חיילי צה"ל מתחילים להצביע לכנסת

באמת התאפקתי. לאורך מערכת הבחירות הנוכחית, כמעט שלא התייחסתי לכזבים הבלתי-פוסקים - בעיקר מצידם של כמה מאמצעי התקשורת שמוכנים לעשות הכל כדי להפיל את בנימין נתניהו. בשביל זה לא מספיק טור דעה; זה מצדיק עבודה אוניברסיטאית מקיפה על הזניית התקשורת ועל השלכותיה ההרסניות. אבל גם להתאפקות יש גבולות.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הציע ליו"ר מפלגת כולנו, משה כחלון, את תיק האוצר אם הממשלה הבאה תורכב על-ידי הליכוד. כך אמר בראיון שהעניק (יום א', 15.3.15) נתניהו לרשת ב' של קול ישראל. נתניהו הבהיר בראיון למשדר "הבוקר הזה" כי ההצעה עומדת בעינה בלי קשר למספר המנדטים שיקבל כחלון. מוקדם יותר טען כחלון כי אם יקבל פחות מ-15 מנדטים יקשה עליו לדרוש את תיק האוצר.

שמעון פרס שוב בתמונה. יצחק הרצוג לא יכול היה בלעדיו. בתחילה הוא רצה לצדו את ציפי לבני - ועכשיו הוא מבקש לעצמו את תמיכתו של מחולל-אוסלו. אינני יודע כיצד זה ייגמר - אבל אם משטר הבלהות שהתרגש עלינו בעת שיצחק רבין הגיע לשלטון בעזרת "רוב חוסם" ערבי יחזור ויקרום עור וגידים, זה הולך להיות ממש לא טוב. שמעון פרס לא יניח לחזונו הגדול; התקשורת, ברובה, תעטוף אותו, כמו שהיא עטפה את אריאל שרון, בעת שהוא רקם את מזימת-הגירוש של אלפי יהודים מגוש-קטיף, וכולנו נהיה שבויים בידי חבורה של הוזים בהקיץ.

מזל שישנן בחירות בישראל כי כך מתחדשת לה שפת יידיש. בימים האחרונים המילה געוואלד, משמע מהומה, זעקה, השתרבבה לה בלקסיקון הבחירות כדי לתאר את המאבק הטוטאלי המתנהל בין המפלגות השונות לקראת קו הסיום. אלא שאפשר לעשות בה, במילה געוואלד, שימוש נוסף: לתאר את החוצפה הבלתי דמוקרטית בעליל להחליף את מפלגת השלטון בישראל, קרי את נתניהו.

במסגרת התארגנות להביא למהפך שלטוני בישראל, מפעילים גורמי שמאל טוקבקיסטים בשכר, כדי להכפיש את ראש הממשלה בנימין נתניהו ברשתות החברתיות ולהציף את אתרי החדשות ובלוגים פופולריים בתגוביות בגנותו.