רק 7% מהתלונות שטופלו בשנת 2014 בידי נציבות תלונות הציבור על שופטים נמצאו מוצדקות. מדובר ב-55 מתוך 789 התלונות בהן ניתנו החלטות. כך מוסר (יום א', 22.3.15) הנציב, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, בדוח השנתי שלו. בשנת 2013 עמד שיעור התלונות המוצדקות על 9.5%.

בשנה שעברה התקבלו 794 תלונות, לצד 100 תלונות שנותרו משנת 2013. מספר התלונות שבוררו לגופן היה 488, שכן 301 האחרות היו כאלו שלא ניתנות לבירור בידי הנציבות (מתוכן 230 בנושאים משפטיים מהותיים או בכאלו הנתונים לערעור). מבין התלונות שהתבררו, נדחו 336 (69%), הבירור של 49 נוספות נפסק (10%, לרוב בשל אי-קבלת מידע מהמתלונן). כאמור, 55 תלונות נמצאו מוצדקות (11% מאלו שהתבררו), ו-45 נוספות (9%) הוגדרו ככאלה שבירורן מוצה - לרוב לאחר הערה שהביאה לתיקון. שלוש תלונות עסקו בליקויים מערכתיים.

בחלוקה לערכאות, מספר התלונות המוצדקות הגבוה ביותר היה בבתי הדין הרבניים - 20% (13 מתוך 65). בבתי משפט השלום נמצאו מוצדקות 9% מהתלונות (21 מתוך 243); בבתי המשפט המחוזיים - 7% (שבע מתוך 99); בבתי הדין לעבודה - 6% (שלוש מתוך 48); ובבתי המשפט למשפחה - 5.5% (שמונה מתוך 144). על בית המשפט העליון הוגשו 23 תלונות, 18 נקבע שאין לבררן, אחת מוגדרת כ"הבירור מוצה" וארבע האחרות נדחו.

הדוח מוסר גם את חלוקת הנושאים של התלונות שנמצאו מוצדקות: 42% היו על התמשכות הליכים ועל עיכוב במתן החלטות ופסקי דין; 27% היו על התנהגות בלתי ראויה של שופטים; 24% עסקו בניהול לקוי של משפט; ו-7% - בפגיעה בכללי הצדק הטבעי. התלונות המוצדקות על בתי המשפט המחוזיים היו שתיים בתל אביב, שתיים בנצרת, אחת במרכז ואחת בחיפה.


לא לעשרות תיקים ביום


בבתי משפט השלום היו 50% מהתלונות המוצדקות על עיכובים, 33% על ליקויים בניהול ההליך ו-17% על התנהגות בלתי ראויה. בחלוקה לפי בתי משפט, שש מהתלונות המוצדקות היו על בתי משפט השלום במחוז חיפה, חמש על תל אביב וכמספר הזה על ירושלים, ארבע על מחוז המרכז, ושתיים על מחוז הדרום ועל מחוז הצפון.

בבתי המשפט למשפחה החלוקה שונה מאשר בתמונה הכוללת: מבין שמונה התלונות המוצדקות, ארבע היו על התנהגות בלתי הולמת, שלוש על התמשכות הליכים ואחת על פגיעה בכללי הצדק הטבעי. בבתי הדין הרבניים, 42% מהתלונות המוצדקות היו על התמשכות הליכים, 25% על ליקויים בניהול ההליך, אותו שיעור על התנהגות בלתי ראויה, ו-8% על פגיעה בכללי הצדק הטבעי. 11 מתוך 12 התלונות המוצדקות היו על בתי דין איזוריים, חמש מתוכן - על בית הדין בירושלים.

ריבלין מוסר, כי בעקבות בירור התלונות, הוא גם המליץ על מספר שינויים מערכתיים. בין היתר הוא סבור, כי יש לשקול מחדש את קיומה של תוכנית הגישור בבתי המשפט למשפחה במחוז המרכז, והנשיא דאז אשר גרוניס הבטיח להביא את הנושא בפני פורום נשיאי בתי המשפט. בעקבות תלונה אחרת חידד מנהל בתי המשפט, מיכאל שפיצר, את הנוהל לטיפול בתיקים העוברים משופט לשופט.

ריבלין גם המליץ לשנות את המצב, בו נקבעים עשרות תיקי תעבורה לאותה שעה בפני אותו שופט. הדוח מתאר כיצד עורך דין נאלץ להמתין שמונה שעות לבירור עניינו של מרשו, בשל אותו מצב. שפיצר מסר, כי הנושא יובא בפני פורום נשיאי בתי משפט השלום, וסגני הנשיא לתעבורה יונחו כיצד למנוע את הישנותו.

בעקבות מקרה שהתרחש בבית דין רבני איזורי, הוציא היועץ המשפטי לבתי הדין, הרב עו"ד שמעון יעקובי, הנחיה לכל הדיינים ובה נאסר עליהם לשעות לפניות של בעלי דין מחוץ למסגרת הדיון, והם הונחו כיצד לנהוג במקרים של פניות כאלו.