שני קבלני כוח אדם שתיווכו בעובדים סינים לענף הבנייה הודו (יום א', 21.6.15) שקיבלו במירמה 1.2 מיליארד שקל במשך שמונה שנים, תוך ביצוע עבירות מירמה, זיוף, מס הכנסה,
הלבנת הון ועושק של העובדים. ההודאות באו במסגרת הסדר טיעון עם טובי פרץ ועדי ליבוביץ, שניים מבית ארבעת הנאשמים בכתב האישום.
במסגרת הסדר הטיעון, יתבקש שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
דוד רוזן, להטיל על פרץ וליבוביץ 33 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי, לאחר שהודו בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון, עושק, עבירות מס ורישום כוזב במסמכי תאגיד. עוד יוטלו על הנאשמים ועל החברות בשליטתם קנסות בהיקף 2.5 מיליון שקל וכן יחולט רכוש בשווי 18.5 מיליון שקל.
הנאשמים האחרים הם מאיר פיסו ושלום חסון. לטענת המדינה, הארבעה פעלו כדי לעקוף את התקנות שהוצאו בשנת 2005 ואשר מנעו מהם להמשיך בייבוא העובדים, באמצעות מארג סבוך של חברות שהיו בשליטתם - בין היתר באמצעות אנשי קש - ואשר התחזו לבעלות היתרים כדין. באחת החברות שיתפו הנאשמים את קבוצת מילומור של פרדי רובינסון, אך חלקו בחברה דולל ל-2% ולמדינה אין טענות כלשהן נגדו.
אחת החברות שהוקמו בצורה זו הייתה כ.א.ז עובדים, בה מאיר פיסו הוא בעל מניות, ודנה בן-נון, בתו של פרץ, היא דירקטורית ובעלת מניות. חברה נוספת שהוקמה היא אדגר מאגרי אנוש, בה שימש עילאי ליבוביץ, בנו של עדי, כמנכ"ל. לטענת הפרקליטות, הנאשמים תכננו והוציאו לפועל מבנה מרמתי רב-זרועות, שאפשר להם לקבל במרמה היתרים מיוחדים לתאגידי כוח אדם, באמצעותם הפיקו כאמור במרמה ותוך ביצוע עבירות הלבנת הון 1.2 מיליארד שקל.
עוד נטען, כי עדי ליבוביץ, פרץ ופיסו עשקו את העובדים הזרים כאשר גבו מהם שלא כדין עמלות של 2,000-1,000 שקל מכל אחד, ואשר הצטברו לעשרות מיליוני שקלים. כתב האישום הוגש בידי עוה"ד יפעת שטיין ונתנאל חיים מפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה).