ישנה חולשה של ממש, ולעתים אף כשלים, בפעולותיה של רשות האוכלוסין בפיקוח ובבקרה על תשלום שכר העובדים הזרים, למיצוי הטיפול בתלונות שהיא מקבלת, ולהפרות של המעסיקים את זכויות עובדיהם ואת תנאי היתר ההעסקה - כך קובע (יום ג', 5.5.15) מבקר המדינה, יוסף שפירא. גם פעולות משרד הכלכלה לקו בחסר והן לא הביאו למימוש תכלית החקיקה - לפקח על שמירת זכויות עובדים זרים.

9% מהמועסקים בישראל הם עובדים זרים. בשנת 2013 שהו בישראל כ-87,000 עובדים זרים חוקיים ושאינם חוקיים אשר הגיעו לישראל עם אשרת עבודה. 62% מהם הועסקו בענף הסיעוד, 26% בענף החקלאות, 8% בענף הבנייה ו-4% בענפים אחרים. האחריות לטיפול בענייניהם מוטלת על רשות האוכלוסין, הכפופה למשרד הפנים ועל משרד הכלכלה. במועד הביקורת כיהנו אמנון בן-עמי כמנכ"ל רשות האוכלוסין, ועמית לנג כמנכ"ל משרד הכלכלה.

הביקורת מצאה, כי במשך 14 שנים משרד הכלכלה והעומדים בראשו לא השלימו את הפעולות להתקנת תקנות לחוק עובדים זרים. כתוצאה מכך נפגעות באופן ממשי היכולת להבטיח את הזכויות הסוציאליות של העובדים והאפשרות ליצור תמריץ חיובי לעזיבתם את הארץ עם תום תקופת העסקתם בה כדין.


שלוש שנים והחקירה לא הסתיימה


רשות האוכלוסין לא פעלה כדי לקבל מהמעסיקים בענפי החקלאות והסיעוד דיווחים על שכר עובדיהם, כנדרש בהוראות הדין. מידע זה אמור לשמש אותה לאיתור מעסיקים שחרגו מתנאי היתר ההעסקה ופגעו בזכויות העובדים. אף על-פי שרשות האוכלוסין קיבלה מידע מגורמים חיצוניים הנוגע למאות עובדים, זרים, שלפיו שכרם אינו משולם לחשבון בנק בישראל כנדרש בהנחיותיה, ולמרות החשש הממשי שבדרך זו הם מקופחים בתחום השכר, היא לא בדקה מידע זה. במשך שנה לא השלימה רשות האוכלוסין את הטיפול בממצאי בדיקה שעשתה, ובה הועלו הפרות חמורות לכאורה של זכויות עובדים זרים, שהועסקו על-ידי שני תאגידים בענף הבנייה, ולא קבעה אם הפרות אלה אכן התקיימו.

עוד נמצא, כי בעבור 63% מהעובדים הזרים - בענף הסיעוד ובענף הבנייה - אשר הגיעו לישראל שלא באמצעות הסכם בילטרלי, לא הייתה כתובת להגשת תלונות העוסקות בהפרה של הזכויות שאכיפתן היא בתחום אחריותה של רשות האוכלוסין. הרשות לא ניהלה רישום של התלונות שקיבלה מגורמים חיצוניים שלא באמצעות הקו החם לגבי עובדים אלה ולא עקבה אחר הטיפול בהן.

בשנים 2013-2011 חקר משרד הכלכלה שמונה תלונות שקיבל מגורמים חיצוניים נגד 47 מעסיקים שהעסיקו 296 עובדים זרים (לגבי 274 מהעובדים התלונות התקבלו בשנת 2011). בתלונות הועלו טענות על פגיעה בתנאי שכר והפרה של תנאי היתר ההעסקה. עד מועד סיום הביקורת לא סיים משרד הכלכלה את הטיפול בתלונות, אף כי חלפו שלוש שנים מאז שקיבל אותן.

משך הטיפול הארוך מסכל את האפשרות שעובדים זרים, אשר ככלל רשאים לעבוד בישראל חמש שנים לכל היותר ונותר להם פרק זמן קצר לשהות בה, יזכו למצות את הטיפול בעניינם ולקבל את זכויותיהם כעובדים. הטיפול הארוך עלול גם למנוע שלילת היתר להעסקת עובדים זרים כאשר הדבר נדרש. במצב זה אף קיימת האפשרות שאותם מעסיקים ממשיכים להפר את זכויותיהם של עובדים אחרים.