עולם יזמות ההיי-טק והעולם החרדי, נראים במבט ראשון כמו שני קווים מקבילים שלעולם לא ייפגשו. מבט מעמיק יותר על המציאות, מציג תמונה שונה לחלוטין. עם ביקוש הולך וגובר, עליה מתמדת במספר החרדים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה ואפילו עידוד של הרבנים, יותר ויותר יזמים חרדים מוצאים עצמם בליבו של העולם הטכנולוגי.
KPMG סומך חייקין נמצאת שם כדי לסייע.
לידים:
איציק: "בשנת 2006 היו בסך-הכל 400 חרדים במוסדות אקדמיים ברחבי הארץ; בשנת 2013 כבר היו 8,000. הקהל החרדי צמא ללמוד ולהתפתח - ואנחנו כאן כדי לעזור להם לעשות זאת".
דיוויד: "אנשים צריכים להתפרנס. גם הציבור החרדי מבין את זה. הדרך היחידה להשיג את זה במגזר כולו היא פיתוח עסקי".
מירי: "המטרה שלנו הינה לסייע ולקדם יזמים, ללא קשר לסטטוס האישי שלהם. במקום שנדבר על יזמים חרדים, אנחנו רוצים לדבר פשוט על יזמים. העובדה שהם חרדים אינה רלוונטית כלל".
אהוד: "החרדים מאמינים בהתמדה, בחקר, ביצירתיות, בחיפוש משמעות. אלה תכונות שיבואו לידי ביטוי באופן בולט במיוחד בתחום הטכנולוגי, ומי שיעסיק אותם רק ירוויח מכך".
כאשר רובנו שומעים את המילה חרדי, הדבר האחרון שאנחנו חושבים עליו הוא קריירת היי-טק. באופן לא מפתיע, השכונות החרדיות של ירושלים, בני ברק וכפר חב"ד, רחוקות שנות אור מהאקו-סיסטם המתפתח של סצנת ההיי-טק בישראל. אך כמו בכל מקום, היכן שקיים חוסר, קיימת גם הזדמנות לצמיחה של דברים חדשים. כך מוצאים עצמם חרדים רבים, לעיתים כלל מבלי שהתכוונו, בלב עולם היזמות. אחד מהם הוא איציק קרומבי, בעל הסמכה לרבנות ויזם סדרתי, שהחל לעבוד לפני מספר שנים במחלקת תמיכה טכנית של חברה טכנולוגית גדולה. מאז נשאב אל עולם הטכנולוגיה, למד ניהול מערכות מידע בטכניון, והחל להקים חברות משלו. הוא כבר הספיק למכור את החברה הראשונה שהקים, וכיום הוא עמל על סטארט-אפ נוסף, שצובר מאות לקוחות ומשלים סבב השקעה. דרכו של איציק לא הייתה קלה.
בניגוד ליזמים החילונים אשר מכירים יזמים נוספים, מחוברים לתחום מגיל צעיר ונחשפים לתוכניות סיוע שונות, איציק מספר כי הרגיש "זאב בודד". אך דווקא החוויה הזו הביאה אותו להקים, בתמיכת KPMG סומך חייקין, את מיזם "פורום ההייטק החרדי" - עמותה שמטרתה להפגיש את היזמים במגזר החרדי עם משקיעים ומנטורים מהשוק, לחשוף אותם לתוכניות סיוע שונות, ולהניח תשתית של ממש להתפתחות עולם ההייטק במגזר.
הפירמה מצידה, מביאה את הניסיון הרב שנצבר בה, ובפרט במחלקת ההיי-טק, לגבי טיפול בסטארט-אפים ובחברות טכנולוגיה: החל מאופן הקמת החברה, דרך חיבור למשקיעים פוטנציאלים ועד לסיוע בבניית תוכנית עסקית וגיוס עובדים. כמו-כן, מספקת KPMG סומך חייקין המלצות על עבודה מול עורכי דין ויועצים שונים, ייעוץ על תכנון מס נכון, וסיוע בהסכמים ראשוניים מול לקוחות וספקים גדולים.
