"ישראל ביצעה למעלה מ-6,000 תקיפות אוויריות וירתה יותר מ-50,000 פגזי טנקים וארטילריה. במהלך 51 ימי הלחימה נהרגו 1,462 אזרחים פלשתינים, שליש מהם ילדים. הארגונים הפלשתינים שיגרו 4,881 טילים ורקטות, וירו 1,753 פגזי מרגמה לשטחה של ישראל במהלכם של החודשים יולי-אוגוסט 2014 שגרמו למותם של 6 אזרחים ולפציעתם של לפחות 1,600", כך קובע דוח האו"ם לבחינת אירועי קיץ 2014, מבצע צוק איתן בלשון ישראל.

ועדת החקירה העצמאית של האו"ם לחקר אירועי צוק איתן (ועדת שאבס) פרסמה את הדוח שחקר את התנהלות ישראל והפלשתינים בקיץ הקודם ולדבריה: "אספה מידע משמעותי אשר מצביע על ביצועם של פשעי מלחמה אפשריים הן על-ידי הקבוצות הפלשתיניות החמושות וישראל".

יושב-ראש הוועדה, השופטת בדימוס מרי מקגוואן-דיוויס, כתבה בדוח כי "היקף ההרס והסבל האנושי בעזה היה חסר תקדים בהיקפו וישפיע על הדורות הבאים". במסיבת עיתונאים שקיימו חברי הוועדה אמרה מקגוואן-דיוויס כי היא רוצה יחסים יותר שוויוניים בין ישראלים לפלשתינים, מה שלא מתרחש כרגע. היא סיפרה על אם פלשתינית שהעידה לגבי רצח, כלשונה, של בנה מוחמד: "אף אם לא עברה מה שאני עברתי".

לדבריה, אחד הרופאים הפלשתינים העיד: "עלינו לפעול בשיתוף פעולה, אחוות החיים. קורבנות הם לא רק מספרים, אלא אנשים שחיו את חייהם". "אנחנו קוראים לקהילה הבינלאומית להיות יותר פעילה ולגרום לשני הצדדים להשפיע על שני הצדדים", אמרה יו"ר הוועדה.

הוועדה מציינת בדוח כי ישראל סירבה לשתף פעולה עם החקירה, חרף פניות של אנשי הוועדה, עוד נטען כי ישראל נמנעה מלספק לוועדה מידע ומנעה מהחברים להגיע לישראל לאיסוף ראיות. הוועדה קובעת כי יותר מ-1400 פלשתינים נהרגו במהלך הלחימה כתוצאה מאש צה"ל, ומציינים שמנגד, כי חמאס שיגר קרוב ל-5,000 רקטות, מהן נהרגו שישה אזרחים ונפצעו 1,600.

על-פי הדוח, נשים פלשתיניות נפגעו במיוחד כתוצאה מתקיפות בנייני מגורים. בדוח נאמר כי שכאשר ישראל מבחינה שחיים של חיילים שלה בסכנה, היא מתעלמת מהחוקים הבינלאומיים.

"היקף ההרס והסבל האנושי בעזה היה חסר תקדים בהיקפו וישפיע על הדורות הבאים", אמרה מקגוואן-דיוויס בתדרוך עיתונאים שנערך היום. יושבת הראש הוסיפה ואמרה כי "ישנו בישראל פחד מתמשך בקהילות אשר חיות תחת איום מתמיד".

על-פי הודעת הוועדה "נותרו פגמים בעמידתה של ישראל בסטנדרטים. חייבת למצות את הדין עם מפרי חוק ולהבטיח צדק ואי הישנות של המעשים". בביקורת שנמתחה על הרשות הפלשתינית נכתב כי "הוועדה מצאה כי החקירות שבוצעו על-ידי הרשויות הפלשתיניות היו בלתי מספקות באופן מוחלט. נראה כי הרשויות המקומיות בעזה חסרות כל רצון פוליטי לחקור את מעשי הקבוצות החמושות שם".

הוועדה ממליצה לישראל לבדוק שנית את השימוש בנשק נפיץ בעל נזק סיבבתי רחב היקף באזורים מאוכלסים בצפיפות, הגדרתן של מטרות צבאיות, תקיפתם של בתי מגורים, היעילות של אמצעי זהירות, הגנה על אזרחים בהפעלת 'נוהל חניבעל' ושימוש בתחמושת חיה לפיזור הפגנות".

