|
|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
פרס ישראל בחקר המקרא לפרופ' שמואל אחיטוב
|
ועדת פרס ישראל בתחום חקר המקרא, בראשות פרופ' אליעזר גרינשטיין החליטה להעניק את הפרס לפרופ' אחיטוב על תרומתו החשובה והרבה לחקר ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת המקרא ● ההחלטה התקבלה ביום הולדתו ה-80 של פרופ' אחיטוב
|
|
|
אחיטוב על עמלק ופרשת השבוע, תצווה
|
|
|
פרופ' אחיטוב. העמיק בפענוח הכתובות [צילום: הטלוויזיה החינוכית]
|
|
|
|
|
פרופסור שמואל אחיטוב הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר המקרא לשנת תשע"ה. כך הודיע (יום ה', 26.2.15) משרד החינוך.
ועדת הפרס, בראשות פרופ' אליעזר גרינשטיין ובהשתתפות הפרופסורים גרשון גליל, שרה יפת וגרשון ברין, ציינה בהחלטתה, שהתקבלה ביום הולדתו ה-80 של אחיטוב, כי פרופ' שמואל אחיטוב הוא מבכירי חוקרי המקרא בארץ ובעולם.
"הוא הרים תרומות רבות וחשובות לחקר ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת המקרא ולפרשנות הספרות המקראית. כן העמיק בפיענוח הכתובות העבריות הקדומות והשכיל להציג אותן במהדורה נגישה המשמשת חוקרים ותלמידים הן בארץ והן בעולם. פרופ' אחיטוב קידם ומקדם את המחקר בספרות המקרא בעזרת סדרות פירושים ועיונים ממוקדים שהוא כונן ועורך", לשון הוועדה.
|
|
שמואל אחיטוב נולד בשנת תרצ"ה (1935) בתל אביב. ילדותו עברה עליו בראשון לציון. לימודיו התיכוניים נחלקו בין "מדרשיית נעם" בפרדס חנה לבין בית ספר תיכון בתל אביב. בסוף שנת 1953 התגייס לצה"ל במסגרת גרעין של תנועת בני עקיבא שבה היה פעיל. את רוב שרותו הצבאי עשה בהדרכה מטעם הצבא (של"ת) בבני עקיבא ובקיבוץ טירת צבי שאליו הצטרף. בשנת הלימודים תשי"ז לימד בבית הספר המשותף בשדה אליהו, והדריך קבוצת נוער עולה ממרוקו בטירת צבי.
בשנת הלימודים תשי"ח התחיל בלימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים למקרא ולהיסטוריה של עם ישראל. בשנת תשכ"ז סיים את לימודי התואר השני בחוג להיסטוריה של עם ישראל (תקופת המקרא) בהצטיינות. ומיד התחיל בלימודי מחקר לתואר שלישי שסיימם בשנת תשל"ט.
בשנת תשכ"ב (1962) נתקבל לעבודה כעובד מדעי במערכת האנציקלופדיה המקראית, שהייתה ה"אלמה מאטר" שלו. כעבור שנתיים (1964) נתמנה למזכיר המערכת של האנציקלופדיה, ועם פטירתו ללא עת של פרופ' יעקב ליוור (1969), והפנית עיקר עניינו של העורך הראשי פרופ' בנימין מזר לחפירות ליד הכותל, נפלה על שכמו העריכה בפועל של האנציקלופדיה של מחצית הכרך החמישי. לקראת הכנת הכרך השישי גייס את פרופ' חיים תדמור לכהן כעורך-המרכז של האנציקלופדיה. ונתמנה פרופ' אחיטוב לעורך-המרכז של האנציקלופדיה, תפקיד שבו שימש עד שנתמנה לעורך הראשי שלה, והביא את המפעל הגדול של שני דורות של חוקרי המקרא והמזרח הקדום להשלמתו. עוד התחיל בהכנות להוצאת כרך מילואים של האנציקלופדיה, אלא שהתוכנית גוועה באיבה מחמת חסרון אמצעים.
מיד עם השלמת האנציקלופדיה, ועוד לפני צאתו של כרך המפתחות שלה (תשמ"ט), יזם את הקמת "ספריית האנציקלופדיה המקראית", שנתמנה לעורכה. עד היום יצאו בסדרה זו עשרים וחמישה כרכים, ועוד כמה כרכים נמצאים בשלבי עריכה שונים.
