"גם לבתי הדין ידוע כי לא כל המתגיירים, בלא לפגוע, מקפידים על קלה כחמורה בשמירת מצוות, ולא כל מקרה כזה הוא בחינת מירמה מעיקרא כמובן; ואולי לפנינו אפוא רק צל הרים, כפי שיש לייחל". כך אומר (יום ג', 5.5.15) המשנה לנשיאת בית המשפט העליון,
אליקים רובינשטיין.
רובינשטיין דחה בקשה לדיון נוסף בהחלטת בג"ץ לאשר את ביטול גיורה של אישה לאחר שהוכח שהיא פעלה במירמה, שכן זמן קצר מאוד לאחר הגיור שינתה באורח קיצוני את אורח חייה, מה שהוביל את בית הדין למסקנה שהיא לא התכוונתה מלכתחילה להתגייר כהלכה. המבקשים הביעו, בין היתר, חשש מפני שיטפון של ביטול גיורים ומפני ניצול לרעה של אפשרות הביטול. על כך אומר רובינשטיין:
"בכללי הדיון בבקשות לגיור לא נאמר מפורשות, כי 'המקרים
החריגים' הם מירמה דווקא, אך ניתן לשער שרובא דרובא של מצבים כאלה, ככל שיהיו, יהיו מושתתים על טענת מירמה מעיקרא, מרמה מובהקת. ועוד אוסיף, כי על בתי הדין להישמר מהיות כלי למאבקי זוגיות כאלה ואחרים, ולשקול אורחותיהם היטב, וחזקה כי כך ינהגו.
"...איני מקל ראש כל עיקר בטענות העותרת והמבקשות להצטרף בדבר החשש לאי סופיות הגיור, לניצול לרעה ולנקמנות בני זוג, והקשיות שבאלה. השאלה היא, האם יש מקום במקרה ייחודי וחריג כגון ענייננו כדי לפתוח פתח להצבת אמות מידה כלליות - בהעדר נתונים על ריבוי מקרים, ועל 'משטרת מחשבות' ר"ל, העוקבת אחרי פרקטיקה דתית של מתגיירים ומתגיירות. את ההידרשות למשאלות העותרת והמבקשות להצטרף במישור הכללי יש לשמור לעתיד לבוא, ככל שהדבר יהא נחוץ - והלוואי ולא יהא נחוץ; ונוכח התייחסות בתי הדין עצמם לנושא כחריג, וכן נוכח הערות בית משפט זה, לרבות בהחלטה זו, יש לקוות ולהניח כי לא
סכנה של שטף לפנינו".
לדברי רובינשטיין, איש אינו אמור לבקש להעניק היתר לגיור שהושג במירמה, ובית המשפט העליון לא יתן את ידו להנצחה של מירמה כזאת. לבסוף הוא מציין, כי מבחינה משפטית אין מקום לדיון נוסף בנושא, לפי הכללים המצמצמים מאוד למתן דיונים כאלו.
את העותרים ייצגו עוה"ד סוזן וייס, אלונה טולדנו, שרה וינברג, אלעד קפלן, קרן הורוביץ ושי זילברברג, ואת המדינה - עו"ד רועי שויקה.
