"יש להכיר באופן עקרוני בקיומה של עילת השבה, מכוח דיני עשיית עושר, בגין גביית כספים בחוסר סמכות על-ידי רשות ציבורית. עילה זו הינה עילה עצמאית ונפרדת מעילות השבה אחרות שהוכרו זה מכבר בדין הישראלי". כך קובע (יום ג', 14.4.15) נשיא בית המשפט העליון בדימוס,
אשר גרוניס, בפסק דין שקיבל את הסכמתם של שמונה שופטים נוספים בבית המשפט העליון.
גרוניס מוסיף וקובע: "רשות מינהלית שגבתה כספים בחוסר סמכות, עשויה לקבל פטור מהשבה מן הטעם שחיובה בהשבה יגרום לפגיעה קשה בתקציבה ('הגנת התקציב'). תנאי לתחולתה של הגנה זו הוא שהרשות תציב תשתית ראייתית הולמת וראויה שתבסס את החשש מפני פגיעה תקציבית כאמור. אף אם תוכח הגנה כאמור, אין בכך כדי לפטור את הרשות באופן אוטומטי מחובת השבה. יש לשקול הגנה זו למול שיקולים אחרים ובנוסף, ייתכן כי הגנה זו תצדיק פטור חלקי בלבד מהשבה".
בית המשפט העליון, בדיון נוסף, דחה פה אחד את ערעורה של עיריית ירושלים על חיובה להחזיר לשירותי בריאות כללית 5 מיליון שקל שגבתה ממנה כאגרת פינוי אשפה, למרות שהכללית לא הייתה מחויבת בתשלום זה. תביעת הכללית התקבלה בבית המשפט המחוזי בירושלים, ערעורה של העירייה נדחה בידי בית המשפט העליון בשנת 2009, ובעת הדיון הנוסף ניסו השופטים ללא הצלחה להביא לפשרה בין הצדדים.
גרוניס נדרש גם לשאלה האם היועץ המשפטי לממשלה יכול, כאשר הוא מתבקש להתייצב לדיון, להעלות טענות המתייחסות לנקודות שלא העלו הצדדים. מסקנתו חיובית, וזאת בעיקר בשל תפקידו של היועץ כמייצג האינטרס הציבורי. בנושא זה אומר גרוניס:
"אין מקום לקביעה גורפת ועקרונית כי בעת התייצבו להליך מכוח פקודת התייצבות מנוע היועץ המשפטי לממשלה מלהעלות טענות החורגות מטענותיהם של בעלי הדין 'המקוריים' בהליך. קביעה כאמור תחטא לתפקידו של היועץ כמי שמייצג את אינטרס הציבור, להבדיל מהאינטרס של בעלי הדין, והיא עלולה אף לפגום באיכות ההכרעה השיפוטית.
"ההכרעה האם יש לאפשר ליועץ לחרוג מהקו הדיוני ששרטטו הצדדים או בית המשפט צריכה להיעשות בכל מקרה לפי נסיבותיו. החלטה זו תחייב שקילה של אינטרס הציבור מחד-גיסא, והשיקולים של מניעת עיוות דין, יעילות וסופיות הדיון מאידך-גיסא... על היועץ, מצידו, לנקוט זהירות בעשותו שימוש בסמכות זו, להתייצב בשלב מוקדם ככל האפשר של ההליך ולפעול לצמצום השלכותיה השליליות של התייצבותו על בעלי הדין".
הנשיאה
מרים נאור, המשנה לנשיא
אליקים רובינשטיין והשופטים
אסתר חיות,
סלים ג'ובראן,
יורם דנציגר,
עוזי פוגלמן,
חנן מלצר ו
ניל הנדל הסכימו עם גרוניס (כאשר חלקם הוסיפו הערות להבהרת דעתם). עיריית ירושלים חויבה בתשלום הוצאות בסך 150,000 שקל. את העירייה ייצגו עוה"ד אלי מלכה, שירה שויד
ונעמה כליף-חזרתי, את הכללית ייצג עו"ד אריה כהן, ואת היועץ המשפטי - עוה"ד משה גולן ויואב שחם.
