"בגין אמר שאנחנו לא רפובליקת <br>בננות. מה הבעיה להגיד את זה?"

פרופסור משה ארנס, לשעבר שר החוץ והביטחון מטעם הליכוד, משוכנע שגם אם הנשיא ברק אובמה ואנשיו לא אוהבים את נאום בנימין נתניהו בקונגרס לא יהיה בכך כדי להעיב על יחסי ארה"ב ישראל, יחסים המושתתים על אינטרסים הדדיים שגם ארה"ב מבינה שלא כדאי לה לוותר עליהם.

ביממה שלאחר נאום נתניהו בקונגרס האמריקני, משחררת לפרסום מוקדם מערכת כתב העת 'ריבונות' (מבית 'נשים בירוק') את הראיון עם משה ארנס, המתייחס לנאום, להשלכותיו ולמתנגדיו.

חוסר הבנה ומגמתיות פוליטית. אלו שתי הסיבות שמוצא הפרופ' משה ארנס, למתקפה החזיתית נגד ראש הממשלה בפרשת נאומו בקונגרס האמריקני והטענה על דרדור יחסיה של ישראל עם הממשל בוושינגטון.

ארנס, למוד לחצים אמריקניים כבירים מתקופת כהונתו כשר בממשלתו של יצחק שמיר, והלחצים הנוכחיים על ממשלת נתניהו נראים בעיניו בפרופורציות אחרות לחלוטין מכפי שהן מצטיירות בתקשורת הישראלית.

"היחסים עם ארצות הברית טובים מאוד", הוא קובע ומבהיר כי גם אם נדמה שבמארג היחסים הישראלי-אמריקני ישראל היא המקבלת וארה"ב הנותנת הרי שהמציאות שונה בתכלית. "מדובר ביחסים שמושתתים על מערכת אינטרסים של שתי המדינות. הקשר בין שתי המדינות מועיל לשתי המדינות. אף מדינה לא תפגע ביחסים שהיא חושבת שמביאים לה תועלת. משום כך אני בטוח שהנאום של נתניהו בקונגרס לא יכול לפגוע באינטרסים הללו. כל הדואגים יכולים להירגע".

ארנס, אולי מתוך גישתו המדינית האחראית מתקשה להבין מדוע מתנגדיו הפוליטיים של ראש הממשלה צריכים לעשות שימוש גם בנאום הזה כדי להתנגח בו ולהתנצח איתו. את הנאום הוא רואה כבעל חשיבות ראשונה במעלה עבור כל ישראלי ותהא דעתו הפוליטית אשר תהא. "ההסכם שמתגבש בין ארה"ב לאירן הוא הסכם לא טוב לישראל וכל אזרח ישראלי אחראי, לא חשוב למי הוא מתכוון להצביע, צריך להיות מעוניין שהנאום של ראש ממשלתנו בפני שני בתי הקונגרס יהיה אפקטיבי. נקודה".

ארנס לא מתרשם מכך שבראש מתנגדי הנאום עומדת מי שכיהנה כשרת חוץ, חברת הכנסת ציפי לבני, האמורה לכאורה להבין את המבנה האמיתי של יחסי ישראל וארצות הברית. לטעמו, כאמור, הסיבות לביקורת על נתניהו ברורות. "עובדה מצערת היא שישראלים רבים מתבטאים בנושא היחסים עם ארה"ב בלי להבין את ארה"ב ואת האופן שבו מתגבשת שם עמדה ובלי להבין את מהות היחסים האמיתיים או שמעדיפים להסתיר את זה כדי להאשים את ראש ממשלתנו. זו תערובת של חוסר הבנה ומניעים פוליטיים. יש כאן חוסר הבנה. אנשים לא מבינים על מה מושתתים היחסים הללו. התמיכה בישראל היא גם של רפובליקנים וגם של דמוקרטים ושום דבר לא ישתנה בעקבות הנאום גם אם נשיא ארה"ב לא מתלהב מכך שנתניהו מופיע שם".

ארנס מתייחס גם למידת עצמאותה המדינית של ישראל, בעיקר לנוכח התחושה הישראלית שאין בכוחו של ראש ממשלה ישראלי לפנות לאפיק מדיני שונה מזה שיוכתב לו בבית הלבן. ארנס דוחה מכל וכל את הגישה הזו וקובע כי מה שאמור לעמוד לנגד עיניו של מנהיג ישראלי הוא אך ורק האינטרסים הישראלים. "אנחנו צריכים לדאוג לאינטרסים שלנו והאינטרסים שלנו הם חיוניים וביטחוניים ביהודה ושומרון. את המדיניות שלנו אנחנו צריכים לקבוע על-פי האינטרסים שלנו ועם כל הכבוד לנשיא האמריקני לשעבר בוש ולמכתב שלו, אני לא בטוח שהמכתב הזה הוא התגלמות האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל".

אל מול תכתיבים אמריקניים, מזכיר ארנס, היו כבר מנהיגים שעמדו ובמציאות קשה הרבה יותר עבור ישראל. "בגין עשה זאת ואמר להם שאנחנו לא רפובליקת בננות. מה הבעיה להגיד את זה?", הוא אומר ומזכיר כי העמידה ההיא מול האמריקנים הייתה בתקופה בה התלות הכלכלית של ישראל הייתה לאין-ערוך גדולה מזו של היום. "מדינת ישראל התקדמה בצעדי ענק מאז. ישראל כיום היא מדינה יחסית עשירה עם צמיחה מרשימה במשך השנים. זה יפה לקבל מענקים אבל צריך לזכור שמדובר בסיוע שמשרת גם את האינטרסים האמריקניים. אלה לא מתנות. אבל גם בתקופת המשבר הכלכלי, כשדובר על כך שאין מנוס והם יאלצו לצמצם את התקציב הממשלתי שלהם ובתוך כך גם את הסיוע לישראל, התברר כבר אז שאנחנו יכולים להסתדר גם בלי זה. הסיוע שלהם מהווה אולי אחוז וחצי מהתל"ג הישראלי ואם הוא יצומצם או יחוסל זה לא יפגע בנו, בוודאי שלא יפגע אנושות. אנחנו לא צריכים לשנות כיוון בגלל תלות כזו או אחרת בידידה כמו ארצות הברית".