גברים נשואים העובדים או לומדים במקומות מעורבים לגברים ולנשים, ראוי ונכון שיענדו על אצבעם טבעת נישואים, כדי להזכיר להם ולסביבתם את מחויבותם לנשותיהם, ולמנוע אי-הבנות ואי-נעימויות. כך כתב יושב-ראש רבני צוהר ורבה של שהם,
דוד סתיו, במאמר שיתפרסם בשנתון תחומין ל"ה היוצא לאור בימים אלו על-ידי מכון צומת.
רוב הדעות בקרב פוסקי ההלכה אוסרים על גבר לענוד טבעת מטעם האיסור להידמות לאישה, חיקוי מנהגי הגויים ומטעמים נוספים. הרב משה פיינשטין, מגדולי הפוסקים בדור הקודם אף כינה את הדבר "מכוער ליראי השם". הרב סתיו מציין אף הוא כי בקהילות מסוימות אין עניין, כלשונו, להנהיג מנהג זה של ענידת הטבעת "כיוון שאינו נחוץ".
בין יתר הנימוקים אותם מנה הרב סתיו להתיר, צטט את הרב מאיר מאזוז הסבור כי יש במנהג טעם וסברה "על דרך שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך, ושלא יתן דעתו באישה אחרת". הוא גם העיד שאביו עשה לו טבעת ביום חתונתו.
לדעת הרב סתיו, אם האישה עצמה מבקשת זאת, ודאי ראוי שהבעל ייענה לבקשתה בשמחה ובחפץ לב.
