קיים שיפור משמעותי בתחום הסחבת בבתי המשפט, וגם אם יש מקום לשיפור נוסף - יש הצדקה לאופטימיות. כך אומרת (יום א', 21.6.15) נשיאת בית המשפט העליון,
מרים נאור, בכנס באוניברסיטה העברית לרגל פרישתו של הנשיא
אשר גרוניס.
הנשיא בדימוס
אהרן ברק אמר: "מוניתי כשופט ולא כמנהל. לא הייתה לי הכשרה בניהול וזה לא היה החלק הכי מעניין בתפקידי, אבל למעלה מ-50% מזמני הוקדשו לניהול. אתה לא רוצה לוותר על השיפוט, כי נשיא שאינו שופט - לא יכול לנהל. לכן זה מעשה ניסים שאתה יכול לכתוב פסקי דין שיש בהם טעם, וגם לנהל את המערכת".
ברק אומר, כי התמנה לנשיא כמי שכפאו שד, משום שרצה לשפוט. "לא רציתי לשבור את עקרון הסיניוריטי; אם הייתי יודע שאם אסרב העיקרון יימשך, הייתי שוקל אחרת". הוא העיר, כי הקדנציות הנוכחיות של הנשיאים - שלוש שנים לגרוניס ואותו פרק זמן לנאור - הן קצרות מדי.
ברק קרא לנאור לפעול להבטחת עצמאותה של מערכת בתי המשפט, שהיא כיום יחידת סמך של משרד המשפטים. הוא העיר, כי אומנם קידם את מיחשוב בתי המשפט, "אבל אני לא נגעתי במחשב; עד היום אני כותב בעיפרון". עוד אמר ברק, כי הוא ויו"ר נציגות השופטים דאז,
מיכה לינדנשטראוס, הם שיזמו את רעיון נציב תלונות הציבור על שופטים (אם כי התנגד לקביעתו בחקיקה), העוזר מאוד לשופטים ולשקיפות המערכת.
הנשיאה בדימוס
דורית ביניש סיפרה, כי סיירה בין בתי המשפט ושמעה על מצוקות השופטים, להם לא היה למי לפנות. עוד שמה לב לכך שהביקורת הציבורית העיקרית על המערכת נגעה לסחבת. "הדבר הכי חשוב הוא לתת לאדם את יומו בבית המשפט, ויש דרכים לנהל את הדיון בצורה יעילה מבלי לפגוע בציפייתו להישמע", הוסיפה.
לדעת ביניש, נושאים רבים בהם עוסקים בתי משפט השלום, כלל לא צריכים להיות בבית המשפט. לצד זאת, היא שבה וקראה להקים ערכאת ערעורים שתדון בהם במקום בית המשפט העליון, אשר יוכל להתפנות לתיקים חוקתיים ועקרוניים - כ-1,000 תיקים לשנה (במקום קרוב ל-10,000 כיום). "כל פעם שהעלנו את זה, איימו עלינו שנקבל בית משפט לחוקה", הוסיפה.
גרוניס אמר, כי אין להתכחש לכך שקיימת סתירה מסוימת בין צדק לבין יעילות. "גילוי האמת לא יכול להיות בכל מחיר. אם בעל דין מעוניין להביא עשרה עדים על איזושהי נקודה שולית, בית המשפט צריך לחשוב אם יש לכך הצדקה", הסביר.