הוצגה מפת הרצועה עם 14 מנהרות תקיפה של חמאס שעליהן דווח לוועדה. כמו-כן, נכתבו עדויות של תושבים ישראלים, על החיים תחת איום הרקטות, ובהתייחסות לחשיפת המנהרות נחשף כי "עבור רבים המנהרות הפכו לאיום המרכזי. יש אנשים שהפסיקו לצאת להליכה בחוץ".

הוועדה קבעה בדוח כי "על ישראל להבטיח כי פשעים בינלאומיים חמורים שהוכחו בדוח, יובילו להגשת כתבי אישום, תביעה והרשעה. כמו-כן עליה לדאוג לכך שמקרים אלה לא מוגבלים להפרות נקודתית על-ידי חיילים בודדים, אלא כוללים גם מקרים בהם ישנה מעורבות של הדרגים הפיקודיים והאזרחיים". לטענת מחברי הדוח "על ישראל לטפל בסוגיות המבניות אשר מתדלקות את הסכסוך ומקעקעים את הכבוד לזכויות אדם. על ישראל להסיר את המצור על עזה, לחדול מכל פעילות הקשורה בהתנחלות. כמו-כן על ישראל להיענות לאמנת רומא וליישם בין היתר את המלצות ועדת טירקל".

הוועדה קוראת לפלשתינים "להבטיח את מיצוי הדין בנוגע לכל הפרות החוק ההומניטרי הבינלאומי וחוקי זכויות האדם שנעשו על-ידי הרשות הפלשתינית, הרשויות בעזה והארגונים הפלשתינים החמושים. וכן להגביר את המאמצים לאפשר לממשלת האחדות הלאומית להבטיח הגנה על זכויות האדם".

הוועדה מוטרדת מהחלטת ישראל לסגור את החקירה הפלילית בנוגע לארבעה ילדים שנהרגו בחוף עזה, ב-16 ביולי 2014. בדוח מציינים חברי הוועדה כי עיתונאים זרים ועדי ראייה פלשתינים לא תושאלו על-ידי הרשויות הישראליות, דבר אשר מעלה שאלות בנוגע לחקירה הישראלית שהתנהלה בנושא. עוד מציינת הוועדה כי ילדים משני הצדדים סבלו במהלך הלחימה מסיוטים ורעידות.

לארגוני הטרור הפועלים ברצועה נכתבה ההמלצה הבאה: "עליהם לחדול ממתקפות על אזרחים ומתקנים אזרחיים בישראל ולחדול ממתקפות טילים וכל פעולה אחרת אשר עשויה לזרוע אימה בקרב אזרחי ישראל". עוד מתבקשים המחבלים "לנקוט באמצעים על-מנת להפסיק הוצאות להורג אכזריות ללא משפט, לחדול מעינויים ומיחס משפיל ומבזה לבני אדם". כמו-כן הארגונים מתבקשים לשתף פעולה בחקירות לאומיות שנועדו להעמיד לדין את האחראים להפרות של החוק ההומניטרי הבינלאומי והחוקי זכויות האדם הבינלאומיים.

בהתייחסם לתקיפה הקשה בשכונת שג'אעיה כתבו מחברי הדוח על סמך העדויות שהגיעו אליהם כי "מוקדי עזרה ראשונה דיווחו כי קיבלו פניות נואשות לעזרה מאנשים בשכונה, כשברקע נשמעו זעקות הילדים". בהתייחסה למבצע להשבת גופתו של החייל הדר גולדין ז"ל ברפיח, אמרה השופטת דיוויס כי "כאשר חייו של חייל ישראלי מוטלים על הכף, נראה כי בישראל מתעלמים מכל החוקים".

מחברי הדוח ציינו כי בהיעדר גישה לשטחים הפלשתינים ולישראל, הוועדה גבתה עדויות מיד באמצעות תוכנת סקייפ, VTC ושיחות טלפון. כמו-כן, הוועדה ניהלה ראיונות פנים אל פנים עם קורבנות ועדים מהגדה המערבית בירדן ועם קורבנות ועדים מישראל בז'נבה. כמו-כן הוועדה בחנה צילומי לווין, מידע פתוח לציבור בין היתר מאתרים ישראלים, מסמכים, תיעוד אודיו-ויזואלי, תצלומים ותיעוד בכתב, בין היתר למעלה מ-500 פניות ממקורות מגוונים.