בראשית שנות השמונים של המאה הקודמת יסד יחד עם פרופ' משה גרינברג את סדרת הפירושים המדעיים למקרא "מקרא לישראל", שבאה לענות על החוסר הגדול שבהעדר פירוש מדעי למקרא. סדרה זו נועדה להיות חוליה נוספת בשלשלת המפוארת של פרשנות המקרא היהודית לדורותיה, ולייצג את הישגי מחקר המקרא היהודי המודרני המבוסס על הישגי חקר המקרא ועולמו. משנת 1990, עם פרישתו של פרופ' גרינברג ממלאכת העריכה, פרופ' אחיטוב נושא לבדו בעולו של המפעל.
כל אלה נעשו לצד עבודתו של פרופ' אחיטוב באוניברסיטה, לראשונה באוניברסיטה העברית ואחר כך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בבאר שבע. שם שימש בתפקידים שונים במחלקה למקרא והמזרח הקדום, כולל מרכז המסלול למקרא וראש המחלקה למקרא ארכיאולוגיה ומזרח קדום, וביסס את מעמד המחלקה. פרופ' אחיטוב הקים את הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב וניהלה במשך ארבע-עשרה שנה, עד סמוך לפרישתו. בשנת 2000 נתבקש להצטרף למרים תדמור כעורך-שותף של כתב העת Israel Exploration Journal.
פרופ' אחיטוב שימש כחבר ויושב-ראש בוועדות מקצועיות שונות. כיום הוא, בין השאר, חבר בוועד המנהל של החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, וחבר בקורטוריון של מוסד ביאליק, וחבר מערכת "בית מקרא", כתב עת לחקר המקרא ועולמו, מוסד ביאליק.
|
|
| תאריך:
|
26/02/2015
|
|
|
עודכן:
|
26/02/2015
|
|
איציק וולף
|
|
פרס ישראל בחקר המקרא לפרופ' שמואל אחיטוב
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
וינטר הניה
|
1/03/15 10:03
|
|
|
|
2
|
|
חשדנית
|
3/03/15 09:55
|
|
משרד החינוך, הודיע (יום ד', 25.2.15) על זכייתו של חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי המזרח הרחוק, פרופ' צבי שיפרין. ראש הממשלה אישר את המלצת ועדת הפרס בראשותה של פרופ' מיכל בירן.
|
|
|
|
|
תשעה יוצרים בתחומי הספרות והקולנוע עתרו לבג"ץ (יום א', 22.2.15) בבקשה שלא להעניק השנה את פרס ישראל בתחומי הספרות והשירה העברית, הספרות הכללית, הקולנוע ומפעל החיים. העתירה באה בעקבות הסערה סביב נסיונו הכושל של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפסול חלק מהשופטים והתפטרותם של אחרים.
|
|
|
|
|
מששקטה סערת פרס ישראל, בואו נבחן את השורשים: במשרד החינוך קיים גף, מה זה גף לא ידעתי, אולי אגף בלי ראש (אבל יש ממונה לגף הזה) אולי זה חידוש לשוני (בדקתי ומסתבר שמדובר ב"תת מסגרת") בכל מקרה, הגף הזה קיים והוא הגף המלווה את כל התהליך הקשור בפרס ישראל מראשיתו.
|
|
|
|
|
הביקורת סביב הדחת שופטים מוועדת פרס ישראל פרצה בעיתוי אומלל ואירוני במיוחד. בדיוק החודש, לפני 15 שנים, הלך לעולמו המאייר והעיתונאי האגדי קריאל גרדוש, שנודע בעיקר בכינויו האמנותי - דוֹש.
|
|
|
|
|
זה לא מכבר התבשרנו על כך שהשופטים המודחים יוחזרו לתפקידם. הם הודחו מכיוון שהאוריינטציה הפוליטית שלהם אינה לרוחו של ראש הממשלה. ראש הממשלה רוצה שופטים אוביקטיביים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
גם בשעתה היפה של ישראל, כאשר העולם מוחא לה כפיים והתעשיות הביטחוניות הישראליות זוקפות קומה לנוכח ההצלחות הטכנולוגיות ללא אח ורע, יש בקרבנו כאלה המתעקשים "להשבית שמחות" ולגמד את ממד...
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
מלחמת חרבות ברזל, בצד מוראותיה, חשפה לנגד עינינו מציאות הטעונה שינוי דחוף  אנו חיים בעולם "פתוח", כפי שנוהגים לומר: "כל העולם הוא כפר אחד גדול"
|
|
|
|
|
דרור אידר
רואי השחורות אצו להכריז על השלב הנוכחי כסיום המערכה הצבאית ובדרכם הדהדו את חוסר האחריות ההיסטורי של המפגינים ברחובות אבל אנחנו רק בעיצומה של המלחמה עוד לא סיימנו ומה רוצה ניק...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
