משטרת רומניה חושדת כי שני פוליטיקאים מקומיים בכירים קיבלו שוחד מחברת שפיר הישראלית תמורת קידום פרויקט שביקשה לבנות במדינה. כך חושף הליך למתן סיוע למשטרת רומניה, שהגיע לפתחו של בית המשפט העליון.

השניים אלכסנדרו מאזאר, חבר בפרלמנט הרומני, וראדו לאזאר, ראש עיריית קונסטנצה. משטרת רומניה חושדת כי השניים קיבלו שוחד בסך 175,000 אירו מאברהם מורגנשטרן, המנכ"ל דאז של השלוחה הרומנית של חברת שפיר, בתמורה לקידום מכרז לבניית מבני ציבור לסטודנטים בקונסטנצה, פרויקט שהיקפו היה 10 מיליון אירו.

שפיר היא אחת מחברות הבנייה וההנדסה הגדולות בישראל, ובין לקוחותיה נמצאות רשויות ממלכתיות רבות. בין הפרויקטים המובילים בהם הייתה מעורבת: נתב"ג 2000, תחנת הכוח באשקלון, האגף החדש של הכנסת, הרכבת המהירה לירושלים, מסילת העמק, המסילה לאשדוד, תחנת הרכבת מודיעין, כביש 6 דרום, כביש 6 צפון, נמל חיפה, נמל היובל באשדוד, הנתיב המהיר לתל אביב, חניון הלאום, כביש לטרון, כביש עוקף קריות, מחלף יגור, מחלף איילון דרום, צינור הגז באשדוד והמרינה בתל אביב. בבעלות הקבוצה ארבע מחצבות אבן, 14 מפעלי בטון, ארבעה מפעלי אספלט ומפעל קורות ואלמנטים טרומיים. היא גם בונה למגורים בראש העין, רעננה, מודיעין, יבנה, מעלה אדומים ועוד.

השופט יצחק עמית דחה (יום ד', 6.5.15) את ערעורם של האחים על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז לאפשר לממשלת רומניה לקבל מידע על חשבונות בנק שהם מנהלים בסניף בנק דיסקונט בנתניה. לדבריו, הטיפול המשפטי בבקשה של רשות זרה לקבל מישראל מידע ומסמכים לצורכי חקירה, זהה לטיפול בבקשה דומה של רשות ישראלית. הוא דוחה את הטענה, לפיה על הרשות הזרה לצרף לבקשתה את חומר הראיות התומך בה.

עמית אומר: "עניין של יום ביומו הוא, שרשויות החקירה בישראל פונות במעמד צד אחד לשופט בית משפט השלום בבקשה לקבלת צו לפי סעיף 43 לחוק סדר הדין הפלילי לשם בדיקה של חשבונות בנק של חשוד פלוני, או לקבלת מסמכים ונתונים הנמצאים ברשותו של צד שלישי. ברגיל, לבקשה נלווה דוח סודי המפרט את החשדות בגינם נתבקש הצו, ועל-פי הפרקטיקה הנוהגת, הרשות החוקרת לא נדרשת לצרף לדוח את הראיות עצמן.

"באספקלריה זו, וכפי שציין בית משפט השלום בהחלטתו, מצבה של רומניה כמדינה מבקשת עזרה, לא צריך להיות גרוע ממצבה של המשטרה בישראל כאשר היא פונה לבית משפט השלום בבקשה לקבל צו לקבלת חשבונות בנק של חשוד פלוני. אילו אחזנו בשיטתם של המבקשים, ולפיה על הרשות המבקשת לצרף לבקשה את חומר הראיות הגולמי או חלקו, הרי שהיה בכך כדי לסרבל את ההליך שאמור להתנהל במהירות וביעילות".

הוא מוסיף: "שופטי בתי משפט השלום בישראל נדרשים מעשה של יום ביומו לעשרות בקשות של המשטרה למטרות חקירה, כגון: צו המורה להמציא צילומים ממצלמות אבטחה, צו המורה לבית חולים או לקופת חולים להמציא רשומה רפואית של מתלונן, צו המורה לחברות סלולר להמציא איכונים או תדפיסי שיחות יוצאות ונכנסות, צו המורה לבנקים למסור פרטי חשבונות וכיוצא בזה. הדברים נעשים כדבר שבשגרה, והרף הראייתי הנדרש לשם כך אינו גבוה ולעיתים אף מסתכם במידע מודיעיני. בשלב זה, אין בית המשפט נדרש, ואינו יכול להידרש, לראיות הגולמיות".

עוד קובע עמית, כי בית המשפט המחוזי ידון בערעורים על החלטות של בית משפט השלום בנושא זה, בהרכב של דן יחיד ואין צורך בהרכב של שלושה שופטים. את האחים מאזאר ייצגו עוה"ד איתן מעוז וז'ק חן.