרים, ולאחר קבלת התגובות יוגש דוח סופי". הדוחות הבאים יעסקו בזכויות נפגעי עבירה, יידוע ושימוע, עדויות שקר וראיונות עדים, ובעמידת המדינה במועדי הגשת כתבי הגנה בהליכים אזרחיים.
תוכנית העבודה לשנים 2016-2015 כוללת גם את נושאי הרוחב הבאים: חומר חקירה ופסילת ראיות, תיקי הכנה והשלמות חקירה, חילוטים, הסדרי טיעון, עררים, גישור פלילי, חזרה מכתב אישום, מומחים בהליכים, עמידת באי-כוח כונס הנכסים הרשמי במועדים והיבטי התנהלות נוספים, התנהלות מיופי הכוח המייצגים את רשות מקרקעי ישראל ופוטנציאל ל
ניגוד עניינים בפעולות בעלי הסמכה מהיועץ המשפטי לממשלה.
בנוגע להקמת הנציבות ופעילותה מוסר הדוח, כי מתקיימים מגעים עם ארגון הפרקליטים - המסרב לשתף פעולה עם הנציבות - אך גרסטל אינה מעורבת בהם. נכון לעכשיו, היא מדגישה, ניתנות תשובות לכל הפניות בידי בכירי הפרקליטות ובדרך כלל די בכך כדי לקדם את הטיפול בתלונות.
עוד נמסר בדוח, כי הנציבות כבר איישה 21 מתוך 24 התקנים שאושרו לה, וכי בנוסף לכך מעונינת גרסטל להעסיק בעלי מוגבלויות, סטודנטים ובנות שירות לאומי. גרסטל מציינת, כי בשלב זה לא תצא לפועל כוונתה למקם את הנציבות בלוד - לשם העבירה בזמנו את בית המשפט המחוזי מרכז כאשר כיהנה כנשיאתו.