"אפילו הרבנים תמכו"
ביקוש, מסתבר - לא חסר, כפי שאפשר ללמוד מדבריו של בן ווינר, שהקים את ה"אקסלרטור" (תוכנית ההאצה) הראשון בארץ, המוכוון למגזר החרדי. במסגרת התוכנית, גם היא בשיתוף KPMG סומך חייקין, זוכים המשתתפים לשורה ארוכה של מפגשי העשרה, לשיעורים במגוון תחומי פעילות, ולעבודה צמודה עם מנטורים במשך שלושה חודשים וחצי. בכל מחזור נבחרים 15 משתתפים, אך בן מספר כי הם נאלצים להיות בררניים למדי, כשעשרות רבות של חרדים מגישים מועמדות בכל מחזור: "הביקוש במגזר לתוכניות שכאלו ולידע הזה הוא אדיר, ואין לי ספק שבעתיד נראה מחזורים נוספים ומיזמים דומים שיקומו כדי לענות על הצורך המתפתח".
"אפילו הרבנים תמכו ועודדו ללמוד, לעבוד וגם להקים עסקים", הוא מספר. "רבים מהצעירים החרדיים לא הסתפקו ברכישת הכלים המקצועיים ובהצטרפות לחברות שונות - הם רוצים להקים עסק משלהם. הם חכמים, עצמאיים, ועם הכלים הנכונים - הם בהחלט יכולים לעשות זאת, ובסדר גודל אדיר".
איציק מחזק את דבריו, ומספר כי קצב הגידול של החרדים שנכנסים לשוק העבודה הוא עצום. "השנה שיעורם עמד על 14%, אך יותר מעניין אפילו לבחון את מספר החרדים שהצטרפו למסלולי לימודים באקדמיה: בשנת 2006 היו בסך-הכל 400 חרדים במוסדות אקדמיים ברחבי הארץ; בשנת 2013 כבר היו 8,000. הקהל החרדי צמא ללמוד ולהתפתח - ואנחנו כאן כדי לעזור להם לעשות זאת".
אך הרצון להשתלב בשוק העבודה בכלל, ובתחום ההיי-טק בפרט, עדיין מלווה בלא מעט קשיים עבור הקהל החרדי. "לא מזמן פורסם דוח, שהראה כי 90% מאותם חרדים יעדיפו לקבל שכר נמוך יותר אצל מעסיק חרדי, מאשר שכר גבוה במשרד חילוני", ממשיך איציק. "מרגישים את זה בפרטים הקטנים: בכיבוד בישיבות, בחלב במקרר, בערבי הגיבוש. זה לא קל".
לא אוכלוסייה מיוחדת
מי שעובדת מול המיזם של איציק ב-KPMG סומך חייקין, היא המנהלת מירי יוסקוביץ, בעצמה חרדית, אם לארבעה ונשואה לאברך. "הסטטוס האישי שלי לא עומד ביני לבין ההתקדמות המקצועית שלי והעבודה שלי ביום יום", היא מסבירה. "עצם העובדה שאני אישה חרדית אינה מהווה עניין בעולם ראיית החשבון. אני לא מקוטלגת כ'מנהלת ביקורת חרדית'. כך גם בעולם היזמות.
המטרה שלנו הינה לסייע ולקדם יזמים, ללא קשר לסטטוס האישי שלהם. במקום שנדבר על יזמים חרדים, אנחנו רוצים לדבר פשוט על יזמים. העובדה שהם חרדים אינה רלוונטית כלל".
ואכן, בפירמה לא מתייחסים ליזמים החרדים כאל אוכלוסייה מיוחדת הזקוקה לסיוע, אלא כסגמנט שהשקעה בו תוכל להניב רווחים גדולים כבר בעתיד הקרוב. "המגזר החרדי הוא פוטנציאל אדיר שזקוק לכלים המקצועיים והכלים האלו נמצאים אצלנו", מסביר אהוד לב, שותף טכנולוגיה ב-KPMG סומך חייקין, גם הוא חרדי. "אנחנו פוגשים במסגרת העבודה שלנו מאות סטארט-אפים בשנה, מכל המינים והסוגים. צריך גם לזכור שחלק גדול מההתפתחות המקצועית של היזמים החילונים קורית בצבא - מבחינה טכנולוגית, הקשרים עם יזמים נוספים וכו'. ליזמים החרדיים אין את כל אלה, זה בדיוק היכן שאנחנו באים לסייע".
