בג"ץ דחה (יום ה', 12.2.15) את עתירתה של התנועה לאיכות השלטון נגד מינויו של
צחי הנגבי לסגן שר החוץ. התנועה טענה, כי המינוי פסול בשל הרשעתו של הנגבי בפרשת המינויים הפוליטיים שביצע כאשר היה השר לאיכות הסביבה, אך הנשיא בדימוס
אשר גרוניס קובע, כי אין מקום להתערבותו של בית המשפט העליון.
גרוניס דוחה את פרשנותה של התנועה לחוק בנוגע למינוי ופקיעת מינוי של שרים וסגניהם שהורשעו בעבירה שיש עימה קלון. לדבריו, פרשנותה של התנועה תוליך למצב אבסורדי, בו דינם של הסגנים יהיה חמור מדינם של השרים.
רמז ברור של גרוניס
בנוגע לסבירות המינוי סבור גרוניס, כי לדרג הפוליטי יש שיקול דעת רחב ובית המשפט יתערב בו רק במקרים חריגים - ועניינו של הנגבי אינו נמנה עליהם. "על הביקורת השיפוטית של סבירות ההחלטה למנות את הנגבי לתפקיד סגן שר (וההחלטה שלא להעבירו מתפקידו) להיות מצומצמת ומרוסנת", קובע גרוניס. עוד הוא אומר, כי בניגוד לטענתה של התנועה - הממשלה בחנה את עברו של הנגבי בטרם החליטה על מינויו.
לדברי גרוניס, לצד החומרה שבעבירת עדות השקר בה הורשע הנגבי, יש לזכור שהעבירות בוצעו בשנת 2002; שהוא שב ונבחר לכנסת בשנת 2013; שמעשיו לא היו בגדר התנהלות עבריינית ממושכת; שמינויו נושא סממנים פוליטיים מובהקים; ושאנו מצויים ממילא ערב בחירות חדשות.
לצד זאת רומז גרוניס בצורה ברורה, כי לטעמו - המינוי פסול מבחינה ציבורית. "בפסק הדין איננו נותנים גושפנקה ציבורית, מוסרית או אחרת, לכהונת אדם שהורשע במתן עדות שקר כשר או כסגן שר... פסק דין זה אומר כי לא קיימת עילה משפטית להתערב בהחלטה למנות את הנגבי כסגן שר, הא ותו לא. מובן, כי ניתן לסבור שאדם שהורשע בנסיבות הרשעתו של הנגבי, אינו ראוי מבחינה ציבורית לכהן בתפקיד ממלכתי של שר או של סגן שר".
נאור ורובינשטיין נגד גרוניס
גרוניס נותר במיעוט בשאלה המשפטית - לה לא הייתה השלכה על פסק הדין במקרה זה - של עילת הסבירות ובחינתה בידי בית המשפט. הנשיאה
מרים נאור אומרת: "לעילת הסבירות כעילה לביקורת שיפוטית של פעולות המינהל נודעת חשיבות, והיא מושרשת בפסיקתנו מזה למעלה משלושה עשורים וחצי. לדעתי, חשיבותה של הסבירות כמושג נורמטיבי נובעת, בין היתר, מהיותה מושג שסתום... לא אחת מאפשרת עילת הסבירות ביקורת שיפוטית על החלטה של רשות מינהלית הנגועה בפגם אחר או נוסף הקשה להוכחה כשלעצמו, דוגמת משוא פנים ושיקולים זרים... מכאן גם חשיבותה של הסבירות בהרתעה מראש של רשויות השלטון. רשות היודעת כי אם תפעל בחוסר סבירות קיצוני עשוי בית המשפט להתערב בפעולתה תבחן בעצמה, לפני מתן ההחלטה, את סבירותה"
המשנה לנשיאה,
אליקים רובינשטיין, אומר: "סבורני ובמפגיע, כי אין דופי בשימוש בעילת הסבירות כעילה לביקורת שיפוטית, שכמובן צריכה להיות מופעלת באורח מושכל וזהיר במקום הראוי. אם במינויים עסקינן, תולדות המינהל הציבורי בישראל עמוסות מקרים, לא אחד ולא שניים, שבהם ניתן היה למנוע מינויים לא ראויים בעליל רק בגדרי סבירות, כיון שבצד ה'פורמלי' היה הציון 'עובר'".
השופטים
יורם דנציגר,
יצחק עמית,
אסתר חיות ו
ניל הנדל הצטרפו לפסק דינו של גרוניס, כאשר עמית וחיות מסתייגים גם הם מעמדתו בנושא עילת הסבירות. את התנועה ייצגו עוה"ד
אליעד שרגא, נדאל חאיק ותומר נאור, את הממשלה ייצגה עו"ד דנה בריסקמן, ואת הנגבי - עוה"ד גרשון גונטובניק ו
עודד גזית.