סניגורו של אולמרט: יש מאבק מוגזם בשחיתות <br>

"קיים מאבק מוגזם בשחיתות, הסוחף בשם עקרונות ראויים את יכולת ההבחנה בין פשיעה אמיתית לבין פשיעה מדומה, בין שחיתות אמיתית לשחיתות מדומה. ככל שנקל על דיני הראיות, כך נקל על רשויות החקירה להביא אנשים אל הדין. זה התחיל בשנות ה-80 וזה הולך ומתדרדר. מדינה בת תרבות לא יכולה להתנהל כך". כך אומר (יום ב', 16.2.15) סניגורו של אהוד אולמרט, עו"ד אלי זהר, בכנס "תאגידים בחדרי חקירות" אשר ערכו משרד גולדפרב-זליגמן, אודיט ביקורת ובקרה ואיגוד החברות הציבוריות.

לטענת זהר, "אפילו חבורת צופים שגונבת כמה עצים יכולה להיחשב כחבורת פשע". לדבריו, "הסיטואציה של הלך הרוח העולמי שהביאה לכך היא לא רק ניסיון לעקור שחיתות, אלא גם ניסיון להלך אימים על מראית עין של שחיתות. בסופו של דבר, זה יצר סיטואציה של טשטוש גבולות ואצלנו היא הגיעה לחציית גבול.

"כיום יש אצלנו בעיה של קטלוג התנהלויות מקובלות ורגילות בקטגוריה הפלילית. למשל, לאחרונה, הסיטואציה של תיווך שיכולה להיות לגיטימית, התקרבה מאוד לקו של הגדרתה כפלילית. באותו אופן, כל ניגוד עניינים הופך להיות הפרת אמונים, והפרת אמונים זוהי עבירה פלילית, ולעבירה פלילית דבקים הרשעה וקלון שגוררים פגיעה ביכולת לשמש איש ציבור".

בהקשר זה הזכיר זהר את דבריו של יהודה וינשטיין (שהיה גם הוא סניגורו של אולמרט) לפני שנכנס לתפקידו כיועץ המשפטי לממשלה: "אנחנו לא מדינה מושחתת במיוחד ולא צריך לחפש שחיתות תחת כל עץ. יש איזו גלישה לכיוון אי-מידתיות בפרקליטות. בעבר הייתה תחושה שהיא מאבדת פרופורציה בשעה שהיא נרתמה למלחמה במה שקרוי השחיתות השלטונית. אובדן פרופורציה הוא תמיד דבר שיש להישמר ממנו". זהר הזהיר מפני הצעתו של משרד המשפטים לאפשר הטלת אחריות פלילית על תאגידים: "כניסה של חברה לחדר חקירות היא כמו הרשעה, והגיליוטינה של העולם העסקי תרד על החברה ותפגע בה עוד בטרם תורשע בפועל".

השופטת בדימוס ורדה אלשיך אמרה: "עודף רגולציה מביא ליצירת תפקידים חדשים, שלטעמי מאוד בלתי נחוצים ומקבילים כבר לאלו שקיימים או כאלה שלבית המשפט יש ממילא סמכות להסתמך עליהם. כל הנאמנים, המשקיפים, המומחים ויותר מכל - השמאים. לבית המשפט ממילא יש אפשרות למנות שמאים ומומחים, אז למה צריך את זה בחוק? זה נותן הרגשה של חיוב למשהו. למה זה מביא? זה מביא לדבר אחד - זה מביא לעלויות שנופלות על קופת הנושים ופוגעות בהם. שכרם של אלה משולם מאותה קופה". לדעתה, "הרגולציה והסנקציות מביאות לפחד של אנשים מקצועניים לשמש בתפקידי דירקטורים".

מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אילן פלטו, מתח ביקורת על הליך האכיפה המינהלית של רשות ניירות ערך, אותו כינה "אבן אחת נוספת בחומת הרגולציה שסוגרת מכל עבר על המגזר העסקי". לדברי פלטו, "הגיע הזמן שהנושא של אכיפה מינהלית ייבחן בבית המשפט העליון, כיוון שעולות ממנו בעיות משפטיות כבדות משקל".

פלטו תקף את דברי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, לפיהם "קם דור חדש של רגולטורים בישראל - שמחויב פחות למגזר העסקי" וכי "נקודת האיזון זזה מהמגזר העסקי לכיוון הציבור". לדברי פלטו, "הציטוטים הללו מלמדים על גודל הפער הקיים היום בין הרגולטורים שיושבים בחדרים בירושלים וקוראים את העיתונות הכלכלית, לבין העשייה בשטח של החברות הציבוריות והסקטור העסקי. היום, להיות מחויב למגזר העסקי זו בושה, זה סימן שאתה עוזר ל'טייקונים' על חשבון 'מעמד הביניים'. אנחנו רואים את תחרות 'הכה בטייקון' שכל הרגולטורים מנסים להצטיין בה, רק שבדרך הם פשוט מחריבים את הכלכלה הישראלית".

פלטו הוסיף: "הבורסה חדלה מלשמש בתפקידה המקורי של גיוס הון מניות לחברות כדי לצמוח. המטרה שלנו צריכה להיות שינוי השיח הציבורי. הסקטור העסקי הוא לא נגד הציבור. הוא חלק מהציבור. רק כשהציבור והרגולטורים יבינו את האמת הפשוטה הזאת, נוכל לראות שינוי אמיתי בכלכלה הישראלית ובביצועים של המשק".