"מדובר בתופעה, ובטח שלא במקרים בודדים, של עורכי דין החוצים את הקווים ולפעמים בצורה בוטה. יש עורכי דין המשתפים פעולה עם לקוחותיהם בעבירות ביטחון, בארגוני פשיעה ובעבירות רבות אחרות. יש גם עורכי דין שמפרשים את החוק בצורה מעומעמת". כך אומר (יום ב', 18.5.15) מנהל מחלקת העררים בפרקליטות המדינה, ד"ר יניב ואקי, בכנס לשכת עורכי הדין באילת, במושב שעסק בקו שבין ייעוץ משפטי לשותפות בעבירה.
לדברי ואקי, מספר ההעמדות לדין בנושא זה הוא נמוך יחסית, אם בשל הזהירות הרבה בהגשת כתבי אישום נגד עורכי דין, ואם כדי שלא לחשוף שיטות חקירה. הוא הזהיר, כי אם עורך דין יכול לצפות שהייעוץ שנתן לארגון פשיעה ישמש את הארגון בעבירות שהוא מבצע, הוא צפוי לעמוד לדין בגין סעיף שהעונש המירבי עליו הוא עשר שנות מאסר.
הסניגור הצבאי הראשי, אל"ם
אשר הלפרין, הצהיר, כי השיקול הראשון במעלה העומד לנגד עיני אנשיו הוא טובת הלקוחות. הסניגורים יודעים, הוסיף, כי אם לא כך יעשו - הלקוחות יעברו לייצוג אזרחי, ומכך תצא ניזוקה המערכת הצבאית כולה. "אסור שיוטלו משקלות בדמות מחשבה שמא אני פוגע בפצ"ר או ברמטכ"ל או בשר הביטחון", אמר, וזאת לצד הקפדה על התבטאות בכבוד. "אנחנו יודעים לעמוד על שלנו ולהילחם על מה שחשוב לנו".
עו"ד ז'ק חן טען, כי עצם העלאת השאלה היא תולדה של הפיחות במעמד הסניגור, מבית מדרשן של המשטרה והפרקליטות. עו"ד איריס ניב-סבאג עמדה על הסיכון הגובר לעורכי הדין בתחום האזרחי, המוצאים את עצמם נחקרים ואך נאשמים בגין ייעוץ שנתנו ללקוחותיהם לצורך גיבוש עסקה, כאשר הרשויות מייחסות לעורכי הדין קונספרציה עם הלקוח.
עו"ד אילן בומבך הוסיף, כי חסיון עו"ד-לקוח נפרץ ברמה הצריכה להוביל לקול זעקה ובצורה המדרדרת את ישראל לרמה של מדינת משטרה. הוא הזהיר את עורכי הדין לצאת מתוך הנחה שתמיד מישהו מקליט אותם, וציין שבשטח - קיימת כיום זהירות רבה של עורכי הדין ממתן חוות דעת חד-משמעיות.
