מדובר במותחן משפטי של ממש, סיפור שמזכיר מותחנים ספרותיים. זוג ישראלים שהתחתנו והתגוררו בלונדון, אנגליה, עברו להתגורר בישראל בעקבות העתקת עסקיו של האב. במשך תקופה כלשהי המשפחה התגוררה בישראל בשלווה.
האם נסעה לחופשת קיץ באנגליה והילדה המשותפת נשארה בהשגחת האב. יום אחד האב מגיע לגן הילדים לאסוף את הילדה ולא מוצא אותה. לאחר בירור דין ודברים, האם לקחה את הילדה וברחה איתה לאנגליה.
האב, שלא ידע את נפשו מרוב צער, שכר את משרד
אדווין פרידמן המתמחה בדין בינלאומי כדי להגיש תביעה באנגליה על בסיס אמנת האג נגד חטיפות. בינתיים בין הצדדים מתנהל דיון בבית משפט למשפחה על החטיפה.
בערכאה הראשונה נקבע כי מלכתחילה לא הייתה לאב הסמכות להוציא את הילדה מלונדון ללא הסכמה בכתב. אך הדבר כלל לא רלוונטי לדיון היום.
בערכאה השנייה אדווין פרידמן הצליח להסביר את הטענה של האב כי ההוצאה הייתה בהסכמה מוחלטת של שני הצדדים גם אם לא בכתב. מקום המגורים של הילדה היה ללא ספק ישראל.
בעקבות ההצלחה בערכאת הערעור, הדיון הבא הולך להתנהל בלונדון בהתבסס על התוצאות של הדיון במחוזי בישראל.