דיוויד קריסמן, שותף ומנהל סניף ירושלים של KPMG סומך חייקין, נותן משקל מיוחד דווקא לפן החברתי: "אני חושב שיש פה השפעה חברתית מהותית, וזהו לב העניין. הרי בחוץ לארץ, היהודים החרדים משתלבים באחוזים גבוהים מאוד בשוק העבודה. הם גם יותר מעורבים בחיי הקהילה המקומית - בארץ אתה פחות רואה את זה. אנשים צריכים להתפרנס. גם הציבור החרדי מבין את זה. הדרך היחידה להשיג את זה במגזר כולו היא פיתוח עסקי. הקהל החרדי מחכה לעזרה בהשתלבות במגזר העסקי, והמטרה שלנו היא לסייע בתהליך בצורה מקצועית וברגישות הנדרשת".
אהוד בטוח כי ממש כשם ששילוב הקהל החרדי בשוק ההיי-טק הישראלי יועיל לבני המגזר, גם החברות עצמן ייהנו משילוב זה של כוח אדם איכותי במיוחד, שעד היום נותר מחוץ לשוק העבודה בישראל. "בואו נבדוק מי הדמויות לחיקוי של אותם צעירים וצעירות, את מי הם מעריצים? הם מעריצים דמויות של לומדים גדולים, של חוקרי תורה. הם מאמינים בהתמדה, בחקר, ביצירתיות, בחיפוש משמעות. אלה תכונות שיבואו לידי ביטוי באופן בולט במיוחד בתחום הטכנולוגי, ומי שיעסיק אותם רק ירוויח מכך".
"עם רגישות הכל פתיר"
ועדיין, לפחות בשלב הראשון, נראה כי לא מעט חרדים יתקשו לעשות צעד משמעותי כמו כניסה לשוק ההיי-טק החילוני. איציק מאמין בצעדים זהירים יותר: "כרגע המטרה היא לא להביא את החרדים להיי-טק, אלא להביא את ההייטק אל תוך המגזר החרדי", הוא מסביר.
"כיום אנחנו מפעילים למשל חממה טכנולוגית שפתחנו בבני ברק ושגייסה כבר מעל שבעה מיליון שקלים לחברות שמשתתפות בה, מתוך מחשבה שלקהל החרדי יהיה נוח יותר ב'בית', מאשר בליבה של תל אביב. עד עכשיו עוד לא קיבלנו אפילו תגובה שלילית אחת, וזה לא מובן מאליו. זה קורה בעיקר מכיוון שאנחנו לא מושכים אף אחד אל מחוץ למגזר החרדי, אלא פשוט נותנים כלים להעצמה ולפיתוח של כל מי שרוצה ומעוניין להשתלב בתחום".
"צריך הרבה רגישות וגמישות", מוסיף איציק. "לדעת לבוא לקראת אותם עובדים. כמובן שלא צריך להתפשר במישור המקצועי, אבל צריך לרצות ולהצליח להגיע לפתרון. זה לא רק הארוחות והכיבוד, היו לי למשל עובדות שהרב אמר להן שאסור להן להיות אצל לקוח במשרד אחרי השעה חמש אחרי הצהריים. אבל אם מפגינים רגישות והתחשבות ממשית - הכל פתיר".
"בדיוק בגלל זה, חלק גדול מהפתרון הוא לעודד עוד ועוד הקמה של עסקים על-ידי יזמים חרדיים", מסכם אהוד. "זה יפתח את הדלת לחרדים רבים שירצו לעבוד אצלם, וכך המגמה תתפשט למגזר כולו. כל עוד יש רצון להשתלב ולהתפתח - נדע לפתור את כל הסוגיות".
